צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, בחתימה על הצו

צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020 הוא צו שהוצא על ידי המנהל הכללי של משרד הבריאות לצורך התמודדות עם מגפת הקורונה בישראל. הצו נכנס לתוקפו ב-2 בפברואר 2020. תוקפו נקצב תחילה לתקופה של 30 יום והוארך בהמשך מספר פעמים ונכון להיום תוקפו עד 28 בפברואר 2022[1][2].

הצו הוא חקיקת משנה (כלומר מיקומו במדרג הנורמות הוא נמוך), ולמרות זאת משמש כמכשיר המשפטי העיקרי לצורך הטלת חובת בידוד בית על מי שנחשד כי היו לנשאים של נגיף הקורונה החדש על מנת למנוע מהם מלהדביק אנשים אחרים בישראל בנגיף ובכך להגביל את התפשטות המחלה שהוא מחולל. הצו יוצר מגבלות משמעותיות על חופש התנועה של הפרט ועל חופש העיסוק. מכוחו נכנסו לבידוד בית רבבות אנשים.

לאחר הוצאת הצו הורחבו הוראותיו גם על מנת למנוע הצטופפות אנשים במרחב הציבורי, בבתי עסק ובמקומות עבודה.

ממשלת ישראל התקינה ב-15 במרץ 2020 תקנות שעת חירום לצורך אכיפת הוראות הצו ובכלל זה באמצעות הטלת עונש מאסר או קנס[3].

הצו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצו הוצא על ידי מנכ"ל משרד הבריאות מכוח סמכותו שלפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם. תנאי סף להוצאת הצו בקשר לנגיף הקורונה החדש היה הוספת המחלה שמחולל הנגיף על ידי שר הבריאות לרשימת מחלות בעלות חשיבות בין–לאומית המנויות בתוספת לפקודה. צו בהתאם הוצא על ידי השר יעקב ליצמן ב-27 בינואר[4].

עדכון והרחבת הצו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הוצאת הצו הוא תוקן והורחב מספר פעמים על מנת להתמודד עם הנסיבות המשתנות של התפשטות המחלה:

  • ב-2 בפברואר הוטלה חובת בידוד בית בלבד לחוזרים לישראל מסין, שבה התפרץ הנגיף לראשונה. בהמשך הוספה חובת בידוד לחוזרים מארצות נוספות, תחילה בדרום מזרח אסיה ואחר כך באירופה, עד שב-10 במרץ הורחבה חובת הבידוד לכלל החוזרים לישראל מחוץ לארץ
  • ב-5 במרץ נאסר על קיום כנסים בישראל ועל יציאת עובדי מערכת הבריאות לחוץ לארץ והוגבל גודל ההתקהלויות המותר - תחילה עד 5,000 איש, ובהמשך הופחת מספרם בהדרגה עד שב-2 באפריל נאסרו התקהלויות כליל. ב-12 במרץ נאסר על התקהלויות בבתי עסק מסוימים והוגבלה לראשונה הפעילות במוסדות להשכלה גבוהה. ב-15 במרץ נאסרה כליל פעילותם של בתי עסק מסוימים ונאסרו ביקורים במוסדות בריאות ומעונות דיור מוגן
  • החל מ-12 באפריל 2020 נקבעה חובת חבישת מסכה במרחב הציבורי. חובה זו בוטלה ב-15 ביוני 2021, ונותרה רק על חריגים מעטים[5].
  • ב-7 במאי הוקלו ההגבלות בנוגע להתקהלות והותרה התקבצות עד 50 איש בשטח פתוח, לרבות טיולים, תוך שמירת מרחק ביניהם. ב-21 במאי הותרה התקהלות עד 50 איש במבנה.

החל ב-22 במרץ הוטלו הגבלות רבות נוספות על חופש התנועה וחופש העיסוק במסגרת תקנות שעת חירום שהתקינה הממשלה, וחלק מהוראותיהן החליפו את ההוראות שבצו. המגבלות שנקבעו בתקנות הוסרו בחלקן מסוף חודש אפריל ובמהלך חודש מאי.

הוראות הצו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מההוראות בצו נכללו בהמשך גם בנוסחן של תקנות שעת חירום שהתקינה הממשלה לצורך התמודדות עם התפשטות הנגיף.

אלו ההוראות המעודכנות העיקריות הנכללות בצו:

הוראות לעניין בידוד:

  • הטלת חובה להיכנס לבידוד בית (או בידוד במקום מתאים אחר) ללא יציאה ממנו במשך תקופה של 14 ימים במקרים הבאים:
    • אדם שהגיע לישראל מחוץ לארץ;
    • מי שהיה במגע הדוק עם חולה - כלומר אדם שנמצא בבדיקת מעבדה כנשא של הנגיף - או שרופא קבע שהיה במגע כזה אתו. מגע הדוק הוגדר בין השאר כחשיפה לחולה במוסד רפואי ללא מיגון מתאים, שהייה בקרבה לחולה בעבודה, בלימודים או בכלי תחבורה. גם בני ביתו של חולה הוגדרו כמי שהיו במגע הדוק אתו. נקבע כי תקופת הבידוד תיספר ממועד ההגעה לישראל או ממועד המגע האחרון עם החולה;
  • הטלת חובת בידוד בית על אדם שחום גופו עלה ל-38 מעלות צלזיוס ויותר ולתקופה של שתי יממות לאחר המועד בו ירד החום ל-37.5 מעלות;[6]
  • הטלת חובת בידוד בית על חולה אם רופא קבע שהוא רשאי לשהות שם ולא בבית חולים, וזאת עד מתן אישור מרופא לסיום הבידוד;
  • הטלת חובה על השוהה בבידוד לדווח על כך למשרד הבריאות. הדיווח נעשה באמצעות טופס מקוון שפרסם המשרד באתר האינטרנט שלו;
  • לצורך הצבעה בבחירות לכנסת ה-23 שהתקיימו ב-2 במרץ 2020 התיר הצו לשוהים בבידוד שאין להם תסמיני מחלה לצאת ממנו לצורך הצבעה בקלפיות מיוחדות שהוקמו לשימושם.

הצו מכיל הוראות נוספות, לרבות:

  • איסור על התקהלויות במספר אנשים מסוים, שפרטיו עודכנו פעמים רבות;
  • איסור על קיום כנסים בינלאומיים בישראל;
  • חובה לשמור במקום עבודה על מרחק בין עובדים ולמנוע התקהלות שלהם;
  • איסור על אדם הסובל מחום של 38 מעלות, שיעול או קושי בנשימה להגיע למקום עבודתו ולהשתתף בהתקהלויות;
  • איסור על עובדי מערכת הבריאות לנסוע אל מחוץ לישראל אלא באישור בכירי משרד הבריאות;
  • איסור על ביקורי אורחים במוסדות בריאות ומעונות לדיור מוגן: הותרה כניסת שני אורחים[7] ובלבד שאין להם סימני מחלה או שהם חייבים בבידוד;
  • חובת חבישת מסיכת אף-פה בכל עת במרחב הציבורי, לרבות כלי תחבורה ומקומות עבודה, בכפוף לחריגים מסוימים, כמו פטור לבעלי מוגבלויות ולקטינים בני פחות משבע[8]. כמו כן נאסרה הכנסת אדם ללא מסכה כשהוא חייב בכך למקום הפתוח לציבור ומתן שירות לו שם[9].

צווים, תקנות והוראות נוספים לעניין הבידוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"ל משרד הבריאות פרסם צווים נוספים לעניין הבידוד:

  • צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית) (הוראת שעה)[10] - הצו מחייב בין השאר מעביד של אדם השוהה בבידוד לא לדרוש ממנו להגיע לעבודה ולא לאפשר לו זאת וכן לא לפטר אותו בשל כך שנעדר מהעבודה לצורך בידוד.
  • צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בבית חולים) (הוראת שעה)[11] - הצו מאפשר לחייב אדם לשהות בבידוד בבית חולים במקום בבית.

ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות הוציאה ב-4 בפברואר תעודת מחלה גורפת לאלו שחלה עליהם החובה לשהות בבידוד בית לפי הצו[12]. ביולי 2020 הורה בג"ץ על בטלותה של תעודת מחלה זו החל מ-30 בספטמבר[13]. בהמשך נוצר הסדר חדש[14][15].

ממשלת ישראל התקינה ב-2 באפריל תקנות לשעת חירום המאפשרות לחייב חוזר לישראל מחוץ לארץ לשהות בבידוד באתר בידוד מטעם המדינה (מלונית) במקום בבידוד בית. הן מאפשרות גם לחייב אדם שנחשף לחולה להיכנס לבידוד באתר מטעם המדינה[16] (זאת בעיקר לצורך הוצאת חייבים בבידוד מאזורים שהתחלואה בהם בנגיף היא גבוהה במיוחד).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
  2. ^ צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8339, 2 בפברואר 2020, עמ' 516.
  3. ^ תקנות שעת חירום (אכיפת צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8385, 15 במרץ 2020, עמ' 756.
  4. ^ צו בריאות העם (שינוי רשימת מחלות מידבקות שבתוספת השנייה לפקודה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8334, 27 בינואר 2020, עמ' 464.
  5. ^ צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 28), התשפ"א-2021, ק"ת 9439 מ-14 ביוני 2021
  6. ^ חובה זו הוטלה לראשונה ב-19 במרץ.
  7. ^ עד 27 במאי - אורח אחד בלבד.
  8. ^ בין השאר חובת חבישת המסכה לא הוטלה על השוהים בכנסת, בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ובתי דין דתיים.
  9. ^ הוראה זו נכנסה לתוקף ב-27 באפריל.
  10. ^ צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8342, 4 בפברואר 2020, עמ' 526.
  11. ^ צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בבית חולים) (הוראת שעה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8351, 12 בפברואר 2020, עמ' 620.
  12. ^ התעודה, באתר משרד הבריאות.
  13. ^ בג"ץ 1633/20 "סל" שירותי סיעוד ואחרים נ' מדינת ישראל ואחרים, ניתן ב־27 ביולי 2020
  14. ^ סוניה גורודיסקי‏, המדינה והמעסיקים ישאו בעלות ימי בידוד של עובדים; העצמאים מחוץ למתווה, באתר וואלה!‏, 15 בנובמבר 2020
  15. ^ אלה לוי-וינריב, ‏סאגת ימי הבידוד כמשל לניהול משבר הקורונה כולו, באתר גלובס, 18 בנובמבר 2020
  16. ^ תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה), התש"ף-2020


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.