צוען
צֹעַן עיר מצרית קדומה, ממזרח לדלתת הנילוס. שמה מופיע לראשונה במקרא בספר במדבר, פרק י"ג, פסוק כ"ב בסיפור המרגלים שיצאו לתור את הארץ בשליחות משה. יש המזהים את צוען עם העיר הקדומה אווריס בירתם של הפרעונים החיקסוסיים, או פי-רעמסס שנבנתה על־יד חורבותיה.[1] אחרים זיהו את העיר עם טאניס המופיעה במקורות הלניסטיים.[2][3] מצוען שלט רעמסס השני.[3]
בספר בראשית[4] מתוארת ישיבתם של יעקב ובניו בגושן ותהילים ע"ח היא "שדה צען".[5] משפחת יעקב התיישבה במדבר ולא במרכזי הערים. שדה צוען הוא מקום המתאים למרעה. במקרא "שדה צוען" הוא גם כינוי למצרים. בתעודות מצריות מופיעים תיאורים על התיישבות שבטים נודדים באזור. פפירוס אנאסטזי מתאר את התיישבותם של שבטים אלה: ”סיימנו להניח לשבטי השאסו מאדום לעבור את מבצר מרנפתח אשר בת'כו אל הבריכות של פיתום של מרנפתח אשר בת'כו כדי להחיות את עצמם ואת מקניהם , על פי רצון פרעה”.[6]
הכתוב בספר במדבר מוסר כי ”חֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם” (ספר במדבר, פרק י"ג, פסוק כ"ב).
בעברית, הכינוי הנפוץ לבני רומה הוא "צוענים". אחד המקורות הוא שבעבר סברו כי מוצא בני רומה הוא במצרים, וכך למשל השם באנגלית (Gypsy) פירושו "זה שבא ממצרים" (Egyptian), ובשם העברי ישנה רמיזה לצוען.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 316
- ^ וכך מתרגם אונקלוס (במדבר יג, כב) את שם העיר
- ^ 1 2 יעקב מילגרום, עולם התנ"ך: במדבר, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 85
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ז, פסוקים א'–ו'
- ^ ספר תהילים, פרק ע"ח, פסוק י"ב
- ^ בוסתנאי עודד, עולם התנ"ך: שמות, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 12
