צבי קיווייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןצבי קיווייה
מצב שימור
מצב שימור: פגיענכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
תת־משפחה: צבאיים
שבט: אנטילופות ערבה
סוג: צבי
מין: צבי קיווייה
שם מדעי
Gazella cuvieri
אוגילבי, 1841
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צבי קיווייה או צבי האטלס (שם מדעי: Gazella cuvieri), הוא מין של צבי בתת-משפחת הצבאיים החי בצפון אפריקה. הצבי קרוי על שמו של החוקר ז'ורז' קיווייה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי קיווייה הוא אחד הצבאיים הכהים ביותר, פרוותו בצבע חום כהה, בטנו בצבע לבן ומעליה פס שחור עבה, זנבו שחור, קו לבן ובתוכו פס שחור יורד מהעין לאף, פס שחור בחלקו האחורי ולאחריו לבן, כתם שחור על אפו, וגרונו ובין קרניו לבנים. זוג קרניים המגיעות לאורך של 37-25 ס"מ לזכרים, ו30-20 ס"מ לנקבות. גובהו בכתפיים 69-60 ס"מ, אורך ראשו וגופו 105-95 ס"מ, ואורך זנבו 20-15 ס"מ, משקלם של הזכרים 35-20 ק"ג, ושל הנקבות 20-15 ק"ג.

תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדר צבאי קיווייה בגן חיות

צבי קיווייה הוא בעל חיים האנדמי להרי האטלס, בתחילת המאה ה-20 תפוצתו הייתה רחבה מאוד, ב-1932 החלה האוכלוסייה לרדת במהירות, וב-1972 נותרו רק עדרים קטנים. כיום תפוצתו היא במדינות: מרוקו, אלג'יר ותוניסיה. צביים אלה חיים במגון בתי גידול הכוללים יערות אלונים ואורנים, חורשים, שטחי מרעה, הרים, וסלעים.

מאפיינים ותזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי קיווייה פעיל בלילה ובשעות הבוקר המוקדמות, וחי בקבוצות קטנות של זכר ומספר נקבות המונים 8-4 פרטים. במהלך הלילה הם ירדו לאזורים נמוכים ולקראת הבוקר יחזרו למקומות מסתור באזורים גבוהים. ההריון נמשך כ-160 ימים ובסופם נולד עופר אחד או שתים המוסתר בימיו הראשונים בצמחייה רחוק מהעדר. העופרים מתחילים לאכול מזון מוצק אחרי חודש, ומגיעים לבגרות בגיל שבעה חודשים. צבי קיווייה הוא צבי חששן מאוד וברגע שהוא חש בסכנה הוא יניף את זנבו ויקפוץ על ארבע רגליו בדומה לדלגן, כדי לאותת לשאר על הטורף. הזכרים טריטוריאליים ויסמנו את שטחם בעזרת גללים או בלוטות ריח. תזונתם כוללת: עשבים, עשבי תיבול, שיחים, ועלים לעיתים (בעיקר בלילה) הם נכנסים לשטחים חקלאיים ויאכלו בעיקר חיטה, כמו כן הם תלויים מאוד במים.

איומים ושימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד תנים המסוכנים לעופרים, אין לצבי קיווייה כיום אויבים נוספים בטבע שכן טורפים גדולים כמו אריה ברבארי, פיתון סלעים אפריקני ונמר ברבארי נכחדו מהאזור. הרשימה האדומה של IUCN מגדירה אותו כמין במצב פגיע (VU) בשל ציד ואובדן בתי גידול למטרות חקלאות. האוכלוסייה העולמית בטבע נאמדת בסביבות 2,950-1,750 פרטים. צביי קיווייה נמצאים במרכזי רבייה בספרד ובארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צבי קיווייה באתר הרשימה האדומה של IUCN