צבי לוריא

צבי לוּרְיֵא (1 ביוני 1906, לודז', פולין – 21 במאי 1968, ישראל) היה פעיל ציוני, ממייסדי הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, חבר קיבוץ עין שמר; חבר ההנהלה הציונית וראש מחלקת הארגון בהנהלת הסוכנות היהודית; ממייסדי מפ"ם, חבר מזכירות המפלגה והוועדה המדינית; חבר אספת הנבחרים הרביעית מטעם חזית השמאל, חבר הוועד הלאומי, חבר מועצת המדינה הזמנית ומחותמי מגילת העצמאות. ממקימי "קול ישראל" ומנהלה הראשון, עד 1948.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוריא למד בגימנסיה יבנה בלודז' ואחר כך החל ללמוד באוניברסיטאות ורשה ווינה. בספטמבר 1925 עלה לארץ ישראל, הצטרף לקבוצת השומר הצעיר בעין גנים^[1] והקים עמה את קיבוץ עין שמר בשנת 1927. עם הקמת הקיבוץ הארצי באפריל 1927 נבחר לוועדת תרבות וחינוך שלה.^[2]

ב-1931 נישא לגוטה לבית מרקובסקי. היה אב ליובל, עמי, רות.

צבי לוריא נפטר בשנת 1968, בעודו עוסק בהכנות לקראת הקונגרס הציוני ה-27. נקבר בעין שמר.

צבי לוריא ז"ל: מדבריו תשכ"ז–תשכ"ח, ירושלים: המחלקה לארגון של ההסתדרות הציונית העולמית, תשכ"ח. (לקט מאמרים והרצאות של לוריא מחודשי חייו האחרונים, מוגש לצירי הקונגרס הציוני הכ"ז.)
חיים של שרות (ערך: צבי זהר), ירושלים: הספרייה הציונית על יד הנהלת ההסתדרות הציונית: בשיתוף עם ספרית פועלים, תשל"א. (מבחר מביטוייו הפובליציסטיים-ספרותיים)

ערך זה הוא קצרמר בנושא ציונות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.