צבי כשדאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צבי כשדאי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה נובמבר 1862
Dubova, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 באוגוסט 1937 (בגיל 74)
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צבי כַּשְׂדָאִי (קוזודוי/קוסידוי) (נובמבר 1862, חשוון תרכ"ג15 באוגוסט 1937, ח' באלול תרצ"ז) סופר וחוקר היסטוריה של עם ישראל ויהדות בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. בין יצירותיו הידועות "להר סיני", "המתיהדים" ו"מטאטא השמד" בה דרש תיקונים בארחי החיים היהודים ברוסיה לאחר מהפכת פברואר 1917 וקבלת שוויון זכויות.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשדאי נולד בדובובה שבפלך קייב של האימפריה הרוסיתתחום המושב היהודי; כיום באוקראינה) למשפחה יהודית אמידה. אביו, דוד חיים כשדאי (קוזודוי), היה עסקן ציבורי וסוחר.

את חינוכו קיבל ב"חדר" והוסיף והשתלם בלימוד עצמי של הספרות העברית, תורה ובהיסטוריה של העם היהודי. כמו כן, היה פעיל בנעוריו באגודות ציוניות ולאומיות רבות והשתלב בהמשך דרכו בתנועת חיבת ציון.

כשבגר פנה למסחר. במשך זמן מה עבד כסוכן נוסע אצל יוסף קודריאנסקי ולפי הוראותיו החל לתעד במשך נסיעותיו את חיי הקהילות והשבטים היהודים בארצות הקווקז ואת חיי היהודים הקראים. את מחקריו והידיעות שרכש פרסם במאמרים בעיתונים העבריים הצפירה והמליץ, בכתבי עת, בחוברות חגיגיות שיצאו לקראת החגים ובספריו.

בהמשך דרכו החל לעבוד כסוכן בחברות יבוא ברוסיה ולרגל עיסוקו הרבה לנדוד בארצות שונות, בהן סיביר, קווקז, סין, יפן ומונגוליה. בכל עיר שהגיע מחוץ למושב היהודי היה מטיף לציונות מטעם המורשה לתעמולה ציונית ברוסיה דאז. ככל שהרבה לנדוד ולהטיף כ"מגיד" נודד כך שמו הלך והתפרסם בקהילות היהודיות בניכר כ"מטיף הלאומי".

כשדאי היה בעל תפישת עולם פרוגרסיבית ולא פעם יצא להגן על המושב היהודי ולנאום כנגד ראשי ממסד ברוסיה, בגרמניה ובארצות נוספות, שניים מנאומיו - "הנרות הללו" ו"העצמות היבשות" תועדו ופורסמו בספר "חדשים כישנים" שיצא לאור בשנת 1910.

בחלק ממסעותיו במזרח התיכון ביקר בארץ ישראל בשנים 1913 ו-1914 ובביקורו השני ניסה לארגן "שיירה עברית" למסע אל הר סיני. כשדאי פרסם הודעה בעיתונות על המשלחת המתגבשת למצרים שעוררה התעניינות רבה אך איש לא היה מוכן להצטרף למסע בשל הסכנות הכרוכות במסע זה ועל כן הוא הפליג בגפו מיפו לפורט סעיד ומשם לסואץ, שם הצטרף לשיירת צליינים נוצרים שהפליגה לא-טור ומשם רכבה על גבי גמלים אל מנזר סנטה קתרינה.

במהלך מסע זה כשדאי לקח אלמוג לצורכי מחקר, כמתנה לגמנסיה העברית "הרצליה". את האלמוג הצליח להבריח לארץ בעזרת תשלום שוחד לפקידי המכס הטורקים. לפי התיעוד, אלמוג זה הוצג בגימנסיה הרצליה במשך שנים רבות. לאחר סיום המסע כתב את ספרו "להר סיני"[1].

זיכרונותיו של צבי כשדאי פורסמו בכרך ד של המאסף "רשומות" מאת ח"נ ביאליק, י"ח רבניצקי ואלתר דרויאנוב.

ב-1925 עלה לארץ ישראל והשתכן בעיר חיפה, שם גרה בתו, והתמסר להוצאת ספריו.

בשנותיו האחרונות התרופפה בריאותו, והוא נפטר ב-1937, בן 75 במותו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בן גרני, ברדיצ'ב: דפוס שעפטיל, תרנ"ז. (דברי ספרות שונים)
  • משא דומה: פרקים בשאלות הזמן, קרקוב: צ’ כשדאי, תרס"ז. (הומור) (ספרון)
  • חדשים גם ישנים: שני נאמים: א) "הנרות הללו" ב) "העצמות היבשות", אודסה: דפוס ביאליק ובורשיקין, תרע"א. (הרצאות) (ספרון)
  • ממלכות אררט: פרשת מסעותיי במשך כמה שנים בארצות קוקז ומעבר להררי קוקז, בעבר ים-הכספי ואסיה-התיכונה וכו’, אודסה: מוריה, תרע"ב.
  • מירכתי תבל: בשני חלקים: I ירכתי צפון; II ירכתי מזרח: פרשת מסעותיי בארצות: סיביריה, מנדז’וריא, סינים ויפון, וכו’, ירושלים: דפוס לונץ, תרע"ד.
  • מטאטא השמד: פרקים אחדים במשאלות הזמן, קייב: דפוס של היורשים י’ שענפלעלד, תרע"ח. (ספרון)
  • המתיהדים: ברוסיה ובארצות אחרות: תולדות תנועה כבירה זו מימים קדמונים ועד היום הזה, חיפה: ישורון, תרפ"ו. (מהדורה ב: חיפה: דפוס ורהפטיג, תר"ץ; מהדורה ג: שם, תרצ"ד)
  • שבטי יעקב ונצורי ישראל: חומר לחקירה על אדות עשרת השבטים, חיפה: ישרון, תרפ"ח.
  • להר סיני: (על פי מקורות שונים של ספורי תיירים וציילנים-נוצרים וכו’ והעיקר – מה שראיתי בעיני), חיפה: דפוס ורהפטיג, תר"צ.

בעריכתו:

  • צבי כשדאי (עורך), שפוך חמתך: חוברת לפסח ולכל ימות השנה, חיפה: [חמו"ל], תר"ץ. (הומור)
  • המן הצדיק: חוברת להומור; ערוכה בידי "חיל זקן", חיפה: דפוס ורהפטיג, תר"ץ. (הומור)
  • צבי כשדאי (עורך), מגלת ספר: שבה פונים ראשי העולים מקיוב בירת אוקראינה לארץ ישראל לאחיהם ראשי הציונים, ראשי ההסתדרות העברית ולראשי מוסדות החנוך בנויורק ופיטטסבורג, חיפה: דפוס נ. ורהפטיג, תרצ"א. ("לכבוד הסופר והעסקן משה רוזנבלט מקיוב שהתיישב באמריקה בשנת תרפ"ו") ספרון)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]