צבי יעלי פרז'וואלסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף צבי יעלי פז'בלסקי)
קריאת טבלת מיוןצבי יעלי פרז'וואלסקי
איור של זכר ונקבה
איור של זכר ונקבה
מצב שימור
מצב שימור: בסכנת הכחדהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
תת־משפחה: צבאיים
שבט: אנטילופות ערבה
סוג: צבי יעלי
מין: צבי יעלי פרז'וואלסקי
שם מדעי
Procapra przewalskii
Büchner, 1891
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צבי יעלי פרז'וואלסקי (שם מדעי: Procapra przewalskii; מכונה בקיצור צבי פרז'וואלסקי) הוא מין נדיר של אנטילופת-צבי בסוג צבי יעלי, האנדמי למרכז סין העממית. מין זה מצוי בסכנת הכחדה. והוא התגלה לראשונה בשנת 1875. שני המינים הנוספים בסוג צבי יעלי חיים גם הם במרכז אסיה, ובעלי בית גידול ואקולוגיה דומה למדי: צבי יעלי מונגולי, החי בעיקר במונגוליה - גדול יותר מצבי פרז'וואלסקי ובעבר התפוצה שלהם חפפה באזורים מסוימים; וצבי יעלי טיבטי, שחי במרבית טיבט - קטן יותר מצבי פרז'וואלסקי ומצוי גם כיום בתחומי מחייתו. בקרב החוקרים הדעות חלוקות האם מבחינה גנטית צבי פרז'וואלסקי קרוב יותר למין המונגולי, או דווקא למין הטיבטי.

השם המדעי של צבי זה נגזר מלטינית: Procapra = "לפני העז", מתייחס לכך שסוג זה נחשב כאב הקדמון של העיזים. przewalskii = פרז'וואלסקי, על שמו של מגלהו, החוקר הרוסי ניקולאי פרז'וואלסקי, ששלח לפטרבורג דגימה של צבי זה במהלך מסעו בסין.

אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצבי פרז'וואלסקי יש זוג קרניים קטנות יחסית בצורת נבל, ולהם מבנה ייחודי המאפשר לזהותם מהמין הטיבטי והמונגולי: בתחילה הם צומחות לכיוון מעלה ואחורה, מתעקלות לצדדים כלפי החוצה, ובסופם מעין וו חד המתעקל בחדות כלפי פנימה - בצורה שמזכירה צבתות של סרטן. במקרים רבים צורת הקרן עלולה להיות זהה לאלו של צבי תומסון, צבי סומרינג או דלגן. סמוך למצח הקרניים עבות למדי, לאחר מכן הן מתעבות אף יותר באזור העיקול לצדדים, ולבסוף הופכות לדקות וחדות. מיקום הקרניים הוא במרכז המצח סמוך לאוזניים, והן רחוקות יחסית מהעיניים בהשוואה לאנטילופות אחרות. הקרניים צומחות בסמיכות אחת לשנייה ומתרחקות רק בתחילת העיקול לצדדים. כאשר הן מתחילות לצמוח לצבי צעיר, הן נראות כשפיץ עבה ומעוגל במקצת ולעיתים הן נוגעות ממש אחת בשנייה. הקרן מחורצת לאורכה בכבדות בטבעות עגולות וגדולות, ובסופה היא חלקה לגמרי. צבע הקרניים נע בין חום חלודה כהה או אפרפר, לכחלחל ושחור כחלחל. כפי שאופייני למיני הצבי היעלי, היחידים שמתאפיינים בקרניים הם הזכרים, וזהו ההבדל העיקרי והבולט בינם לבין הנקבות.

כסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכר צעיר.

בדומה לפרסתני האזורים הקרים של מרכז אסיה כדוגמת אייל ת'ורולד, כבש כחול, כבש ארגאלי, צ'ירו, סאיגה ומיני הצבי היעלי, גם הפרווה של צבי פרז'וואלסקי עבה למדי (בייחוד באזור הצוואר), והיא מורכבת משערות צפופות המגינות עליו מהטמפרטורות הקיצוניות ברמה הטיבטית. צבע הפרווה הכללי הוא בעיקר חום אדמדם בהיר או כהה ברוב השנה, והוא עלול לנטות לאפרפר בחורף. הצבע נוטה לאדמדם כהה בחלקים העליונים של הגוף, בצדדים הפנימיים של הרגליים וסמוך לזנב, ובחלקים התחתונים לכתמתם או צהבהב בהיר; לחלק מהזכרים יש גם כתם גדול וכהה בחזה. הצבע הלבן בולט במספר מקומות: הגחון, צדדי הרגליים הפנימיות, כתם בנוני דמוי סינר בגרון, וכתם גדול בעכוז בצורת לב שהוא אופייני למיני הצבי היעלי.

לצבי פרז'וואלסקי סימוני פנים רבגוניים: שערות סבוכות במצח בצבע ערמוני או אדמדם כהה לזכרים, וכתום בוהק לנקבות; לשני המינים הוא עלול להיות בהיר כשאר הגוף. כתם גדול דמוי אוכף לאורך החוטם בצבע אדמדם או חום כהה, ובינו לבין כל עין מפריד חצי פס לבן דק. סביב העיניים יש עיגולים או גבות לבנות, ומתחתיהם כתמים משולשים בצבעי אדמדם\חום כהה. הכתמים סביב העיניים עלולים להיות לבנים או חומים לגמרי, ולעיתים יש שילובים שונים כדוגמת עיגול לבן ומסביבו עיגול אדמדם, או חצי עיגול לבן וחצי אדמדם ועוד. הלחיים, השפתיים וסביב האף נוטים לצבע לבן או קרמי. הצד הקדמי של האוזניים לבן, והצד האחורי מתחלק בין אדמדם או כתמתם בחלק התחתון לחום כהה בחלק העליון, במקרים רבים הן לבנות או אפרפרות לגמרי. לאורך הגב יש פס חום דהוי, והזנב וצדדי השוקיים בצבע חום כהה. סימוני הפנים בולטים יותר בקיץ, ובחורף הם דהויים ונעדרים לפעמים.

מבנה ומידות גוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופו של צבי פרז'וואלסקי דק וארוך, וצווארו וראשו קצרים ורחבים. רגליו דקות וארוכות, ופרסותיו שחורות וקצרות. הזנב קצר ביותר, וכמעט ואינו נראה. עיניו גדולות ושחורות, אפו קטן ומחורץ, ואוזניו קצרות, רחבות ומחודדות. עצמות האף גדולות יחסית, והן מותאמות לאוויר הדליל של הרמה הטיבטית. מלבד הקרניים אין הבדלים רבים בין הזכרים לנקבות, כאשר לזכרים סימוני פנים בולטים יותר, והם גדולים וכבדים במקצת מהנקבות.
מידות הגוף של צבי יעלי פרז'וואלסקי:
גובה הכתפיים: 70-50 ס"מ.
אורך הראש והגוף: 150-100 ס"מ.
אורך הזנב: 10-7 ס"מ.
אורך קרני הזכר: 26-18 ס"מ.
משקל: 32-17 ק"ג.

תת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצבי פרז'וואלסקי שני תת-מינים מוכרים:

  • P.p. przewalskii - תת-המין המצוי כיום. תואר ב-1891.
  • P.p. diversicornis - תת-מין שנכחד. תואר ב-1949. יש הסבורים כי היה מין בפני עצמו.

תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

השרידים האחרונים של אוכלוסיות צבי יעלי פרז'וואלסקי מרוכזים סביב ימת צ'ינגהאי.

צבי פרז'וואלסקי אנדמיות לסין העממית. בעבר תפוצתו כללה את כל צפון מזרח מחוז צ'ינגהאי, דרום ומרכז גאנסו (כמעט עד החומה הסינית), צפון נינגשיה, והמישורים העצומים של דרום מערב מונגוליה הפנימית. כיום תפוצתו הצטמצמה בצורה דרסטית, ונשארו רק שרידים בודדים במחוז צ'ינגהאי המרוכזים סביב האזור של ימת צ'ינגהאי, ומחולקים ל-7 אוכלוסיות המופרדות על ידי מחסומים גאוגרפיים או אנושיים; ה-4 העיקריות נמצאות על שפת הימה במזרח, 1 קטנה על שפת הימה ממערב, 1 בינונית בצד דרום המופרדת מאזור הימה ברצועת הרים, ו-1 בינונית נוספת בין שתי רצועות הרים באזור העמק של הנהר הזורם למערב הימה. להלן שמותיהם: "אוכלוסיית יואנז'", "אוכלוסיית הודונג-קטו", "אוכלוסיית ג'אנגצ'ה-הייאן", "אוכלוסיית טאליקסואנגו", "אוכלוסיית אי הציפורים", "אוכלוסיית שאנג'" ו"אוכלוסיית קוויג'יטיאן".

בית גידולו של הצבי הפרז'וואלסקי הוא בעיקר ערבות עשב שחונות או מדבריות למחצה, כרי דשא הרריים, ועמקים הסמוכים לנהרות. פעמים רבות הם נמצאים גם בגבעות ודיונות חול כדי להגן על עצמם מפני טורפים. הם חיים בגבהים של 3,700-2,900 מטר מעל פני הים, ולעיתים רחוקות אף למעלה מגובה זה. הטמפרטורות באזורים האלה נעות בין 20 מעלות חום בקיץ ליותר מ-10 מעלות מתחת לאפס בחורף. כמות המשקעים הממוצעת היא 25–500 מ"מ לשנה.

אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנהגות ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבאי פרז'וואלסקי פעילים בשעות היום, ושיא הפעילות בחיפוש אחר מזון מתרחשת בשעות הבוקר ובין הערביים כדי למנוע תחרות ישירה עם בעלי חיים מקומיים ככבשים ובקר. הם עירניים מאוד ובעלי חוש שמיעה מפותח, אך לעומת זאת חוש הריח שלהם די ירוד. נקבות עם עופרים נוטות להיות חששניות יותר, והם סורקות את סביבתן מדי פעם כדי לוודא שאין טורפים באזור. הטורף היחיד הידוע של צבי פרז'וואלסקי הוא הזאב האפור מתת-המין זאב מונגולי, שקטלני במיוחד לצעירים ולנקבות. סביב ימת צ'ינגהאי המקומיים מגדרים את שדותיהם - מה שמגביל את חופש התנועה של הצבאים ומקל על הזאבים לצודם. אף על פי שהם יכולים לקפוץ מעל גדרות בגובה של 90–100 ס"מ, נקבות בהריון וצעירים מתקשים לעשות זאת והם הופכים לפגיעים מאוד לטריפה באזורים מגודרים. בחלק מהאזורים על הגדרות יש גם חוטי תיל ואפילו זכרים בוגרים עלולים להיתפס ברגליהם. הגדרות גם מקשות עליהם לעבור לאזורי האכלה אחרים.

זאב אפור הטורף הקטלני ביותר לצבאי פרז'וואלסקי.

תזונה ומערכת חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התזונה העיקרית של צבאי פרז'וואלסקי מבוססת על עשבים, בתוספת עשבי תיבול, עלים ושיחים, אך הם אינם בררנים למדי ויאכלו כל מה שיזדמן להם. בניגוד לפרסתנים רבים הללו לא אוכלים את השורשים של הצמח, כך שהרעייה שלהם אינה גורמת נזקים לפלורה. צבאים אלו חולפים על פני שטח גדול מדי יום בחיפוש אחר מזון, והם גורמים להפצת צמחים רבים על ידי זרעים שנדבקים ברגליהם. לעיתים קרובות הצבאים הפרז'וואלסקים רועים לצד הצבאים הטיבטים, אבל הם לא מתחרים על מקורות מזון משום שהאחרונים מעדיפים יותר קטניות. פעמים רבות הצבאים הטיבטים והפרז'וואלסקים מצרפים יחד לעדרים גדולים. כשהם בפני עצמם הנקבות פעילות בקבוצות קטנות - בסביבות תריסר, למרות שבעבר במאה ה-19 דווחו עדרים גדולים בהרבה כאשר מספרי הצבאים הפרז'וואלסקים היו גבוהים יותר. לדוגמה: כאשר ניקולאי פרז'וואלסקי גילה את הצבאים האלה הוא כתב שהם פעילים בקבוצות של 15–40 פרטים, והוא אף צפה בעדרים של מאות פרטים. זכרים בדרך כלל בודדים ברוב השנה, או שהם פעילים יחד עם שניים-שלושה זכרים נוספים; בחורף לקראת עונת הרבייה הם מתאספים יחד עם עדרי הנקבות. פעמים רבות ניתן לצפות גם בשאר השנה בעדרי נקבות שאותם מובילים זכר או שניים. צבאים אלו אינם קולניים, אך דווח שהם משמיעים קולות פעייה קצרים, והזכרים נוטים מעט לשאוג בעונת הרבייה.

רבייה ומחזור חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונת הרבייה של צבאי פרז'וואלסקי נמשכת מסוף דצמבר עד תחילת ינואר. במהלכה הזכרים תופסים לעצמם טריטוריות קטנות אותם הם מסמנים בריח וגללים. בין הזכרים מתרחשים קרבות על הטריטוריות וגישה לנקבות, הכוללים התנגשות עם הקרניים, נעילה, ודקירה בחלקי הגוף; עם זאת הקרבות ביניהם די שקטים לעומת אנטילופות אחרות והוו המעוקל בקצה הקרן מונע פציעות רציניות. גם הנקבות נצפו כשהם נלחמות ביניהם על גישה לזכרים. למין זה התנהגות חיזור ייחודית, כאשר הזכר צועד לקראת הנקבה בעמידה על שתי רגליו האחוריות.

ההריון נמשך כשישה חודשים, ועונת ההמלטה היא בסביבות חודשי מאי עד ביוני. הצבייה יולדת עופר יחיד ולעיתים נדירות תאומים, על פי רוב בסבך או באזורים של עשב גבוה בו הם מוסתרים מפני טורפים פוטנציאליים. העופרים שזה אתה נולדו מסוגלים לעקוב אחרי אימם תוך מספר דקות לאחר הלידה, למרות שהם עשויים להישאר חבויים בצמחייה במשך כמה ימים לפני שהם מצטרפים עם אימם לעדר. הנקבות מגיעות לבגרות בשנה השנייה לחייהן, בסביבות 18 חודשים.

תוחלת החיים של צבאי פרז'וואלסקי אינה ידועה, אך משערים כי היא זהה לזו של המין המונגולי - עד 8 שנים.

איומים ושימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי יעלי פרז'וואלסקי מסווג על ידי IUCN במצב השימור סכנת הכחדה (EN), בשל האיומים הרבים עליו והצטמצמות אוכלוסייתו בצורה דרסטית, והוא נחשב לאחד מהיונקים הקרובים ביותר להכחדה. עד 2003 היה מסווג כמין בסכנת הכחדה חמורה (CR) כיון שעל פי הערכות נותרו רק 250 פרטים, אולם במשך 2003 ו-2006 התגלו שתי אוכלוסיות נוספות שהעלו את מספריו למעלה מהקרטריונים הנדרשים בדרגת שימור זאת. עם זאת מצבו עדיין נחשב קרוב לקטגוריה הזאת, והמגמה נמצאת בירידה בשל איומים רבים על כל האוכלוסיות: ציד לא חוקי, אובדן בית הגידול, גידור שטחים גדולים לחקלאות שמקשים עליו לעבור לאזורים אחרים, וטריפת יתר של זאבים. כל האוכלוסיות שלו מבודדות ויש מספר רב של מחסומים טבעיים ואנושיים שעלולים להפריע להתרבותו. כמעט בכל תחומי מחייתו ניתן לראות פעילות אנושית: החל מכבשים ובקר שמתחרים איתו על מזון וכלה בגדרות תיל, עמודי חשמל, רכבות וכבישים, תיירות ועוד.

צבי פרז'וואלסקי מוגן לחלוטין על ידי החוק הסיני, והוא אחד מהיונקים העומדים בראש סדר העדיפויות של רשויות השימור במדינה. בשל אכיפה חזקה מרבית הפקחים מדווחים על מיגור התופעה של ציד לא חוקי לחלוטין, והבעיה העיקרית היא אובדן וגידור בית גידולו.

האוכלוסייה העולמית של צבי יעלי פרז'וואלסקי מתחלקת בין ההערכה ב-2003 של 350–400 פרטים, לבין הערכות מאוחרות יותר שמדברות על 700–800 פרטים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צבי יעלי פרז'וואלסקי באתר הרשימה האדומה של IUCN