צבי יחמורי

צבי יחמורי
צבי יחמורי
מצב שימור
מצב שימור: סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה חמורה (CR)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מכפילי פרסה
משפחה:	פריים
תת־משפחה:	צבאיים
שבט:	אנטילופות ערבה
סוג:	צבי דק-צוואר
מין:	צבי יחמורי
שם מדעי
Nanger damd ‏פאלאס, 1766
תחום תפוצה

צבי יחמורי או צבי אדרעה (שם מדעי: Nanger dama) הוא מין של אנטילופה מתת-משפחת הצבאיים החיה במרכז ומערב אפריקה. מין זה שויך בעבר לסוג צבי תחת השם המדעי: (Gazella dama), אולם כיום מסווג בסוג צבי דק-צוואר.

תיאור

הצבי היחמורי הוא בין הגדולים והיפים שבצבאים: גובהו בכתפיים: 120-90 ס"מ, אורך ראשו וגופו: 165-140 ס"מ, אורך זנבו: 35-25 ס"מ, ומשקלו: 75-40 ק"ג. קיימים שני תת-מינים עיקריים:

• צבי מוהר או צבי יחמורי מערבי

פרוותו בצבע חום אדמדם כהה למעט הראש, השפתיים, הבטן, הרגליים וחלקו האחורי שהם לבנים. לחייו בדרך כלל בצבע חום אדמדם בהיר, ופס שחור עבה מתוח מהעין לאף. בעבר תפוצתו הייתה במדינות: מרוקו, סודאן, מאוריטניה, וסנגל, לאחר שנכחד בטבע הושב בעזרת גני חיות למדינות מרוקו, סנגל, ותוניסיה.

צבי אדום צוואר בגן חיות.

• צבי אדום צוואר או צבי יחמורי מזרחי

צווארו בצבע חום אדמדם כהה, חלק מגבו בצבע חום אדמדם בהיר, ושאר חלקי גופן לבנים. תפוצתו היא במדינות: צ'אד, מאלי, וניז'ר.

לשני תת-המינים עיניים גדולות ואף קטן ושחור, צוואר ארוך ואדום וכתם לבן באמצעו, רגליים ארוכות ודקות, זוג קרניים בינוניות ומחורצות בצורת S הפוכה ובאורך של 20-35 ס"מ לזכרים, וקצרות ודקות יותר לנקבות.

תפוצה ובית גידול

תפוצתם של שני תתי- המין היא במדינות צ'אד, מאלי, ניז'ר, סנגל, תוניסיה, ומרוקו. בעבר הוא היה מצוי גם במאוריטניה, וסודאן אך נכחד משם. בית גידולם כולל מדבריות, הרים, וסלעים.

מאפיינים ותזונה

הצבאים היחמורים חיים בעדרים מעורבים של זכרים ונקבות עם 20-10 פרטים, המסתובבים באזורים נרחבים כדי למצוא מספיק צמחייה ומים כדי לשרוד. במהלך התחלפות העונות הם נודדים, ומצטרפים לעדרים גדולים של כמה מאות, ונעים צפונה למדבר סהרה בתחילת עונת הגשמים וחזורים דרומה אל אזור צמחיית הסאהל בעונה היבשה. תזונתם כוללת: עשבים, עלים, פרות, לעיתים הם עומדים על רגליהם האחוריות בדומה לג'רנוק כדי להגיע לעלים של עצי השיטה. עונת הרבייה מתרחשת בין חודשי מרץ ויוני, ועופר אחד נולד לאחר הריון של שישה חודשים וחצי או מאוחר יותר. בימיו הראשונים העופר שוהה חבוי בצמחייה, ומסוגל לעקוב אחרי אימו לאחר כמה ימים; כשבוע לאחר לידתו הוא מסוגל לרוץ במהירות בקצב של הבוגרים. הזכרים טריטוריאליים בעונת הרבייה, אוספים הרמון של מספר נקבות, ומסמנים את הטריטוריה שלהם עם צואה, שתן, והפרשות מבלוטות הריח שמתחת לעיניים. העופרים נגמלים בסביבות שישה חודשים, ומגיעים לבגרות בגיל: 12-9 חודשים לנקבות, 24-18 לזכרים.

איומים ושימור

הטורפים של הצביים בטבע הם אריות, נמרים ברדלסים צבועים, זאבים טלואים ולפעמים גם תנים ופיתונים.

במשך שנים הצביים היחמורים ניצודו במספרים גדולים מאוד שגרמו לתת-המין "צבי מוהר" להכחדה מוחלטת בטבע ול"צבי אדום צוואר" לסיווג על ידי IUCN כב-סכנת הכחדה חמורה, כמו כן הצביים לעיתים קרובות מתים בשל חוסר מים בעונות בצורת, מחלות, כריתת עצים, ולחץ מפני תיירים בתקופה החמה הגורם להם לעיתים למוות. קיימים מספר גרעיני רבייה בגני חיות באפריקה ובאמריקה העתידים לשחרר עדרים לטבע. תוחלת החיים של צבי יחמורי היא כ-12 שנים.

גלריה

• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צבי יחמורי בוויקישיתוף

• צבי יחמורי, באתר ITIS (באנגלית)
• צבי יחמורי, באתר NCBI (באנגלית)
• צבי יחמורי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• צבי יחמורי, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
• צבי יחמורי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• צבי יחמורי, באתר GBIF (באנגלית)