צבי גוב-ארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צבי גוב-ארי
צבי גוב-ארי, 2008
צבי גוב-ארי, 2008
לידה 16 באוגוסט 1939
עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 באוגוסט 2022 (בגיל 83)
מדינה ישראלישראל ישראל
מפלגה הליכוד
קדימה
ראש עיריית יבנה
נובמבר 199819 באוגוסט 2022
(כ־23 שנים)
שגריר ישראל בדרום אפריקה
19891992
(כ־3 שנים)
שירות צבאי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19541980 (כ־26 שנים)
דרגה תת-אלוף (אוויר)  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צבי גוב-ארי (16 באוגוסט 1939[1][2]19 באוגוסט 2022) היה איש צבא ומנהל ישראלי. כיהן כראש עיריית יבנה משנת 1998 ועד לפטירתו.

גוב-ארי השתחרר בדרגת תת-אלוף מחיל האוויר, ולאחר שחרורו כיהן כשגריר ישראל בדרום אפריקה וכמנכ"ל רשות שדות התעופה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוב-ארי עלה לישראל בשנת 1951 מעיראק ולמד בבית הספר "ביל"ו" בתל אביב. לאחר סיום הלימודים, התגייס לצה"ל (תוך שהוא מצהיר כי הוא מבוגר יותר בשלוש שנים)[2] ושירת בחיל-האוויר במשך כ-26 שנה, שם מילא שורת תפקידים. בהם, ראש מחלקת שלישות בחיל האוויר ומפקד בסיס רפידים. סיים את שירותו בצבא בדרגת תת-אלוף, בתפקיד ראש להק כוח האדם. לאחר שחרורו מצה"ל, שימש כמנהל רשות שדות התעופה וכחבר מועצת המנהלים האירופאית של שדות התעופה. בתום תפקידו במועצת המנהלים ביוני 1989, שימש שגריר ישראל בדרום אפריקה במשך שלוש שנים[3]. בדצמבר 1996 מונה לנשיא חברת "בזקגלוב"[4], חברה שעסקה בפיתוח הפעילות הבינלאומית של חברת בזק, עד שנסגרה בתחילת 1998[5].

ההתוודעות הראשונה שלו ליבנה הייתה בשנת 1978, כאשר שימש כראש להק כוח אדם בחיל אוויר ויזם את הקמת שכונת נאות עידן למגורי משרתי הקבע בחיל[6]. בחודש יוני 1988 התפטר מתפקידו והתמודד על ראשות העיר יבנה, אך הפסיד ליהודה ברוס.

גוב-ארי נבחר לראשונה לראשות עיריית יבנה בבחירות לרשויות המקומיות בישראל ב-1998 מטעם הרשימה העירונית העל-מפלגתית "יבנה שלנו", ומאז כיהן ברציפות עד פטירתו בשנת 2022. בבחירות 2003 ניצח עם 82.29% מהקולות[7]. בתקופת כהונתו של אריק שרון כראש הממשלה הצטרף לליכוד[8], אך בינואר 2006 הצטרף למפלגת "קדימה"[9]. בשנת 2018 נבחר לכהונה חמישית לאחר שניצח את מאיר שטרית עם כ-58%[10]. סיעתו הגדילה את כוחה במועצת העיר ל-5 מנדטים.

עם תחילת כהונתו החל לפעול נגד מפרי חוק ברחבי העיר, בעיקר פינוי אנשים שהשתלטו על שטחים ציבוריים שונים. בתגובה הציתו אלמונים את גדר ביתו, ביולי 2001 הוצת רכבו וזמן קצר לאחר מכן הושלך רימון הלם לחצר הבית. בינואר 2002 שוב הושלך רימון רסס לעבר ביתו[11]. בנוסף עסק במשיכת חברות היי-טק ומפעלים עתרי ידע לעיר[12], ותוך שלוש שנים כ-80 חברות עברו לפעול בעיר[13].

במהלך כהונתו זכתה יבנה בציון של "חמישה כוכבי יופי" מטעם המועצה לישראל יפה, ובשנים 2005 ו-2016 זכתה בפרס בתחרות – "דגל היופי". העירייה בראשותו זכתה בפרסי ניהול תקציבי ומינהל. בשנת 2011 זכתה העירייה בפרס הלאומי לאיכות ומצוינות על שם ראש הממשלה יצחק רבין. בשנת 2005 ובשנת 2020 זכתה יבנה בפרס החינוך הארצי מטעם משרד החינוך. בשנת 2018 זכה בפרס יקיר תנועות הנוער הארצי.

בשנותיו האחרונות היה למבוגר מבין ראשי הערים המכהנים[2] ולאחד מראשי העירייה המבוגרים ביותר בישראל אי פעם (לצד אברהם קריניצי וטדי קולק).

בשנת 2019 החליטה מועצת העירייה להוקיר את פועלו למען העיר ולקרוא לאמפיתיאטרון על-שמו.

במרץ 2019 החליט לבטל חד צדדית הסכם גג שנחתם עם המדינה באוגוסט 2016, הסכם שהיה אמור להביא להכפלת מספר התושבים בעיר ל־100 אלף איש. לדבריו, המדינה לא עומדת בהתחייבויותיה כלפי העירייה, שתיאלץ לספוג עלויות רבות, ובהן להשלים מתקציבה השוטף כ־30% מעלויות בניית מבני חינוך חדשים בעיר[14].

גוב-ארי חלה בסרטן במהלך כהונתו, אך המשיך בתפקידו[15]. בשנת חייו האחרונה הידרדר מצבו[16], ובקיץ 2022 הודיע כי הוא נאלץ להיעדר מתפקידו. כעבור כחודש, ב-19 באוגוסט 2022, הלך לעולמו.

באוגוסט 2023 קראה עיריית יבנה לכביש הכניסה לעיר מדרום "דרך צבי גוב-ארי".

גוב-ארי היה בעל תואר ראשון במינהל ציבורי ותואר שני ביחסים בין-לאומיים מאוניברסיטת בר-אילן.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לדויה גוב-ארי (לבית ויסברגר), פסיכולוגית חינוכית במקצועה. לבני הזוג שלושה בנים נוסף לשני ילדיו מנישואיו הראשונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צבי גוב-ארי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הודעה רשמית על פטירת ראש העיר צבי גוב-ארי, באתר עמוד הפייסבוק של עיריית יבנה
  2. ^ 1 2 3 רחלי מלק-בודה, ‏"גם העיר היא הבית, ולכן כל אחד מאיתנו צריך לדאוג למה שקורה סביב", בעיתון מקור ראשון, 2 באוגוסט 2021
  3. ^ אילן כפיר, מונה לשגריר ישראל בדרום־אפריקה, חדשות, 15 ביוני 1989
  4. ^ מאת אפי לנדאו, ‏אלי בן אליעזר - המועמד המוביל לניהול החברה המאחדת את בזקכל ובזקביט, באתר גלובס, 30 בדצמבר 1996
  5. ^ אפי לנדאו, ‏בזק תבצע בעצמה את פעילותה הבינלאומית - עם הפסקת פעילות חברת הבת בזקגלוב, באתר גלובס, 16 במרץ 1998
  6. ^ רנית נחום-הלוי, נאות עידן - השכונה הכי "ביטחונית" ביבנה, באתר הארץ, 2 באפריל 2010
  7. ^ הארץ, המשך, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2003
  8. ^ יובל אזולאי ואלי אשכנזי, ראש עיר מחוזר: טלפון מביבי, טלפון משרון, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2005
  9. ^ שמעון פרס פרש רשמית ממפלגת העבודה, באתר וואלה!‏, 26 בינואר 2006
  10. ^ יבנה: ניצחון לראש העיר המכהן צבי גוב-ארי, באתר ynet, 31 באוקטובר 2018
  11. ^ עמית בן-ארויה, רימון רסס הושלך ליד ביתו של ראש העיר יבנה; עוכב חשוד, באתר הארץ, 9 בינואר 2002
  12. ^ יבנה: פטור מארנונה לשנה לחברות היי-טק שיעברו לאזור התעשייה, באתר הארץ, 16 במרץ 2001
  13. ^ שרון קדמי, ‏יבנה: 83 עסקים ומפעלים נקלטו בעיר בתוך 3 שנים, באתר גלובס, 18 בנובמבר 2001
  14. ^ אריק מירובסקי, ‏עיריית יבנה ביטלה חד צדדית את הסכם הגג עם המדינה: "מתכון ברור להרס העיר", באתר גלובס, 3 במרץ 2019
  15. ^ עופר אדרת, ראש העיר יבנה צבי גוב-ארי מת בגיל 83, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2022
  16. ^ מאיר תורג'מן, ראש העיר יבנה הלך לעולמו, אחרי 24 שנה בתפקיד: "הפך אותה לאחת היפות בארץ", באתר ynet, 19 באוגוסט 2022
ראשי עיריית יבנה
כוועד מקומי משה גרוטר
1949–1953
כמועצה מקומית אברהם טודוריס אהרון חג'ג' יוסף דואני שלמה מלכא אפרים לוי מאיר שטרית
1953–1955 1955–1960, 1964–1965, 1966 1960–1964 1965–1966, 1966–1969 1969–1973 1973–1986
כעירייה מאיר שטרית יהודה ברוס דוד בן הרוש צבי גוב-ארי חיים מסינג (ממלא מקום) רועי גבאי
1986–1987 1987–1998 1998 1998–2022 אוגוסט – נובמבר 2022 2022–