צבי איזקסון

צבי איזקסון בשנת 1932

קברו של צבי איזקסון בנחלת יצחק

שלט הנצחה למרגלית איזקסון בכניסה לקניון מרגלית-עזריאלי בהוד השרון

צבי איזקסון (כ"ו בכסלו ה'תרמ"ח, דצמבר 1887 – ג' בניסן ה'תשל"ד, 26 במרץ 1974) היה מחלוצי הפרדסנות בארץ ישראל ופעיל מרכזי בארגוני האיכרים והפרדסנים בארץ ישראל, גואל אדמות, מלונאי, איש ציבור ופעיל בהסתדרות הציונים הכלליים. נשיא התאחדות האיכרים. על שמו היישוב קדמת צבי ברמת הגולן.

קורות חיים

נולד בכ"ו בכסלו תרמ"ח בעיירה נשוויז' שבפלך מינסק ברוסיה הלבנה, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), לזרח איזקסון ולצפורה לבית מזי"א. בילדותו עלה לארץ ישראל עם סבתו והם התיישבו בירושלים. למד ב"חדר", ולאחר מכן בבית הספר כי"ח. כנער למד בבית הספר החקלאי מקוה ישראל. לאחר שלוש שנות לימוד במקוה ישראל נסע עם קבוצת תלמידים להשתלמות חקלאית בבית הספר החקלאי "אור יהודה", שחברת יק"א יסדה באנטוליה, ולאחר מכן נסע להמשך השתלמות בצרפת ובארצות הברית. כששב לארץ ישראל עבד כפקיד בחברת כרמל מזרחי בראשון לציון. עם הזמן התקדם בעבודה ומונה כמנהל הסניף ביפו ולאחר מכן כמנהל הסניף בקהיר.

נישא לדודניתו מרגלית מזי"א, בת ד"ר אהרן מאיר מזי"א. בתחילת מלחמת העולם הראשונה נסע לארצות הברית אל בני משפחתו, ובשל המלחמה נבצר ממנו לשוב לארץ ישראל. בהיותו בעל אופי פעלתני ובעל חוש מסחרי וכלכלי מפותח החל בפעילות ציבורית וכלכלית במקום שבתו בארצות הברית. בין השאר השתתף ביסודה של ההסתדרות הציונית האמריקאית.

בשנת 1920 שב לארץ ישראל והתיישב בירושלים בבית חותנו. הוא יסד מפעל ליצור מרבדים בשם "מרבדיה". במקביל עסק בפעילות ציבורית ענפה. סייע לוועד הלאומי בתחום הכלכלי והפיננסי. היה ממקימי הסניף הירושלמי של הציונים הכלליים, היה פעיל בלשכת "ירושלים" של בני ברית, וכמו כן נבחר לגזבר של החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה.

באותה תקופה החל לעסוק בתחום הפרדסנות בעקבות חותנו ד"ר מזי"א שהיה פרדסן וממנהלי האגודה הקואופרטיבית "פרדס". באמצע שנות ה-20 רכש איזקסון שטח אדמה גדול באדמת פתח תקווה ונטע עליו פרדס. באותה תקופה הקים עם חותנו את מלון פלטין בתל אביב, וכעבור זמן עבר עם משפחתו מירושלים לתל אביב והתגורר בבניין המלון.

במהלך שנות ה-20 גאל איזקסון אלפי דונם אדמה מעבר לירקון, מצפון לפתח תקווה. הוא הכשיר את האדמה לנטיעת פרדסים ומכר את השטח בין מכריו במחיר הקרן. על שטח זה נוסדו המושבות כפר הדר, רמת הדר ורמתיים (כיום חלק מן העיר הוד השרון). באמצע שנות ה-30 היה חבר בקבוצה שרכשה אלפי דונמים באזור בית שאן לגידול צאן ובקר. לימים הוקמו על אותו שטח אדמה שני יישובים חקלאיים.

מאז שנות ה-30 נעשה איזקסון פעיל מרכזי בהנהגת התאחדות האיכרים, שכללה חברות ומוסדות רבים, ובהם בנק אוצר האיכרים למשכנתאות, קופת חולים עממית, חברה לשיווק ולהובלת סחורה חקלאית, כתב העת בוסתנאי, בית ספר חקלאי ועוד. כמו כן היה מראשי אגודת "פרדס", כממשיכו של חותנו ד"ר מזי"א. בין השנים 1957 - 1974 נבחר לשמש כנשיא התאחדות האיכרים. כמו כן היה יושב ראש בנק אוצר האיכרים למשכנתאות.

איזקסון גם היה עסקן פעיל בהסתדרות הציונים הכלליים, שייצגה את הסוחרים ומעמד הביניים, בה היה חבר מועצת סניף תל אביב וחבר הוועד הפועל הארצי. היה מיוזמיו ופעיליו של "האיחוד האזרחי" (1941 - 1948) שעסק בשמירת האינטרסים של מעמד הביניים. היה חבר הנהלת עיתון הבוקר ומפעיליו המרכזיים.

במשך עשרות שנים היה ממובילי ענף הפרדסנות בארץ וממנהיגי הפרדסנים. בסוף שנות ה-30 הקים עם עמיתיו, ובהם יצחק רוקח, את "פרדס סינדיקט", שאיחד את הקואופרטיבים שעסקו בפרדסנות. בשנות מלחמת העולם השנייה ארגן ועד משותף לפרדסנים היהודים והערבים שעמד מול ממשלת המנדט ודאג למכלול האינטרסים של ענף הפרדסנות. בעקבות פעילות זו נוסדה מועצת הפיקוח לפרי הדר ולאחר מכן המועצה לשיווק פרי הדר.

לאחר קום המדינה נסע פעמים רבות לחו"ל לשם לימוד דרכי מיכון ענף הפרדסנות והשגת סיוע לרכישת הציוד הדרוש. עמד בראש משלחות שעסקו בתחומים שונים של ענף הפרדסנות, וכמו כן ייצג את חקלאי ישראל מטעם התאחדות האיכרים בכינוסים שונים באירופה.

צבי איזקסון נפטר בג' בניסן תשל"ד. לאחר פטירתו הוצב ארונו ברחבת בית האיכרים בתל אביב והוא נטמן בבית העלמין נחלת יצחק.

בנו הוא אליהו איזקסון, שהמשיך בדרכו ולימים מונה אף הוא כנשיא התאחדות האיכרים. אליהו איזקסון יזם הקמתם של מספר יישובים בישראל, ובהם היישוב קדמת צבי שהנציח את שם אביו. כמו כן נקרא על שמו רחוב בראשון לציון.

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "צבי איזקסון-מזיא", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2393