צביקה יעקבי
 | |
| לידה |
16 בנובמבר 1952  |
|---|---|
| פטירה |
10 בנובמבר 2012 (בגיל 59) |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
נען |
| שפות היצירה |
עברית |
  | |
צביקה יעקבי (16 בנובמבר 1952 – 10 בנובמבר 2012)[1] היה משורר עברי ומתרגם שירה.
נולד וגדל בקיבוץ נען. הוא סיים את בית הספר התיכון בקיבוץ ויצא להשלמת לימודי הספרות העברית באוניברסיטה העברית בירושלים. למד גם יהדות, ספרות עברית של ימי הביניים ותאוריה של התרגום.
יעקבי פרסם מספר ספרי שירה, שייחודם בלשונם, בהסתכלות מעמיקה על החיים ובעיצוב פרטני ומדוקדק של המראות. ספר שיריו "חירבת כליל", עוטר בחיתוכי עץ של האמן הירושלמי משה הופמן, שנפטר בדמי ימיו.
יעקבי תרגם מאנגלית את שיריו של המשורר האמריקאי החשוב תיאודור רות'קה, ילד על גג חממה, וכן פרסם בכתבי עת ספרותיים תרגומים משיריו של המשורר-הכומר הוולשי ר.ס. תומאס.
נפטר בגיל 60 ב-10 בנובמבר 2012 ונקבר בבית הקברות של קיבוץ נען.
ספרי שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חירבת כליל, חיתוכי עץ - משה הופמן, 1985.
- איך - לא, שירים, 1988.
- פיליגרן, שירים, 1997.
תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]
צביקה יעקבי תרגם שירים יחידים של משוררים אחדים מאנגלית לעברית. ביניהם: אי. אי. קאמינגס, סילביה פלאת, מאריאן מור, קרן אלקלעי הישראלית, ואחרים. תרגומיו נדפסו בכתבי עת ספרותיים כגון שבו, אפריון, מאזנים, עיתון 77 ונוספים.
- ילד על גג חממה מאת תיאודור רות'קה, 1995.
אחרי מות[עריכת קוד מקור | עריכה]
'יורת האש' ספר שירים מן העיזבון של צבי יעקבי (צביקה, כפי שקראו לו חבריו בקיבוץ נען), יצא בהוצאה מקומית על ידי קיבוץ נען בעריכת ורדה גינוסר, בדצמבר 2013, במלאת שנה לפטירתו. בספר מופיעים 135 שירים שהם מבחר משיריו שלא פורסמו מהשנים 2009 - 2013 . הספר הוא אוסף מתוך מחברות ששרדו אצל צביקה באשפוזיו הארוכים בבתי חולים לחולי נפש. עם זאת שירים רבים אבדו במעברים בין המחלקות השונות בהן אושפז. עדות לכך מצויה רק אצל חבריו ששמעו את קריאת שיריו מפיו ולא מצאו להם תעוד במחברותיו. 'יורת האש' היא מצבה מרשימה למשורר שמעטים מכירים. את המבחר אצרו ורדה גינוסר ויורם שוער.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עופר אדרת בעיתון הארץ, במדורו "אחרי מות", כמו כד חרס שנשבר, מספד לזכרו של צביקה יעקבי.
- צביקה יעקבי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
