צביעה בהתזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צביעה בהתזה היא טכניקה שבה מרססים בעזרת מכשיר ייעודי ציפוי דק של דבק, צבע, לכה וכדומה דרך האוויר על משטח. טכנולוגיות ההתזה השונות מיושמות בתהליכי ייצור שונים באופן ידני או אוטומטי ומאפשרות דפוסי התזה שונים.

סוגי מכשירים להתזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות טכנולוגיות שונות של צביעה בהתזה, ומשתמשים בהן לפי המטרה המיועדת. לדוגמה, מרססים דוגמת איירבראש הם כלים קטנים המוחזקים ביד ומטרתם לשמש בעבודות מפורטות כמו ריטוש תמונה, ציור או ציפוי עבודות אמנות. לעומת זאת, בטכנולוגיית האיירלס משתמשים במערכת גדולה יותר המשמשת לסימון כבישים או לכיסוי משטחים גדולים כמו קירות.

מרססים להתזה בעזרת לחץ אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוגים הנפוצים ביותר של מכשירים להתזת צבע נעזרים באוויר דחוס כדי לנפץ את החומר המותז לרסיסים.

מבנה המרסס:

רוב המרססים בנויים מגוף אלומיניום דמוי אקדח, כאשר במרכזו מורכבת מחט הנשלטת על ידי הדק, ובקצה הקנה מורכבים נחיר (דיזה) וראש אוויר (AIR CUP). בנוסף מורכבים במרסס שסתום אוויר וווסתים לכיוון כמות האוויר, כמות החומר ורוחב המניפה.

המרססים בנויים כך שהלחיצה על ההדק מדורגת לשני שלבים: בשלב הראשון נפתח שסתום אוויר ומאפשר יציאה של אוויר דחוס אל ראש האוויר, ובלחיצה עמוקה יותר המחט הפנימית נמשכת לאחור ומתרחקת מהדיזה ובכך מאפשרת לאוויר ולצבע לפרוץ ולצאת קדימה דרך הדיזה וראש האוויר.

כאשר עוזבים את ההדק, שסתום האוויר חוזר למקומו וקפיץ הנמצא מאחורי המחט דוחף אותה בחזרה לעבר הדיזה כך שהיא תחסום את יציאת החומר.

ברוב המרססים ניתן לשנות את קוטר ההתזה וכמות יציאת החומר על ידי החלפת הדיזה, המחט, וראש האוויר, כאשר המידות הסטנדרטיות של חור הדיזה נעות בין מילימטר אחד לבין 2.5 מ"מ

נפוצים מרססים בתצורות שונות של הזנת חומר:

  • מרסס בעל מכל עליון. - המכל, שלרוב עשוי מטפלון, מחובר מעל למרסס. בתצורה זו החומר הנוזלי שוקע בעזרת כוח הכבידה אל הנחיר
  • מרסס בעל מכל תחתון. - המכל, שלרוב עשוי מאלומיניום, מחובר מתחת למרסס. בתצורה זו כאשר לוחצים על הדק המרסס זרם אוויר חזק זורם לכיוון הדיזה והחומר נשאב מהמכל אל הנחיר בעזרת יניקה ונטורית
  • מרסס מוזן מכל לחץ. - החומר שנתון במכל תחת לחץ נדחס אל המרסס דרך צינור לחץ

מבחינים בין טכנולוגיות שונות של מרססים על פי מבנה המרסס, צורת הנחיר, כמות החורים בראש האוויר והכיוונים שלהם וקובעים את סוג המרסס הדרוש בהתאם לייעוד המקצועי שלו. כך למשל לצורך התזת דבק מגע מומלץ להשתמש במרסס עם נחיר בקוטר של לפחות 2 מ"מ המוזן ממכל עליון או ממכל לחץ ולעומת זאת לגימור גבוה של לכה מומלץ להשתמש במרסס HVLP בעל נחיר בקוטר שבין 1.4 ל-1.8 מ"מ. להלן סקירה חלקית של טכנולוגיות המרססים הקיימות:

איירבראש[עריכת קוד מקור | עריכה]

איירבראש
איירבראש
ערך מורחב – איירבראש

איירבראש הוא מרסס ידני קטן וקל משקל המשמש ליישום צבע נוזלי על אובייקט באמצעות אוויר דחוס. מדחס ממלא אוויר דחוס לתוך אגן צבע. כאשר לוחצים על הדק המרסס זרם האוויר הדחוס מוביל את הצבע לעבר נחיר (דיזה) המותקן בפיית האקדח שם הוא מתנפץ לטיפות קטנות ומשתחרר יחד עם האוויר בצורת תרסיס.

מרסס .H.V.L.P[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרסס זה דומה במבנהו למרסס התזה רגיל מבוסס טכנולוגיית איירבראש אך הוא צורך לחץ נמוך (LP). נפח גבוה (HV) של אוויר מניע את הצבע בלחץ אוויר נמוך. התוצאה היא ששיעור גבוה יותר של צבע מגיע אל משטח היעד ונוצרים פחות ריסוס עודף, בזבוז חומרים, וזיהום אוויר. כדי להשתמש במרסס HVLP באוויר דחוס ממדחס אוויר רגיל יש צורך להשתמש בוסת אוויר. לחלופין, יחידת טורבינה (נפוצה כזו המכילה מנוע כשל שואב אבק) יכולה לשמש להנעת האוויר ללא צורך בחיבור למדחס אוויר.

מרסס .L.V.L.P[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו בHVLP, גם מרססים אלה מופעלים בלחץ נמוך (LP), אבל בנוסף הם משתמשים גם בנפח נמוך (LV) של אוויר לעומת מרססים רגילים וציוד HVLP. זהו מאמץ נוסף להגביר את יעילות ההעברה (כמות הציפוי שתיושם בסופו של דבר על פני היעד) של המרסס, תוך ירידה בכמות צריכת האוויר הדחוס.

תרסיס (ספריי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תרסיס

מכל התרסיס מכיל צבע אותו רוצים להתיז. בנוסף מכיל התרסיס גז המשמש כחומר מניע ויוצר לחץ במכל, כך שבעת לחיצה על פיית המכל משתחרר הגז בלחץ ומתיז איתו טיפות מהחומר.

מערכת צביעה אלקטרוסטטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – איבוק אלקטרוסטטי

מערכת זו, הידועה גם כ"צביעה בתנור", נועדה לצבוע משטחים בציפוי דק וחזק של צבע, הנתון כנוזל או כאבקה, באמצעות שדה חשמלי. בשיטה זו משתמשים בתעשייה, בעיקר בתעשיית הרכב.

בתהליך היישום, מחברים את המוצר להארקה. הצבע, לעיתים בצורת אבקה המכילה מרכיבי מתכת, מונע בכוח אוויר דחוס ממכל, דרך צינור, אל מרסס ייעודי. בקצה המרסס מורכבת אלקטרודה, כך שביציאתם מהמרסס חלקיקי הצבע טעונים חשמלית. בין האלקטרודה והמוצר המוארק נוצר שדה חשמלי אשר דוחף את חלקיקי הצבע אל המשטח. לאחר שהצבע נצמד למשטח מכניסים את המשטח לתנור חם שממיס את אבקת הצבע וגורם להידבקותה הסופית למוצר.

יתרונותיה של שיטה זו הם מהירות היישום, פיזור אחיד ועמידות גבוהה בתנאי מזג אוויר קשים.

מערכת איירלס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – איירלס

זוהי מערכת המורכבת ממשאבה, צינור לחץ, ומרסס. הייחודיות במערכת זו היא שכתוצאה משימוש בלחצים גבוהים (220 PSI) אין צורך בשימוש באוויר דחוס. מערכות כאלו משמשות ליישום מהיר של צבע סמיך על משטחים גדולים.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צביעה בהתזה בוויקישיתוף