צ'יזבט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צ'יזבט הוא סיפור דמיוני בעל אופי פולקלוריסטי עוד מתקופת הפלמ"ח, שהיה נהוג לספר בעבר בשעת הלילה סביב המדורה[1].

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המילה 'צ’יזבט' הוא במילה הערבית كِذْبَات (כִּדְ'בַּאת; כִּדְ'בְּ ביחיד) שפירושה כזבים. חלק מערביי ישראל הוגים את האות כַּאף כ-צַ'אף (בערבית מדוברת), ומהם הושאלה המילה 'צ’יזבט'[2][3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח צ'יזבט היה נפוץ בקרב בני המושבות וראשוני הפלמ"ח, המורשת הקיבוצית ודור הפלמ"ח אימצו את מנהג סיפור ה'צ’יזבטים'.

הסיפורים היו בנויים מעלילה מפוברקת שהייתה בנויה מהווי תקופת המחתרות המרתקת את השומעים, אך בסיומה הגיעה שורת הפתעה המפוגגת את המתח, או מציגה את הסיפור כולו באור קומי. כך גם תיאר אותו הפזמונאי אבשלום כהן בשירו "הסבתא בנגב":

”וְהִגְזַמְתְּ בְּוַדַּאי לֹא מְעַט – / אֵיךְ אוֹמְרִים בְּעִבְרִית: זֶה צִ'יזְבָּט!“

לרוב, העלילה הייתה בנויה סביב סיטואציות מהווי תקופת המחתרות. בהווי הפלמ"ח מצויים צ’יזבטים על המחלקה הערבית והמחלקה הגרמנית, על בני מרשק 'הפוליטרוק', על קרבות ועל 'סחיבות' מלולים, על דמויות מיוחדות, על בנות, על 'שפת הקודש' ועל עוד המון נושאים שהיו חלק מחייהם של לוחמי הפלמ"ח הצעירים.

רוב הסיפורים שהיו בעלי אופי פולקלוריסטי. תוכנם היה "אנטי מסורתי" והם היו אמורים לשקף את רוח דור הפלמ"ח הצעיר, שהתנער מרוח המסורת היהודית ולקח חלק בבניית הזהות הישראלית החדשה.

אימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום יש המקשרים את השם "צ'יזבט" דווקא לסיפורי אימה (כגון: 'צ’יזבטים' – אוסף של סיפורים מפחידים מתורגמים לעברית, 2016[4]), ככל הנראה בעקבות המנהג לספר סיפורים מפחידים בעת הישיבה בלילה סביב מדורה, בניסיון ליצור בהלה למרות תוכנו הדמיוני בעליל של הסיפור.

צ’יזבטים בדפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה'צ'יזבטים' הועברו בדרך כלל בעל פה, אך ישנם כמה חיבורים/ליקוטים של 'צ'יזבטים' כתובים או משוכתבים.

שקר הוא כשאיש אינו יודע את האמת פרט למספר עצמו. מתיחה היא כשכולם יודעים את האמת, פרט לקורבן המתיחה. כזב הוא כשכולם יודעים שהסיפור אינו אלא שקר ובכל-זאת מוכנים לחזור ולשמוע אותו שוב ושוב. צ’יזבט הוא כשכולם יודעים שהמדובר בסיפור המצוץ מן האצבע ובכל זאת מוכנים לשמוע אותו שוב ושוב.

דן בן אמוץ
  • "לאהוב עד מוות" – דבורה עומר, 1980
  • "זה הולך לכאוב בחגים" – אדם קיי, מתורגם הכורסה הוצאה לאור[5]
  • "בחיי" – פוצ'ו[5]
  • "תן חיוך" – "מיטב הכזבים שלא הכזיבו בעיתונות הצבאית", העורך בחר מאות צ'יזבטים שנבחרו מתוך כ-6000 שהתפרסמו בכתבי העת הצבאיים. זאב ענר, 1989, הוצאת משרד הביטחון
  • "צ'יזבט" – שיר שכתב חיים חפר והלחין משה וילנסקי
  • צ'מעו צ'יזבט, אוסף ציזבטים, ליקטה וסיפרה אורית שרייבר שטח, מרץ 2022, הוצאה פרטית

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ילקוט הכזבים, באתר ל"ג בעומר
  2. ^ הסבתא בנגב, באתר www.zemereshet.co.il
  3. ^ צ'יזבאט, באתר www.zemereshet.co.il
  4. ^ צ'יזבטים - הבובה של סבתא - Wattpad, באתר www.wattpad.com
  5. ^ 1 2 ירון פריד, ‏לתפארת הצ'יזבט והמדינה וד"ש ממערכת הבריאות המתמוטטת של בריטניה, באתר מעריב אונליין, 6 במרץ 2020