צ'ארלס וורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'ארלס וורן
Charles Warren
לידה 7 בפברואר 1840
בנגור, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה 21 בינואר 1927 (בגיל 86)
סאמרסט, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי הנדסה צבאית, מדידת קרקע, ארכאולוגיה
מקום מגורים אנגליה
מקום לימודים
פרסים והוקרה
  • אביר הצלב הגדול במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש
  • אביר מפקד במסדר האמבט
  • עמית החברה המלכותית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Violet Warren, Frank Warren, Charlotte Warren, Richard Warren עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות מפקד חיל הנדסה הבריטי, מפקד משטרת לונדון
תרומות עיקריות
חפירות באזור ירושלים ובמיוחד באזור העיר העתיקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גנרל סר צ'ארלס וורןאנגלית: Sir Charles Warren;‏ 7 בפברואר 1840 - 21 בינואר 1927) היה קצין בחיל ההנדסה המלכותי הבריטי, חבר בארגון הבונים החופשיים (Quatuor Coronati Lodge 2076), מראשוני הארכאולוגים בירושלים תחת חסות הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל וראש משטרת לונדון בין השנים 1886 ו-1888, בתקופת רציחותיו של ג'ק המרטש.

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וורן נולד בבנגור בוויילס ונקרא על שם אביו. למשך מרבית ילדותו המוקדמת של וורן, המשפחה לא נשארה במקום אחד, ומהיום שאביו חזר מלשרת בסין, היגרה המשפחה ממקום למקום כל עת שהאב, מפקד הרגימנט ה-55, הוצב בבסיס אחר ברחבי אנגליה ואירלנד. באוגוסט 1848, בגיל שמונה וחצי, עזב וורן את הבית והחל חוק לימודיו. ב-1854, לאחר שהחליט שעתידו נמצא בצבא, עזב וורן את בית הספר היסודי בוום ועבר לבית הספר בצ'לטנהם שהתמחה בהכנת נערים לקראת הצבא, שם הצטיין בלימודיו, עד שלאחר סמסטר אחד בלבד עבר למכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט. מהר מאוד ניכר כישרונו של וורן הצעיר במתמטיקה ומדעים, ווורן הועבר לאקדמיה הצבאית המלכותית בוולוויץ'. ב-27 בדצמבר 1857, סיים וורן את חוק לימודיו והצטרף רשמית לחיל ההנדסה בדרגת סגן. משם נשלח וורן, ככל קצין טרי, להשלים קורס בן שנתיים בבסיס חיל ההנדסה המלכותי בצ'טהאם, אולם לאחר שנה אחת בלבד, כבר נשלח למלא את תפקידו הראשון כקצין בחיל.

שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום הראשון אליו נשלח וורן, בינואר של שנת 1859, היה גיברלטר. תוך כדי עבודתו שם, שם לב וורן לבעיה באחד ממרכיבי התותח, והמציא רכיב חדש. בתחילה, נדחתה המצאתו על ידי הוועדה האחראית, אך לאחר זמן התקבלה ושימשה במשך שנים רבות. במקביל לביצור העמדות הבריטיות, על ידי פיצוץ חלקים ממבנהו הצפוני של צוק גיברלטר כדי שיהיה בלתי ניתן לטיפוס, ושאר העבודות השוטפות, עסק במיפוי האי, ובמשך ארבע שנים ייצר מפות מדויקות בקנה מידה של 1:600 ושני מודלים גדולים.

ב-1 בספטמבר 1864 נשא לאשה את פאני היידון.

ביולי של שנת 1865, חזר וורן לאנגליה, ומונה כמרצה זוטר למדידה בצ'טהאם. בספטמבר, צווה וורן להצטרף למשלחת בדרכה לעשות מיפוי גאולוגי של מצוק גיברלטר, אולם הדבר לא יצא אל הפועל. במרץ של 1866, הצטרף וורן לשורותיה של החברה הגאולוגית הלונדונית ובחודש שלאחריו מונה כחבר חברת המהנדסים.

ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרטוט של הר הבית שנערך בידי וורן
שרידי פיר שחפר וורן ליד הכותל המערבי, משובץ בקטע מקשת וילסון שבמנהרות הכותל

ב-2 בפברואר 1867, נשלח וורן לארץ ישראל על ידי הקרן הבריטית לחקר ארץ־ישראל לחקור את ארץ ישראל וירושלים.

המשלחת נתקלה בקשיים רבים, הן מפאת מחסור חמור בתקציב, יחס עוין מטעם השלטונות ומחלות תכופות.

בלילו של 1 בפברואר, הגיע ראש הקרן ג'ורג' גרוב לחדר מלונו של וורן ומסר לוורן 300 ליש"ט. וורן האמין כי המדובר רק במקדמה, וכי שאר הכסף ישלח אליו בעודו בארץ ישראל, אולם למעשה, 300 לירות אלו היו כספיה האחרונים של הקרן, ובטרם תספיק הקרן לגייס עוד כספים ולשולחם לוורן, כבר נכנס וורן לחוב של קרוב ל-1000 ליש"ט מכיסו הפרטי.

בעוד וורן תולה את תקוותיו בקרן, תלתה הקרן את תקוותיה בוורן, מתוך הציפייה כי כאשר יגלה וורן תגליות מרעישות, יגדלו מספר התורמים לקרן, ויצילוהּ מפשיטת הרגל שנראתה באופק.

וורן כתב למשרדי הקרן וביקש כסף נוסף למימון משלחתו, ואילו הם השיבו "הב לנו תוצאות, ונשלח לך כסף!" וורן הגיב: "תנו לי כלים, חומרים, כסף ומזון, ואני אשיג לכם תוצאות", וחוזר חלילה.

וורן, יחד עם שלושה רב"טים, נחתו בנמל יפו בצהריי ה-15 בפברואר, ובערבו של ה-17 בפברואר הגיעו לירושלים בלווית שמונה פרדות עמוסות לעייפה[1].

וורן נתקל במספר קשיים מנהלתיים: עוד בנמל יפו, סירבו אנשי המכס לתת לו לקחת את מטענו, שכן ציוד המדידה והכרייה עשה עליהם "רושם מלחמתי". עם הגיעו לירושלים, נפגש עם הקונסול הבריטי, נואל מור (Noel Temple Moore) וזה, לאחר שהבין שמוקד חקירותיו של וורן אמור להיות הר הבית, אמר לוורן בפשטות שאין שום סיכוי שהשלטונות יסכימו לכך. יחד עם מור, הלך וורן לחלות פניו של המושל האזרחי של העיר, וזה, מאחר שהפירמן של וורן טרם הגיע מאיסטנבול, התיר לו להתחיל בעבודתו מחוץ לחומה הדרומית של הר הבית, אך עקב התערבותו של המושל הצבאי, נעצרו העבודות כעבור ארבעה ימים בלבד. כאשר אכן הגיע כתב הפירמן בתחילת חודש מרץ, התאכזב וורן קשות בראותו שהפירמן מתיר לו לעבוד בסביבות ירושלים, אך אוסר מפורשות על עבודה כלשהי בהר הבית עצמו, או אף בכל מקום הקרוב אליו. וורן בעל התושייה מצא פתרון לבעיה זו: בפירמן נכתב שהנסיך מוויילס היה הלא-מוסלמי היחיד שהותר לו להיכנס להר הבית. דבר זה היה טעות, שכן בתיווך של אחת הקונסוליות, ותמורת 10 שילינג, יכול היה כל אחד להיכנס להר הבית. ביקורו הבלתי שגרתי של הנסיך היה דווקא במערת המכפלה, ובכך נתלה וורן כדי להתחמק מהאיסור המוטל עליו בשטר.

צ'ארלס וורן וחבורתו בירושלים

וורן היה בין חלוצי הארכאולוגיה בארץ ישראל וגילה מספר תגליות יסודיות בחקר ירושלים:

בעיר דוד, וורן גילה פיר המתחבר למעיין הגיחון, הנקרא כיום פיר וורן. וורן האמין שדרך פיר זה, יואב בן צרויה התגנב לתוך יבוס המבוצרת ופתח את שעריה בפני צבאות דוד, ואף הדגים זאת בכך שטיפס במעלה הפיר בעצמו. תאוריה זו החזיקה מעמד כ-130 שנה, עד שב-1995, הוחלפה בתאוריה אחרת.

וורן, שרצה לחפור בהר הבית נתקל בסירובו של הוואקף, ולפיכך נאלץ להסתפק בחפירת פירים מחוץ לכותל המערבי והדרומי. חלקם של הפירים נעלמו במהלך חפירות הכותל, אך עדיין ניתן לראות פיר אחד שכזה מתחת לקשת וילסון. בתוך הר הבית עצמו, נאלץ וורן להסתפק במיפוי החללים הקיימים.

במהלך חקירות אלה, גילה וורן 8 חותמות למלך, הראשונות שהתגלו אי־פעם.

ממצאיו שבסביבות הר הבית כללו את שער וורן, אחד מארבעת שערי הכניסה להר הבית שהיו בכותל המערבי בימי בית שני, את 'אולם החשמונאים' ומיפוי בורות המים אשר בהר הבית.

קטעים מדיווחיו של וורן התפרסמו בביטאון הקרן תוך כדי החפירות, אולם לאחר שסיים, התאכזב וורן לראות את פרסום התוצאות המלאות מתעכב שוב ושוב. ההקדמה לספר "ירושלים של מטה" המתאר את חוויותיו בארץ ישראל, מסתיימת בקריאה נרגשת לנשות אנגליה לתרום לקרן כסף כדי לכסות את עלות פרסום התוצאות.

הפרסום נעשה לבסוף כאשר פורסם סקר ארץ-ישראל המערבית ב-1884, ובו כרך שנכתב בשיתוף על ידי וורן וקלוד קונדר, המסכם את מחקריו של וורן בירושלים, יחד עם מחקריו של צ'ארלס וילסון שקדם לו בשנתיים, וחוקרים שונים שבאו לאחריו.

בין 1870 ל-1886[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1876, בעקבות סכסוך גבולות בין מדינת אורנג' החופשית ובין גריקוואלנד מערב, הוחלט שקו הגבול יקבע על ידי משלחת שבראשותה יעמדו מהנדס שייבחר מטעם שר המושבות הבריטי ומהנדס שייבחר מטעם מדינת אורנג' החופשית. המהנדסים הנבחרים היו וורן וJosias de Villiers. המלאכה החלה ב-21 בדצמבר 1876, והסתיימה ב-17 באפריל 1877. במהלך המדידה, גילו חברי המשלחת כי תופעת המיראז' (תופעה אופטית) היא כה חזקה, עד ששימוש בתאודוליט נעשה כמעט חסר ערך, והם נאלצו למדוד מרחקים על ידי הנחת מוטות על הקרקע, אחד לאחר השני, אולם לאחר מכן, גילו להפתעתם שהמדידות שלהם מדויקות יותר מאשר אילו היו מודדים בשיטה המקובלת.

כהוקרה על פועלו בקביעת תוואי הגבול, הוא הוכתר ב-1878 כעמית מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש.

לאחר שבילה קצת מזמנו בסיורים ברחבי אפריקה הדרומית, חזר וורן לקייפטאון. יום אחד לפני שהיה אמור לעלות על סיפונה של הספינה שתחזיר אותו לאנגליה, בא וורן להיפרד מHenry Bartle Frere, הנציב העליון של אפריקה הדרומית. Frere הציע לוורן לשוב לקימברלי ולקבל על עצמו את משרת האחראי על יישוב סכסוכי בעלות על קרקעות בגריקוואלנד מערב. וורן ביקש זמן לשקול את ההצעה, והתכוון לסרב לה, אך כאשר נפגש עם אשתו הכריזמאתית של Frere, הובהר לו כי אין לו כל ברירה, וחובה עליו לקבל על עצמו את עול המשרה.

ב-1880 התמנה וורן לראש מחלקת הוראת המדידה בצ'טהם, ואחז במשרה זו עד ל-1884. בשנת 1882, לאחר שנעלמו עקבותיה של משלחתו של אדוארד הנרי פלמר במרחבי סיני, חזר וורן למזרח התיכון ועמד בראש משלחת החיפושים. המשלחת הגדולה, בת 220 גמלים ו-370 איש, יצאה לדרכה באוקטובר 1882. לאחר חקירה מאומצת, הצליח וורן לאתר בוואדי סודר את שרידי גופות הנרצחים ולתפוס את החשודים ברציחתם והביאם למשפט במצרים.

בראשות המשטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1886 מונה וורן לראשות הסקוטלנד יארד. התקופה הייתה תקופה של אי-שקט, והפגנות, אשר לעיתים קרובות עשויות היו להידרדר להתפרעות של המון משולהב היו לדבר שכיח.

הוא אף היה המפקד בזמן הרציחות שיוחסו לרוצח הסדרתי ג'ק המרטש.

מלחמת הבורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1908, וורן חבר לבאדן פאוול ועזר בהקמת תנועת הצופים[2]. הוא היה מעורב גם בארגון נוסף בשם Church Lads' Brigade[3].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Temple or the Tomb, 1880
  • On the Veldt in the Seventies, Isbitster & Co., 1902
  • The ancient cubit and our weights and measures, 1903
  • The Survey of Western Palestine, (עם קלוד קונדר), 1884

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'ארלס וורן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דני רובינשטיין, על חומותייך ירושלים, דבר, 1 באוקטובר 1968
  2. ^ Paul Begg, Jack the Ripper: The Definitive History, Routledge, 2013-10-03, ISBN 978-1-317-86633-6. (באנגלית)
  3. ^ Soldiers of the Queen - Sir Charles Warren, www.soldiersofthequeen.com