פתן שחור מצוי

פתן שחור מצוי
	פתן שחור מצוי
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
תת־מערכה:	בעלי חוליות
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	זוחלים
סדרה:	קשקשאים
תת־סדרה:	נחשים
משפחה:	פתניים
סוג:	פתן שחור
מין:	פתן שחור מצוי
שם מדעי
	Walterinnesia aegyptia; ‏Lataste, 1887

פתן שחור מצוי (שם מדעי Walterinnesia aegyptia) הוא מין של נחש ארסי ביותר החי במדבריות ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה. בעבר הוא היה המין היחיד בסוג פתן שחור, אך המין פתן שחור מזרחי (Walterinnesia morgani) הופרד ממנו. נמנה בין תשעת הנחשים הארסיים בישראל.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחש זה הוא באורך בינוני המגיע לאורך מקסימלי של 1.3 מטרים (4.3 רגל) ומשקלו 1,035 גרם^[2]. הוא בעל גוף שחור ומבריק, זנב קצר וראש צר, שטוח ועבה הנבדל מן הצוואר. העיניים קטנות וכהות בעלות ראייה חלשה^[2].

תפוצה ואזור מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפתן השחור נפוץ במזרח התיכון, במדינות: מצרים, ישראל, לבנון, ירדן, ערב הסעודית, עיראק, כווית, ומערב איראן.

בישראל מצוי בנגב (מאילת ועד צפון הנגב) בערבה ובבקעת הירדן עד 50 ק"מ צפונה ליריחו, ובמורדות המזרחיים של מדבר יהודה כולל מישור אדומים^[2].

פתן שחור יימצא באזורים ערבתיים, במדבריות, בחולות ובאזורים סלעיים. אזורים בעלי לחות ומים מהווים גורם משיכה עבור הנחש, וכך גם אזורים מיושבים בתחום תפוצתו.

התנהגות ותזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך היום הוא שוהה לרוב מתחת לפני האדמה, במערות ונקיקים ומקומות מסתור אחרים. הוא משתמש בראשו דמוי היתד על מנת להתחפר מתחת לקרקע. הפתן השחור פעיל בלילה, וסובל טמפרטורות נמוכות מרוב הזוחלים באזור ועשוי להיות פעיל גם בטמפרטורות של 8 מעלות^[2].

תזונתו מורכבת בעיקר ממכרסמים, ציפורים, לטאות וקרפדות, והוא ניזון גם מנבלות. חוש הריח המפותח שלו הוא החוש המרכזי שלו ומשמש אותו כדי לאתר ולצוד את טרפו. לאחר איתור הטרף הוא מכיש אותו הכשה ארוכה מבלי להרפות עד למותו, ולאחר מכן הוא בולע אותו באיטיות בשלמותו.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין החודשים יולי–אוגוסט הנקבה מטילה 10 עד 17 ביצים המהוות כשליש ממשקלה הכולל, והיא שומרת עליהן במשך חודשיים עד לבקיעתן. ברגע בקיעתם מגיעים הנחשים לאורך של 25 סנטימטרים וצבעם שחור. כעבור 3 שנים הם עשויים לגדול לאורך 80 ס"מ וכעבור חמש שנים לגודל של מטר ויותר.

ארס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ארס

הכשת הפתן השחור היא למעשה נשיכה ממושכת תוך כדי הזרקת ארס איטית יחסית; אופן הכשה זה מבדיל אותו מנחשים ארסיים אחרים בישראל^[3]. רוב הכשות הפתן השחור אינן קטלניות, ומאופיינות רק בתופעות מקומיות כגון נפיחות, אדמומיות וכאב. לעיתים זה ילווה בחום, סחרחורות וכאבי ראש^[3].

עם זאת, על פי מדד LD₅₀ עוצמת הארס של מין זה היא 0.4 מ"ג\ק"ג^[4]. לשם השוואה עוצמת הארס של קוברה הודית לפי מדד זה עומדת על 0.8 מ"ג\ק"ג, בעוד לקוברת הכף עוצמת ארס של 0.72 מ"ג\ק"ג; מכאן שעוצמת הארס של הפתן השחור חזקה משל שניהם, אך כמות הארס בהכשת הפתן השחור נמוכה משמעותית^[4]. כשארס הפתן השחור הוזרק במהלך ניסוי לארנב, נצפו תופעות של היפוגליקמיה והיפוקסיה^[5].

ארס הפתן השחור הוא נוירוטוקסי מאוד (פועל על מערכת העצבים), המורגיני (גורם לשטפי דם) וכן בעל השפעה פרוטאוליטית (פירוק חלבונים בגוף)^[6]. החדרתו לגוף גורמת לשיתוק שרירים ושיתוק מערכת הנשימה תוך זמן קצר יחסית מהזרקת הארס לקורבן, כמו גם להשפעות נרחבות נוספות שטרם נלמדו בשל מחסור במידע ובמחקר על נחש זה^[6].