פתיל השהיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פתיל השהיה בוער

פתיל השהיהאנגלית: Delay Safety Fuse) הוא חבל דק ומיוחד המשמש לפיצוץ מטעני חומר נפץ לאחר זמן השהיה.

הפתיל עשוי משלוש שכבות:

  1. שכבה פנימית של ליבה לבנה מכותנה.
  2. מסביב לליבה יש ציפוי של אבק שרפה שחור.
  3. בשכבה שלישית חיצונית יש ציפוי בד לבן דק שמצופה בלכה.

קוטר הפתיל כ- 6 מ"מ והוא מיוצר בדרך כלל בסלילים באורך של כ- 20 מטרים אותו חותכים לפי הצורך. מהירות הבעירה של הפתיל - 1 ס"מ בשנייה. כלומר 60 סנטימטרים בדקה.

הפעלתו - או על ידי מצת שמורכב על קצה הפתיל ונסגר עליו בעזרת צבת צימות, או באמצעות גפרור. כאשר מכינים להצתה עם גפרור, חותכים את הפתיל באלכסון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המידע הראשון על שימוש בפתיל השהיה להפעלת מטעני נפץ הגיע מסין והוא מהמאה העשירית לספירה. פתיל ראשוני זה היה עשוי מגליל נייר דק שמולא באבק שרפה. הוא שימש להצתת זיקוקים. שיטה ישנה זו קיימת עד היום בפירוטכניקה מודרנית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]