פרשת שופטים
| |||||
| פסוקים | דברים, ט"ז, י"ח – כ"א, ט' | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר פסוקים | 97 | ||||
| מספר תיבות | 1523 | ||||
| תוכן | המשכת נאום משה | ||||
| מצוות בפרשה על פי ספר החינוך | |||||
| |||||
| הפטרה | |||||
| אשכנזים ספרדים ותימנים | ישעיהו, נ"א, י"ב - נ"ב, י"ב | ||||
| איטלקים | שמואל א', ח', א'–כ"ב | ||||
פָּרָשַׁת שֹׁפְטִים היא פרשת השבוע החמישית בספר דברים. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק ט"ז, פסוק י"ח ומסתיימת בפרק כ"א, פסוק ט'.
בפרשה זו ממשיך משה בנאום המרכזי בחומש דברים, הקורא לעם ישראל לשמור תורה ומצוות ולהתיישב בארץ ישראל. בפרשה מצווה משה על הקמת מערכות שלטון שונות, הכוללות את מערכת המשפט בכל עיר ועיר, בית דין מרכזי שהוא הסמכות העליונה בענייני הלכה, ועל מינוי המלך.
את פרשת שופטים קוראים בין ב' באלול לז' באלול.
תוכן הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משה רבנו ממשיך את הנאום שנשא לפני מותו ובמסגרת זו מפרט את המצוות שנצטוו בהן בני ישראל. כרגיל בספר דברים, רוב המצוות כבר הופיעו בספרים הקודמים, לעיתים בשינויים בעלי משמעות. בין הציוויים:
- מינוי שופטים ושוטרים בכל עיר ועיר, חיוב לשפוט משפט צדק, ואיסור שוחד.
- איסורי עבודה זרה.
- מצווה לשמוע לדברי החכמים שבכל דור ודיני זקן ממרא.
- מינוי מלך ופירוט חובותיו.
- מתנת כהן של הזרוע, לחיים וקיבה וראשית הגז - זכויות הכהנים והלוויים.
- איסור על קיום מכשפים, בעלי אוב וידעונים, ואיסור על נביאי שקר.
- דיני רוצח בשגגה וערי מקלט.
- דיני עד שקר ועדים זוממים.
- דיני מלחמה, מצור ולקיחת שלל.
- פרשת עגלה ערופה: טקס המתקיים כשנמצא הרוג שלא נודע מי הרגו מחוץ לעיר.
מבנה הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפרשת שופטים יש 97 פסוקים, אשר מאוגדים ב-3 פרשיות פתוחות ועוד 15 סתומות. הפרשה מכילה 3 סדרים, כאשר הפרשה מתחילה בתחילת סדר ומסתיימת באמצע סדר. לעומת זאת לפי החלוקה לפרקים הפרשה מתחילה באמצע פרק ומסתיימת באמצע פרק.
תאריכי הקריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השבת בה קוראים את פרשת שופטים יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים:
- שנת זשה ושנת בחה, שנת בשה ושנת גכה - ב' באלול
- שנת השג ושנת זחג, שנת זשג ושנת בחג - ד' באלול
- שנת החא, שנת השא ושנת זחא - ו' באלול
- שנת הכז, שנת בשז ושנת גכז - ז' באלול
הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההפטרה המקורית של פרשת שופטים, הקשורה לפרשת השבוע, היא בספר שמואל א', פרק ח', פסוק א' ("ויהי כאשר זקן") עד פרק ח', פסוק כ"ב.[1] ההפטרה מכילה את בקשת בני ישראל משמואל למנות להם מלך, בהתאם לעיסוק הפרשה בהלכות מינוי המלך. הפטרה זו מתועדת בכתבי הגאונים ובמשנה תורה לרמב"ם.[2]
אולם החל מתקופת הראשונים התקבל מנהג לקרוא בשבתות לאחר תשעה באב סדרה של הפטרות הנקראות שבע דנחמתא, המהוות נבואות נחמה לאחר החורבן. לפיכך אין קוראים את הפטרת הפרשה המקורית, ובמקומה קוראים את ההפטרה הרביעית משבע דנחמתא. מפטירים ספר ישעיהו, מפרק נ"א, פסוק י"ב ("אָנֹכִי אָנֹכִי") עד פרק נ"ב, פסוק י"ב, אחת משירי עבד ה'. רק במנהג איטליה, שקיבל רק שלוש הפטרות נחמה, נקראת עדיין ההפטרה המקורית של הפרשה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטקסט:
פרשת שופטים, באתר ויקיטקסט- פרשת שופטים - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת שופטים, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת שופטים, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- גיליונות נחמה לפרשת שופטים
- פרשת שופטים, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרשת שופטים, באתר "כיפה"
- פרשת שופטים עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת שופטים, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפייה על פרשת שופטים, באתר "בינינו"
- פרשת שופטים, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת שופטים", באתר ויקישיבה
- דברי תורה לפרשת שופטים באתר ישיבת הר ברכה
- שיעורים לצפייה על פרשת שופטים, באתר "התנועה הרפורמית"
- רוחמה וייס, יצאנו לבדוק: כמה מצוות אנחנו מקיימים?, באתר ynet, 21 באוגוסט 2015
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מכתבי רב סעדיה גאון עולה כי הוא התחיל את ההפטרה שלושה פסוקים קודם לכן, בספר שמואל א', פרק ז', פסוק ט"ו.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, סדר התפילה, סדר ההפטרות.
| פרשות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי |  |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצוה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קרח • חקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • נצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |
| המשפט העברי | ||
|---|---|---|
| בית דין והדיינים | סמיכת זקנים • ערכאות של גויים • איגרות בית דין • איסור הטיית משפט • איסור שוחד • כבוד הבריות במשפט העברי | |
| סדר הדין | לא תגורו מפני איש • בצדק תשפוט עמיתך • דרישה וחקירה • דין מרומה • אנן סהדי | |
| תובע ונתבע | כתב סירוב • הודאת בעל דין | |
| דיני ראיות | עדות • כיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד • עדים זוממים • פסולי עדות • לא תישא שמע שווא • אין עד נעשה דיין • שטר • סימנים • קול | |
| דיני טענות | טענת ברי • ברי ושמא • ספק וודאי • קים לי • מרא קמא • כופר הכל • מודה במקצת • מיגו • טענו חיטין והודה לו בשעורין • טוען וחוזר וטוען • הוחזק כפרן | |
| פסק בית דין | הכרעת רוב בדיינים • המוציא מחברו עליו הראיה • יחלוקו • יהא מונח עד שיבוא אליהו • כל דאלים גבר • שודא דדייני • פשרה • עביד איניש דינא לנפשיה • הפקר בית דין הפקר • חזקת ממון • תפיסה • גוד או איגוד | |