פרשת עקב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עקב
פסוקים דברים, ז', י"ב - י"א, כ"ה
מספר פסוקים 111
מספר תיבות 1747
תוכן המשך נאום משה
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (6)  לא תעשה (2)
ברכה לאחר אכילת סעודה, אהבת הגר, יראת ה', תפילה לה', דבקות בחכמים, שבועה בשם ה' הנאה מקישוטי עבודה זרה, החזקת כל מה ששייך לעבודה זרה ("לא תביא תועבה אל ביתך")
הפטרה
ישעיהו, מ"ט, י"ד - נ"א, ג'

פָּרָשַׁת עֵקֶב היא פרשת השבוע השלישית שבחומש דברים. לפי החלוקה המקובלת לפרקים, פרשה זו מתחילה בפרק ז', פסוק י"ב ומסתיימת בפרק י"א, פסוק כ"ה.

בהמשך בפרשות הקודמות, ממשיך משה לדבר עם בני ישראל שישמרו את התורה לאחר מותו. משה מספר על דאגת אלוהים לעמו בהוציאו אותם ממצרים ובמדבר, מזהיר את העם מפני עבודה זרה ואומר לעם שאם ישמרו את מצוות התורה יזכו ישראל לשפע כלכלי בארץ ישראל ואם לא ישמרו יקבלו עונשים.

פרשת עקב נקראת בין י"ח באב לכ"ג באב בכל שנה.

נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשה זו ממשיכה את נאומו של משה רבנו אשר נשא לבני ישראל, לפני פטירתו. לקראת פירוט המצוות שיהיה בפרשות הבאות, הוא עוסק בפרשה זו בנושאים עקרוניים ורוחניים שהם בבחינת מבוא למצוות:

פרשה זו נושאת חשיבות יתירה שכן היא כוללת את פרשיית "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" הנכללת בקריאת שמע, וכן נכלל בה הציווי על ברכת המזון ותיאור שבעת המינים.

מבנה הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרשת עקב יש קי"א (111) פסוקים, המאוגדים ב-ו' פרשיות פתוחות, ועוד ד' סתומות. הפרשה מכילה 3 סדרים מלאים ועוד חלק מסדר רביעי. לפי החלוקה לפרקים כאשר פרשה מתחילה בתחילתו של סדר ומסתיימת באמצע סדר, כמו במקרה זה, היא גם תתחיל באמצעו של פרק ותסתיים באמצע פרק אחר.

תאריכי הקריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבת בה קוראים את פרשת עקב יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים:

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפטרה המקורית של פרשת עקב, הקשורה לפרשת השבוע, היא בספר ירמיהו, פרק ב', פסוק ב' ("הלוך וקראת") עד פרק ד', פסוק ב'. ההפטרה היא נבואת פורענות של ירמיהו. היא נבחרה כהפטרה כנראה בגלל פתיחתה, המתארת את לכתם של בני ישראל במדבר וקשיי הדרך, המתואים בפרשה מפי משה. הפטרה זו מתועדת במשנה תורה לרמב"ם.[1]

אולם, בכל הקהילות החל בתקופת הראשונים התקבל מנהג לקרוא בשבתות לאחר תשעה באב סדרה של הפטרות העוסקות בנבואות נחמה ונקראות שבע דנחמתא. לכן, אין קוראים את הפטרת הפרשה, ובמקומה קוראים את ההפטרה השנייה משבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, מפרק מ"ט, פסוק י"ד ("ותאמר ציון") (בנוסח רומניא התחילו בפסוק א') עד פרק נ"א, פסוק ג'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט:

פרשנות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, סדר התפילה, סדר ההפטרות.