פרשת וירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וירא
פסוקים בראשית, י"ח, א' - כ"ב, כ"ד
מספר פסוקים 147
מספר תיבות 2085
תוכן שלושת המלאכים בבית אברהם, מהפכת סדום ועמורה, בנות לוט, לידת יצחק, גירוש הגר וישמעאל, עקדת יצחק
עשה (0)  לא תעשה (0)
הפטרה
ספרדים מלכים ב', ד', א'כ"ג
אשכנזים, תימנים ואיטלקים מלכים ב', ד', א'ל"ז
אברהם מארח את המלאכים בזמן ששרה מאזינה לדבריהם וצוחקת. ציור של דומניקו פיאסלה מהמאה ה-17 לספירה. המלאכים בתמונה בעלי כנפיים, יושבים עם אברהם סביב לשולחן ותחת העץ וסועדים. הצייר הלביש את הדמויות בבגדי התקופה שלו עצמו ואת שרה שם בבית במקום באוהל.

פרשת וַיֵּרָא היא פרשת השבוע הרביעית בספר בראשית. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק י"ח, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ב, פסוק כ"ד.

הפרשה עוסקת בהמשך תיאור קורות חייו של אברהם אבינו לאחר ברית המילה שבפרשה הקודמת. הפרשה מספרת על הבשורה לשרה ואברהם שיוולד להם בן ראשון, תיאור הפיכת סדום ועמורה, הצלת בן אחיו של אברהם לוט ובנותיו, גירוש הגר, וניסיון אברהם בעקדת יצחק.

את פרשת וירא קוראים בין התאריכים ט"ו בחשוון-כ' בחשוון.

תוכן הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צחוקה של שרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – שלושת המלאכים בבית אברהם

הפרשה נפתחת בסיפור ביקור שלושת המלאכים בבית אברהם. שלושה מלאכים, מחופשים לבני אנוש מן השורה, באים אל אברהם ומבשרים לו כי עתיד להיוולד לו בקרוב בן. שרה, ששומעת את הדברים, צוחקת, וה' שואל את אברהם: "למה זה צחקה שרה... הייפלא מה' דבר?!".

ויפנו משם האנשים וילכו סדומה, ואברהם עודנו עמד לפני ה', כדי להחריב אותה וכדי להציל את לוט ומשפחתו.

סדום ובנות לוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוקאס ואן ליידן, לוט ובנותיו, 1509. התמונה אינה נאמנה לסיפור המקראי
ערכים מורחבים – מהפכת סדום ועמורה, מעשה לוט ובנותיו

ה' מספר לאברהם על כוונתו להפוך את הערים, ואברהם מנהל דו-שיח ארוך עם ה' במטרה להציל את הערים, אך לשווא. המלאכים באים לסדום מתארחים בביתו של לוט. באמצע הלילה דורשים אנשי העיר מלוט שיוציא אליהם את האורחים "ונדעה אותם". לוט מסרב, והמלאכים לוקחים אותו ואת משפחתו ועוזבים את העיר. ה' הופך את סדום והערים שלידה וממטיר עליהן גופרית ואש מהשמים.

לוט נמלט אל העיר צוער, אולם אשתו שהביטה אחורה הופכת לנציב מלח. לוט עוזב את צוער ושוהה במערה עם שתי בנותיו. הן מצדן בטוחות שלא נשאר איש בעולם שיוכלו להוליד ממנו ילד, ולכן הן משקות את אביהן לשוכרה ומולידות ממנו ילדים, שמהם יצאו העמים עמון ומואב.

לידת יצחק וגירוש הגר וישמעאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – גירוש הגר וישמעאל, ירידת אברהם לגרר

אברהם עובר לגור בעיר גרר, שם נלקחת שרה לבית המלך אבימלך. ה' בא לאבימלך בחלום ומצווה עליו להחזיר את שרה לאברהם. אבימלך נוזף באברהם על שטען ששרה היא אחותו.

שרה מולידה בן, ואברהם מל אותו וקורא לו יצחק. לפי דרישתה של שרה ובהסכמת ה', מגרש אברהם את הגר וישמעאל למדבר. הגר תועה במדבר וישמעאל קרוב למות, ואז נגלה אליה מלאך ה', מראה לה באר מים ומבטיח לה כי ישמעאל יהיה לגוי גדול.

אברהם ואבימלך כורתים ברית, ואברהם משתקע בבאר שבע.

ערך מורחב – ברית אברהם ואבימלך

עקדת יצחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – עקדת יצחק

בסוף הפרשה מסופר על עקדת יצחק: ה' מצווה את אברהם להעלות את בנו לעולה. אברהם לוקח את יצחק והולך לארץ המוריה, שם מראה לו ה' את המקום שבו יבנה את המזבח. אברהם עוקד את יצחק ומניף את המאכלת על בנו, ואז עוצר בעדו מלאך ה' ומורה לו "אל תשלח ידך אל הנער... עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה". אברהם מבחין באיל הנאחז בסבך ומעלה אותו לעולה במקום יצחק, וה' מבטיח לו שוב ריבוי זרע ואת ירושת ארץ ישראל. אברהם ונעריו חוזרים לבאר שבע, ושם מתבשר אברהם על הילדים שנולדו לנחור אחיו, בהם בתואל אבי רבקה.

תאריכי הקריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבת בה קוראים את פרשת וירא יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים:

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפטירים בספר מלכים ב', פרק ד', פסוקים א'ל"ז (הספרדים, ק"ק פפד"מ וק"ק פוזנא מסיימים בפסוק כ"ג). בהפטרה מסופר, בין השאר, על ההבטחה שהבטיח אלישע הנביא לאישה השונמית על הבן שיוולד לה.

בנוסח רומניא הפטירו ספר ישעיהו, פרק ל"ג, פסוק י"ז עד פרק ל"ד, פסוק י"ג. קראים מפטירים בספר ישעיהו, פרק ל"ג, פסוק י"ז - פרק ל"ה, פסוק י'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט:

פרשנות: