פרשת המימד החמישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרשת המימד החמישי היא התקשרות שנערכה בין משטרת ישראל לחברת התוכנה "המימד החמישי" לביצוע עסקת רכש שלא על פי הנהלים המקובלים. הפרשה עברה לבדיקת פרקליטות המדינה לאחר שמבקר המדינה מצא אי סדרים בעניין. בפברואר 2020 החליט ממלא מקום פרקליט המדינה, דן אלדד, שהמשטרה תקיים חקירה פלילית בפרשה. לאחר בחינת הדברים ולאור העובדה שקיים חשד למעורבות אנשיה בפרשה הוצאה החקירה מהמשטרה והעברה ליחידה החוקרת ברשות התחרות. באפריל 2023 נסגר תיק החקירה.

ידיעה ראשונה על הפרשה פורסמה על ידי גידי וייץ בעיתון "הארץ" בפברואר 2019,[1] וזכתה להד רב משום שיו"ר הדירקטוריון לשעבר של החברה, בני גנץ, התמודד לראשות הממשלה, אף על פי שהוא לא נחשד בפרשה[2].

חברת המימד החמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המימד[3] החמישי החזקות בע"מ הייתה חברת הזנק שהוקמה ב-2014 ופיתחה מערכות בינה מלאכותית ליישומי מודיעין צבאי, ממשלתי ואזרחי. היא הוקמה על ידי דורון כהן, בכיר לשעבר במוסד וגיא כספי. בשיאה העסיקה החברה כ-100 עובדים במשרדיה בתל אביב-יפו. ב-2015 מונה בני גנץ ליו"ר מועצת המנהלים של החברה.[4] ב-2016 מונה רם בן ברק לנשיא החברה.[5] עוד שימשו כיועצים בחברה המפכ"ל לשעבר דודי כהן ומ"מ המפכ"ל לשעבר, בנצי סאו.[6]

החברה פיתחה מערכת שנועדה לנתח כמויות גדולות של נתונים ומידע גולמיים, הנאספים בין השאר על ידי גופי ביון ואכיפת חוק. סוגי מידע אלה כללו בין היתר הודעות טקסט, שיחות טלפון, צילומי וידאו, מיילים, מידע מעמדות ביקורת דרכונים, מאתרי קניות של כרטיסי טיסה, שימוש בכרטיסי אשראי, משלוחים ורשומות ברשתות חברתיות. המערכת עשתה שימוש בטכניקות של בינה מלאכותית כדי לנתח את המידע במטרה לאתר התארגנויות טרור ופשיעה.[5]

בסוף 2018 נסגרה החברה.[7] זאת לאחר שהממשל האמריקאי הטיל על המשקיע העיקרי שלה, ויקטור וקסלברג, מגבלות עסקיות.[8]

ב-14 באפריל 2019 הורה השופט חגי ברנר מבית המשפט המחוזי בתל אביב, על מינוי כונס נכסים לחברת המימד החמישי, בעקבות תביעת חוב של 11 מיליון ש"ח שהגישה חברת מימון אמריקנית SQN Ventures.[9]

דו"ח מבקר המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2019 פרסם מבקר המדינה יוסף שפירא דו"ח העוסק במערך הרכש של המשטרה.[10] בין היתר, עסק הדו"ח בהתקשרות עם "המימד החמישי" (המכונה בדו"ח "חברה א'"). לפי הדו"ח, באוגוסט 2016, לאחר שהחברה הדגימה את יכולותיה בפני המשטרה, התקיים דיון של בכירי המשטרה בראשות המפכ"ל רוני אלשיך בהשתתפות בכירי החברה, בני גנץ ודורון כהן. בסוף הדיון הנחה המפכ"ל כי המשטרה תתקשר בהסכם עם החברה ללא מכרז. המבקר כתב כי "יש טעם לפגם בהשתתפות הנציגים הבכירים של חברה א' [המימד החמישי] בדיון האמור" (דו"ח המבקר, עמ' 119–120).

לפי הדו"ח, המשטרה והחברה החליפו טיוטות חוזה, בכפוף לאישור ועדת המכרזים של המשטרה וועדת הפטור באוצר, לגבי רכישת המערכת. במסגרת טיוטת החוזה הוסכם על ביצוע פיילוט למערכת, שתוקצב בסכום של ארבעה מיליון ש"ח, וכן שאם יצליח הפיילוט תרכוש המשטרה את המערכת ושירותים הקשורים בה בסכום של 50 מיליון ש"ח. ועדת המכרזים אישרה את ביצוע הפיילוט ונימקה את הפטור ממכרז בנימוק שעריכת מכרז עלולה לפגוע בפעילות המבצעית של המשטרה. לצורך הפיילוט, שנערך ב-2017, רכשה המשטרה חומרה בסך 1.5 מיליון ש"ח (דו"ח המבקר, עמ' 120). המבקר העיר ששלבים אלה בוצעו מבלי שנעשתה פנייה לחברות טכנולוגיות נוספות, דבר שפגע ביכולתן להתחרות מול המימד החמישי וצמצם את מרחב התמרון של המשטרה במהלך המשא ומתן (דו"ח המבקר, עמ' 121–123).[11]

המבקר מצא שהנתונים שהציג מנהל הטכנולוגיות של המשטרה, על פי מה שמסרה לו החברה עצמה, שלפיהם המימד החמישי קיימת ארבע שנים (כלומר קמה בשנת 2012), יש לה חמישה לקוחות ביטחוניים ושהמוצר מוכן כבר מזה שנה וחצי, לא היו נכונים: החברה נוסדה בשנת 2014, המוצר שלה היה עדיין בפיתוח ולא היו לה לקוחות כלל (דו"ח המבקר, עמ' 123–124).

לאחר הפיילוט נערכה המשטרה להמשך ביצוע הפרויקט ולצורך כך פנתה למשרד החשב הכללי, שקבע שיש צורך בפרסום בקשת הפטור כדי לאפשר לספקים נוספים להביע השגות, וכן יש צורך לבצע בדיקת שוק מעמיקה. המבקר העיר שעד מאי 2018, מועד הפנייה לנציגי משרד האוצר, לא בוצע סקר שוק מקיף (דו"ח המבקר, עמ' 125). הוא העיר גם שהמשטרה לא שיתפה את המשרד לביטחון פנים בשלבים הראשונים של בחינת מימון הפרויקט בעזרת משטרה זרה (מימון בשיטת G2G) (דו"ח המבקר, עמ' 125–126). עוד העיר שהמשטרה מסרה חלק מהקניין הרוחני של המדינה (כגון תורת לחימה) למימד החמישי, מתוך מחשבה שתמורתו תינתן למשטרה הנחה חד-פעמית בהתקשרות לביצוע הפרויקט, וזאת מבלי שערכו של הקניין הרוחני שנמסר הוערך כראוי (דו"ח המבקר, עמ' 126–129).

השלכות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 2018 נסגרה חברת המימד החמישי. בדצמבר אותה שנה הקים בני גנץ את מפלגת חוסן לישראל, ובפברואר 2019 מונה ליו"ר רשימת כחול לבן. חודש לאחר פרסום דוח המבקר, טענה מפלגת הליכוד שנעשה ניסיון להוציא כספים במרמה מהמשטרה, ודרשה מן היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית כנגד גנץ, כפי שנפתחו חקירות נגד ראש הממשלה ויו"ר הליכוד, בנימין נתניהו. כחלק מקמפיין הליכוד הופצו טענות שלפיהן מתנהלת חקירה נגד גנץ, ושהחברה קיבלה 50 מיליון ש"ח ללא מכרז, ואף שגנץ כביכול שלשל לכיסו הפרטי 4 מיליון ש"ח,[12] זאת אף על פי שכנגד גנץ כלל לא התנהלה חקירה, 50 מיליון ש"ח הוא סכום העסקה שכאמור לא יצאה אל הפועל, ו-4 מיליון שקל הוא הסכום שקיבלה החברה, ולא גנץ, בעבור הפיילוט.[13] הליכוד גם טען שגנץ אינו כשיר להיות ראש ממשלה אם חברה שבניהולו פשטה את הרגל,[14] אף שהחברה לא פשטה רגל, אלא נסגרה מרצון.[15]

בדיקת היבטים פליליים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2019 פנתה תנועת אומ"ץ ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בבקשה לפתיחת חקירה פלילית נגד רוני אלשיך, ולבדיקת מכלול האירועים בעניין ההתקשרות בין משטרת ישראל וחברת המימד החמישי.[16]

בנובמבר 2019 עתרה לבג"ץ עמותת "לביא – זכויות אזרח ומינהל תקין",[17] נגד פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה בדרישה שתיפתח חקירה פלילית בעניין הפרשה. באותו חודש השיבה המדינה שחומרי החקירה נמסרו לפרקליטות ממשרד מבקר המדינה ב-22 באוקטובר 2019, והם ייבחנו לבדיקת ההיבטים הפליליים בפרשה.[18] בעקבות כך קבע בג"ץ שהעתירה התייתרה.[19]

ב-20 בפברואר 2020 הודיע ממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד שהמשטרה תקיים חקירה פלילית בפרשה ושבמידת הצורך תעורב בחקירה גם המחלקה לחקירות שוטרים.[20][21] היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע שגנץ אינו חשוד בפרשה, ולכן אין צורך במעורבות של היועץ בחקירה.[2][22]

ביולי 2020 פורסם שהמשטרה החליטה שלא לחקור את הפרשה, משום שייתכן שהחקירה תיגע בעבירות פליליות של שוטרים, והתיק הועבר לטיפול רשות התחרות.[23] לאחר מכן פורסם כי היועץ מנדלבליט העביר את ליווי החקירה מידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה שבראשות דן אלדד, ומינה את שלמה למברגר ללוותה.[24]

בנובמבר 2021 פורסם שרשות התחרות חקרה באזהרה אחדים מבכירי החברה, ונגבו עדויות מבכירים נוספים בחברה.[25]

באפריל 2023 פרקליט המדינה, עמית איסמן, אימץ את המלצת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים ופרקליטות מחוז ירושלים, והחליט לסגור את תיק החקירה בפרשת "המימד החמישי".[26]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד גידי וייץ, המשטרה התקשרה עם החברה של גנץ בעלות של מיליונים ובלי מכרז, באתר הארץ, 15 בפברואר 2019
  2. ^ 1 2 טובה צימוקי, מנדלבליט הכריע מיד, מ"מ פרקליט המדינה היה נתון ללחצים פוליטיים, באתר ynet, 21 בפברואר 2020
  3. ^ אף שהכתיב המדויק של המילה 'מימד' הוא 'ממד', החברה נרשמה בשם 'המימד החמישי החזקות בע"מ', וכך היא מופיעה בערך זה.
  4. ^ הגר רבט, בני גנץ על הכוונת: NSO במגעים לרכישת המימד החמישי, באתר כלכליסט, 11 בנובמבר 2018
  5. ^ 1 2 סטארט־אפ חשאי: רם בן ברק מונה לנשיא המימד החמישי, באתר כלכליסט, 4 בפברואר 2016
  6. ^ ליטל דוברוביצקי, דו"ח כונס המימד החמישי: כ-15 מתעניינים ברכישת ציוד החברה, באתר כלכליסט, 12 במאי 2019
  7. ^ הגר רבט, הכישלון האזרחי של בני גנץ: חברת הממד החמישי נסגרת, באתר כלכליסט, 15 בדצמבר 2018
  8. ^ טל שחף, ‏האוליגרך ושחקנית הפורנו: למה נסגרה החברה של בני גנץ, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2018
  9. ^ ג'ון בן-זקן, בית המשפט מינה כונס נכסים למימד החמישי, באתר אנשים ומחשבים, ‏2019-04-14
    פר"ק (מחוזי ת"א) 25920-04-19 אס.קיו.אן ונצ'ר אינקם פאנד אל.פי נ' המימד החמישי החזקות בע"מ, ניתן ב-14 באפריל 2019
  10. ^ משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור, מערך הרכש במשטרת ישראל, 27 במרץ 2019
  11. ^ משה גורלי וירון דרוקמן, המבקר: חשש לפלילים ברכש משטרתי; החברה של גנץ קיבלה הקלות תמוהות, באתר כלכליסט, 27 במרץ 2019
  12. ^ הליכוד מגיב לגנץ: "צבוע שמי שמתנהלת נגדו חקירה מטיף על ניקיון כפיים", באתר ynet, 27 בדצמבר 2019
  13. ^ צוות המשרוקית של גלובס, ‏האם מתנהלת חקירה נגד גנץ על קבלת 50 מיליון שקל בלי מכרז?, באתר גלובס, 31 בדצמבר 2019
  14. ^ עקיבא נוביק, האיחוד מוכיח שוב: בישראל יש "רק ביבי ו"רק לא ביבי" • פרשנות, באתר חדשות 13, 21 בפברואר 2019
  15. ^ צוות המשרוקית של גלובס, ‏הספינים והתירוצים של הפוליטיקאים על המימד החמישי, ואיפה האמת, באתר גלובס, 24 בפברואר 2020
  16. ^ בקשה לפתיחת חקירה פלילית דחופה נגד מפכ"ל המשטרה בדימוס ולבדיקת מכלול האירועים בעניין ההתקשרות בין משטרת ישראל וחברת המימד החמישי, באתר תנועת אומ"ץ, 28 במרץ 2019
  17. ^ אתר האגודה
  18. ^ יעל פרידסון, הפרקליטות החלה בבחינת החומרים בפרשת "המימד החמישי", באתר ynet, 17 בנובמבר 2019
  19. ^ בג"ץ 5359/19 לביא, זכויות אזרח, מינהל תקין ועידוד התיישבות נ' היועץ המשפטי לממשלה ואחרים, ניתן ב־28 בנובמבר 2019
  20. ^ אלי סניור, יאח"ה תתחיל בחקירת "המימד החמישי" לפני הבחירות, באתר ynet, 20 בפברואר 2020
  21. ^ הודעה מטעם הפרקליטות, 20 בפברואר 2020
  22. ^ מ"מ פרקליט המדינה: פרשת "המימד החמישי" עוברת לחקירת המשטרה; גנץ אינו חשוד, באתר כלכליסט, 20 בפברואר 2020
  23. ^ אביעד גליקמן, התפתחות בפרשת "המימד החמישי": המשטרה סירבה לחקור את התיק, באתר חדשות 13, 7 ביולי 2020
  24. ^ אראל סג"ל - עדכונים בפרשת המימד החמישי, באתר 103FM, ‏27 ביולי 2020
  25. ^ תומר גנון, פרשת המימד החמישי: 15 איש נחקרו, בהם המייסד גיא כספי, באתר כלכליסט, 3 בנובמבר 2021
  26. ^ תומר גנון, הפרקליטות סגרה את תיק החקירה בפרשת המימד החמישי, באתר כלכליסט, 4 באפריל 2023