פרשת הלן זיידמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרשת הלן זיידמן היא פרשייה ציבורית שהתרחשה בישראל בשנת 1970. הפרשייה החלה בבקשתה של הלן זיידמן, שהתגיירה תחילה בגיור רפורמי ובהמשך בגיור אורתודוקסי, להירשם כיהודיה במרשם האוכלוסין של מדינת ישראל. בהמשך התגלעה מחלוקת על גיורה של זיידמן שבוצע בידי הרב שלמה גורן ואושר בידי הרב עובדיה יוסף.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלן זיידמן, שנקראה אז הלן שנון, הייתה לא יהודייה מארצות הברית, בעלת דוקטורט בביולוגיה מאוניברסיטת אילינוי, שהגיעה לישראל כתיירת בשנת 1964, עם בת קטנה, לאחר משבר בנישואיה. תחילה התגוררה בקיבוץ מפלסים. לאחר זמן מה, משלא התערתה בקיבוץ, פגשה את מזכיר נחל עוז שהזמין אותה, כמומחית לגנטיקה, לעבור לנחל עוז, ולסייע בגידולים חדשים בקיבוץ.

בהמשך ביקשה זיידמן להתגייר, ולמרות אזהרות של אשה אחרת בנחל עוז, שאמרה לה שאין סיכוי שיגיירו אותה בעת שהיא מתגוררת בקיבוץ חילוני, הייתה נוסעת לתל אביב ללמוד אצל רב. מכריה טענו שבקשה להתגייר בבית הדין הרבני באשדוד אך סורבה[1]. מזכיר בית הדין באשדוד, טען שזיידמן לא פתחה תיק בבית הדין[2][3]. ביולי 1967 נישאה בנישואין אזרחיים במקסיקו לחבר נחל עוז בנימין זיידמן. זמן קצר לאחר מכן נולד בנם הראשון, יהודה זיידמן. באוקטובר 1967 היא התגיירה בבית דין רפורמי בתל אביב[4].

העתירה לבג"ץ, המשבר הפוליטי והגיור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שמשרד הפנים סירב לרשום את זיידמן כיהודיה במרשם האוכלוסין, בשל העובדה שלא נתגיירה במסגרת הרבנות הראשית, פנתה זיידמן במרץ 1970 לבג"ץ.[5] מפלגת המפד"ל הודיעה שאם בג"ץ יחייב הכרה בגיור רפורמי שבוצע בישראל הם יפרשו מהקואליציה של ממשלת ישראל ה-15 בראשות גולדה מאיר[6].

הבקשה לרישום התקבלה בחלון זמנים מיוחד: לאחר פסק הדין בבג"ץ שליט, שקבע כי לעניין מרשם היהדות תלויה בעיקר בהגדרה עצמית, ולפני התיקון לחוק השבות, שהגדיר 'מיהו יהודי' בשונה מהלכת שליט[7]. משכך, באורח חסר תקדים, סירב היועץ המשפטי לממשלה, מאיר שמגר, להגן על עמדת שר הפנים, חיים משה שפירא מהמפד"ל[8], ואף הגיש לבג"ץ חוות דעת התומכת ברישומה של זיידמן כיהודיה. לדבריו, בשל המצב המשפטי ששרר בזמן הרישום, רישומה של זיידמן לא ייצור תקדים להכרה בגיור רפורמי[9].

סמוך לדיון בעניינה של זיידמן בג"ץ, בה' בסיוון (9 ביוני), בעקבות דרישתה של מועצת הרבנות הראשית[10], וההנחה שבג"ץ יקבע שעל שר הפנים לרשום את זיידמן כיהודייה[11], הודיעה המפד"ל סופית שאם לא יתוקן אחד החוקים הרלוונטיים, כך שהמדינה לא תכיר בגיורים רפורמיים, הם יפרשו מהקואליציה[12]. בחיפוש מוצא מהמשבר פנו גורמים דתיים אל זיידמן ובקשו ממנה לעבור גיור כהלכה[13]. אשתו של הרב שאר ישוב כהן, ד"ר נעמי כהן, נסעה לנחל עוז ושכנעה את זיידמן להתגייר אצל גיסה, הרב שלמה גורן[14], אשר היה באותה עת הרב הראשי לצה"ל ומיועד לכהן כרב הראשי של תל אביב, אך טרם נכנס לכהן כרבה של תל אביב.

משהסכימה זיידמן, נרשמה לגיור בבית הדין באשדוד, ובי"א בסיוון (15 ביוני), ערב הדיון[דרושה הבהרה] שאמור היה להתקיים בעניינה של זיידמן בבג"ץ, הובאה לתל אביב ברכבו של הרב שלמה גורן וגויירה על ידו וחברי בית דינו, הרבנים הצבאיים הרב יהודה שולמן והרב אברהם זמל[15]. שמה העברי נקרא: רבקה[16]. משרד הדתות מיהר להוציא לזיידמן תעודת גיור עוד באותו יום, זיידמן משכה את עתירתה לבג"ץ[17] והעתירה בוטלה[18].

ערעורים על הגיור[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הגיור הוגשו שני ערעורים מידיים לבית הדין הרבני הגדול[19]. אחד הערעורים הוגש על ידי הטוען הרבני צבי וינמן[20] בשם קבוצת רבנים והשני על ידי חבר הכנסת שלום כהן ועוזרו אמנון זכרוני[21]. בדין ישבו ארבעה מדייני בית הדין, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אליעזר גולדשמידט, הרב בצלאל ז'ולטי והרב שאול ישראלי. הראשון לציון הרב יצחק נסים והרב עובדיה יוסף לא הגיעו לישיבת בית הדין, ופרשנים טענו שבקשו להימנע מעימות[22]. בהחלטתם, מיום י"ג בסיוון (17 ביוני), קבעו הדיינים שבית דינו של הרב גורן היה בית דין פרטי שאינו מוסמך לגייר וממילא אין על מה לערער. הם הוסיפו שלגיור יהיה תוקף רק אם יאושר על ידי בית דין רבני, והזכירו שיש לוודא שהמתגיירת קבלה על עצמה עול מצוות[23].

למחרת, ביום י"ד בסיוון (18 ביוני), כינס הרב עובדיה יוסף, רבה של תל אביב, בית דין רבני אזורי שכלל את הרב שלום מזרחי והרב גורן, והם אישרו את גיורה של זיידמן. לדברי הרב עובדיה, זיידמן קיבלה עליה עול מצוות כדין והצהירה שתשתדל לקיים את כל מצוות התורה. ביחס לעובדה שזיידמן תכננה להינשא לזיידמן שהיה כהן, דבר האסור על פי ההלכה, טען הרב עובדיה כי לאחר שנעשה הגיור, בדיעבד אין הדבר מעכב[24]. משרד הפנים מיהר להוציא לזיידמן תעודת זהות חדשה בה נרשמה כיהודיה[25].

הרב צבי יהודה קוק שחשש שוינמן יערער שוב ושמהלך זה יערער את הרבנות הראשית הזמין אותו לביתו והזהיר אותו מדין גיהנום שיחול עליו אם לא יחדל[26]. כן הזמין לביתו את דייני בית הדין הגדול, והתרה אף בהם שלא לקבל את ערעור על הגיור[27]. בסופו של דבר לא הוגש ערעור נוסף על הגיור על ידי וינמן, כי הוא לא ראה טעם בערעור לאחר שהגיור אושר על ידי בית דינו של הרב עובדיה יוסף. לעומת זאת, שלום כהן שב ופנה לבית הדין הגדול לבטל את הערעור. בית הדין דחה אותו על הסף מנימוקים פרוצדורליים[28][29].

זיידמן משכה את עתירתה לבג"ץ[30]. בכל מהלך הפרשה סירבה להתראיין לתקשורת[31]. היא נפטרה ב-2 בנובמבר 1980[32].

ביקורת על הגיור[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הגיור המזורז של זיידמן בידי הרב שלמה גורן, ואישורו המהיר בידי הרב עובדיה יוסף, הוטחה ביקורת שהדבר נעשה בשל שיקולים פוליטיים[33]. היו שאמרו שהרב עובדיה "עוקר את התורה בצביעות ואין מי שיעמוד כנגדו"[34]. שבוע לאחר אישור הגיור, ביום כ"א בסיוון (25 ביוני), פרסמו כנגדו הרב יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפלר") והרב אלעזר מנחם מן שך מכתב פומבי תחת הכותרת "בעניין עשיית הגירות לצחוק". בין השאר טענו הרבנים קניבסקי ושך כי הרב עובדיה והרב גורן גיירו מי "שאינם מקבלים כלל ועיקר לא עול מצוות ולא עול מלכות שמים באמת, אוי לאזנים שכך שומעות ואוי לנו שכך עלתה בימנו"[35].

גיורה של זיידמן הוזכר יחד עם פסק דין האח והאחות, כשלוש שנים לאחר מכן בהיות הרב שלמה גורן הרב הראשי לישראל, כאחד הגורמים לקרע בין הרב גורן ורבנים חרדיים[36]. כן הוזכרה הפרשה כאבן דרך בעצמאות של היועץ המשפטי לממשלה שסירב להגן על עמדת הממשלה בבג"ץ[37].

מאוחר יותר, בראיון לשלמה אישון, הסביר הרב גורן כי גיורה של הלן זיידמן תואם את ההלכה כיון שהיא "מקפידה להדליק נרות שבת ונזהרת ממאכלות אסורים, על אף חברותה בקיבוץ חילוני. למעשה לא קשה עליה להיזהר בענייני כשרות, באשר היא צמחונית לפי השקפת עולמה"[38].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב שילה רפאל, 'גיור ללא תורה ומצוות', תורה שבעל פה יג, עמ' קכח
  • המערכה על הצלת הרבנות הראשית, תשרי תשל"ג, הוצאת 'הועד להצלת הרבנות', עמודים 5–16

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דב גולדשטיין, תנו לי לחיות בשקט בתל אביב, מעריב, 19 ביוני 1970
  2. ^ הרב ש.מ. סרלואי, ביטויים מגמתיים, מעריב, 25 ביוני 1970
  3. ^ פרשת הגיור - הבהרת דברים, מעריב, 5 ביולי 1970
  4. ^ צע"ת נגד שר הפנים, למרחב, 12 במרץ 1970
  5. ^ צע"ת נגד שר־הפנים בענין גיור רפורמי, למרחב, 12 במרץ 1970
  6. ^ שרי המפד"ל מאיימים: אם יוכר גיור רפורמי שבוצע בארץ - נפרוש, מעריב, 19 במרץ 1970
  7. ^ היועץ המשפטי: יש להענות לבקשתה של הלן זיידמן לרשום אותה כיהודיה, למרחב, 29 במאי 1970
  8. ^ המפד"ל: לא נשלים עם אי־נכונות היועץ המשפטי להשיב לבג"ץ, על המשמר, 26 במאי 1970
  9. ^ היועץ המשפטי הגיש הודעה בעניין בג"ץ הלן זיידמן נגד שר הפנים, דבר, 29 במאי 1970
  10. ^ אליהו אגרס, החלטת הרבנות הראשית החמירה המשבר בענין הגיור הרפורמי, דבר, 8 ביוני 1970
  11. ^ מחר היום הקובע בפרשת הגיור; שרי העבודה החליטו לא לסגת, על המשמר, 14 ביוני 1970
  12. ^ סיעת המפד"ל החליטה על פרישה אם לא ישונה החוק, על המשמר, 9 ביוני 1970
  13. ^ מ. שמריהו, נמשכים הנסיונות למנוע פרישת המפד"ל בשל שאלת הגיור הרפורמי, מעריב, 15 ביוני 1970
  14. ^ דני רובינשטיין, הלן זיידמן גויירה כדת, דבר, 16 ביוני 1970
  15. ^ עזרא ינוב, יצאה לת"א ריפורמית, חזרה למשק - כשרה, מעריב, 16 ביוני 1970
  16. ^ דניאל רגן, "זאת לתעודה: גב' הלן זיידמן התגיירה כדת וכדין ונקרא שמה בישראל – רבקה", מעריב, 16 ביוני 1970
  17. ^ יחיאל לימור, יבוטל הדיון בבג"צ בעתירת הלן זיידמן, מעריב, 16 ביוני 1970
  18. ^ בוטלה העתירה של הלן זיידמן – על פי בקשתה, על המשמר, 17 ביוני 1970
  19. ^ יהושע ביצור, בית הדין הרבני הגדול ידון היום בערעורים על גיורה של הלן זיידמן, מעריב, 17 ביוני 1970
  20. ^ לשכת הרבנים הראשיים עוזיאל וניסים - גיור, באתר ארכיון המדינה, עמ' 152–153; לדבריו, הוא הגיש את הערעור לבקשתו האישית של הרב יוסף שלום אלישיב (ריש"א דגלותא, כרך א, ירושלים תשע"ד, עמ' שפח).
  21. ^ לשכת הרבנים הראשיים עוזיאל וניסים - גיור, באתר ארכיון המדינה, עמ' 156
  22. ^ הרב נסים מסר כי באופן קבוע, הוא אינו יושב בדין ביום בשבוע בו הוגש הערעור (לשכת הרבנים הראשיים עוזיאל וניסים - גיור, באתר ארכיון המדינה, עמ' 173)
  23. ^ לשכת הרבנים הראשיים עוזיאל וניסים - גיור, באתר ארכיון המדינה, עמ' 155; יהושע ביצור, פרצה מלחמת גדולי תורה - עם החלטת ביה"ד הגדול לפסול גיורה של הלן זיידמן, מעריב, 18 ביוני 1970
  24. ^ רא:ו הודעת הרב עובדיה, בתוך: הליכות, גיליון 48, תמוז תש"ל, עמ' 6; גיור ה. זיידמן נכנס לתוקף, דבר, 19 ביוני 1970
    הרב הראשי לת"א עובדיה יוסף הרכיב בי"ד רבני ואישר גיורה של הלן זיידמן, מעריב, 19 ביוני 1970
  25. ^ עודת זיהוי חדשה לזיידמן, למרחב, 21 ביוני 1970
  26. ^ ריש"א דגלותא, כרך א, ירושלים תשע"ד, עמ' שפט-שצ.
  27. ^ שמחה רז והילה ולוורשטיין, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 310.
  28. ^ יהושע ביצור, ביה"ד הרבני הגדול יסיים ביום א' הדיון בעתירות נגד גיור הלן זיידמן, מעריב, 19 ביוני 1970
  29. ^ ביה"ד הרבני הגדול דחה עתירותיו של שלום כהן, דבר, 23 ביוני 1970
  30. ^ הלז זיידמן ביטלה עתירתה בעניו אישור גיורה הרפורמי הודיעה כי התגיירה כדת לפי דיני ישראל, דבר, 17 ביוני 1970
  31. ^ עפרה אליגון, הלן זיידמן אינה עונה, מעריב, 5 ביוני 1970
  32. ^ מתה הגיורת הלן זיידמן, מעריב, 3 בנובמבר 1980
  33. ^ יהודה אליצור, פרשת הגיור, מעריב, 25 ביוני 1970
  34. ^ ראו: הרב מאיר מאזוז, מגדולי ישראל, כרך ג, בני ברק תשע"ז, עמ' תקנג-תקנד
  35. ^ צוטט במקורות רבים, לדוגמה: הרב יצחק יוסף, כללי הגיור, תשע"ה, עמ' לג
  36. ^ הרב גורן יוכתר הערב כרבה הראשי של ת"א, מעריב, 15 ביוני 1971
  37. ^ ישראל לנדרס, שמגר ומלמד הבקר, דבר, 11 בנובמבר 1983
  38. ^ אור המזרח, שנה כב, חוברות ב-ד, עמוד 188