פרס סוקולוב
| תיאור | פרס עיתונות ישראלי |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| הגוף המעניק |
עיריית תל אביב-יפו |
| סכום הזכייה |
18,000 שקל חדש |
| תקופת הפרס |
1956–הווה (כ־68 שנים) |
| נקרא על שם |
נחום סוקולוב |
  | |
פרס סוקולוב לעיתונות הכתובה והאלקטרונית על-שם נחום סוקולוב, הוא פרס ישראלי בתחום העיתונות. הפרס בסך 18,000 ש"ח, מוענק מטעם ומתקציב עיריית תל אביב-יפו לעיתונאים מצטיינים, ונחשב לפרס החשוב ביותר לעיתונאים לאחר פרס ישראל לעיתונות.
הפרס מוענק החל משנת 1956 לעיתונאים בתחום העיתונאות הכתובה, ומשנת 1981 גם לעיתונאים בתחום התקשורת האלקטרונית. בנוסף, משנת 2002 מחולק ביחד עם פרס סוקולוב גם פרס דוש למציירי קריקטורות.
בתחילה הפרס חולק מדי שנתיים או שלוש לשניים עד ארבעה עיתונאים. במהלך השנים תדירות חלוקת הפרס שונתה למדי שנה[1] ולמדי שנתיים[2].
על פי תקנון הפרס, הוא יוענק בסמוך ככל האפשר ליום הולדתו של נחום סוקולוב (ה' בשבט), או ליום פטירתו (י"ב באייר), בטקס פומבי ובהתאם להמלצתה של ועדת שופטים.
מטרות הפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לעודד עיתונאים שהצטיינו בעבודתם העיתונאית והטביעו את חותמם על העיתונות הכתובה/התקשורת האלקטרונית.
- לציין הישגים בולטים בתחום התחקיר העיתונאי בעיתונות הכתובה/תחקיר כתבות עומק ודוקומנטרי העיתונאי בתקשורת האלקטרונית.
ועדת השופטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקנון הפרס קובע כי ראש העירייה ימנה ועדה לבחירת שופטים בת שלושה חברים, שתורכב מאיש אקדמיה, משפטן ונציג ראש העירייה ויביא את הרכבה לאישור מועצת העיר.
הוועדה לבחירת שופטים מרכיבה את ועדת השופטים, אשר כוללת שני עיתונאים בכירים, שני אנשי אקדמיה ונציג מטעם העירייה. בדרך כלל הרכב ועדת השופטים לבחירת הזוכים בתחום העיתונות הכתובה אינו זהה להרכב לבחירת הזוכים בתחום התקשורת האלקטרונית.
הפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לכבוד שבזכייה, מקבל כל זוכה פרס כספי שגובהו מעודכן מעת לעת. ב-2013 עמד גובה הפרס על סך של 18,000 ש"ח לכל אחד מהזוכים.
זוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | שם הזוכה | הערות |
|---|---|---|
| 1956[3] | דוד זכאי | על ספרו "קצרות" |
| יוסף ימבור | על מאמריו ופליטוניו מזמן עלייתו לארץ ישראל | |
| בן-ציון כ"ץ | פרס כבוד בזכות היותו לוחם לאמת ולצדק ובזכות היותו "אבי אבות ה`סקופים` בעיתונות העברית" | |
| עזריאל קרליבך | פרס זיכרון, על יומן הדרכים "הודו" | |
| אפרים תלמי | על רשימותיו מחיי הארץ וממהלך הפיתוח של אזורי השממה, שחלק מהן כונס בספרו " מדן ועד אילת" | |
| 1958[4] | יהודה גוטהלף | על מאמריו שתרמו לתחום הפובלציסטיקה הישראלית וליעודי המדינה |
| יוסף הפטמן | פרס זיכרון | |
| אריה נבון | על כך שהכניס את הקריקטורה הפוליטית-אומנותית כמדור קבוע לעיתונות הישראלית | |
| אפרים קישון | על טורו במעריב בו פרסם את רשימותיו ההומוריסטיות המצטיינות בתכנן החריף, בשנינותן ובלשון העברית הגמישה והחיננית | |
| עזרא ריבליס | על רשימותיו בעל המשמר המתארות את חיי הנגב | |
| 1960[5] | דוד לאזר | עורך החלק הספרותי במעריב, על פעילותו העיתונאית בישראל ובתפוצות |
| אורי קיסרי | פיליטוניסטן ומבקר קולנוע ותיאטרון | |
| חיים שורר | עורך עיתון דבר | |
| משה שרת | על עבודתו העיתונאית במשך שנים רבות וספרו "משוט באסיה" | |
| 1962[6] | רפאל בשן | על יצירת סגנון ונוסח עיתונאי מיוחד כפי שבא לידי ביטוי בסדרת רשימותיו "ראיון השבוע" עם אישים בחדשות |
| הרצל ברגר | פרס כבוד למפעל חיים על עבודתו הפובליציסטית | |
| חיים גורי | על כתיבת יומן משפט אייכמן | |
| 1965[7] | מיכאל בר-זוהר | על ספרו "גשר על הים התיכון" |
| יצחק גרינבוים | פרס כבוד על פעילותו העיתונאית הענפה | |
| ק. שבתאי (שבתאי קשב קלוגמן) | על מאמריו ורשימותיו הפובלציסטיות בעיתון דבר | |
| 1967[8] | רות בונדי | על רפורטז'ות רשימות ופיליטונים |
| הרצל רוזנבלום | בתחום הפובליציסטיקה | |
| 1969 | חיים חפר | עבור המקאמות שלו בידיעות אחרונות |
| אייזיק רמבה | פרס על מפעל חיים כעורך עיתונים ופובלציסט, הוענק לאחר מותו | |
| 1972 | חנה זמר | על מכלול מפעלה העיתונאי |
| ברוך נאדל | הישגו האישי העיתונאי בהגנת זכויותיו של הצרכן הישראלי | |
| יעקב רבי | על תרומתו המיוחדת בהקניית התרבות היהודית והשפה לקוראי על המשמר | |
| 1975 | ישעיהו אברך | - |
| מארק גפן | על "יומן מלחמת יום הכיפורים" | |
| שלום רוזנפלד | - | |
| זאב שיף | עיתונות כתובה | |
| 1978[9] | אריה דיסנצ'יק | על מפעל חייו |
| חביב כנען | מבצע עיתונאי שניהל להבאתו לדין של רוצח משפחתו בשואה, פטר מנטן | |
| 1981[10] | מיכאל אסף | עיתונות כתובה, פרס כבוד על מפעל חיים |
| נחום ברנע | עיתונות כתובה | |
| יעקב פרקש (זאב) | עיתונות כתובה | |
| 1984 | חיים איזק | עיתונות כתובה |
| יעקב ארז, אבי בטלהיים, אברהם תירוש |
עיתונות כתובה, פרס משותף על תחקיר בנושא מלחמת לבנון הראשונה | |
| 1985 | איתן אלמוג | תקשורת אלקטרונית -תחקיר/3 שעות/ 30 שנה לעסק הביש ולפרשת לבון. |
| יוסי גודארד | תקשורת אלקטרונית | |
| זיו יונתן | תקשורת אלקטרונית | |
| אהוד יערי | תקשורת כתובה, על סיקור המלחמה בלבנון | |
| צוותי הטלוויזיה הישראלית, גלי צה"ל וקול ישראל |
תקשורת אלקטרונית, פרס כבוד על סיקור מלחמת לבנון הראשונה | |
| 1988 | גדעון גרייף | תקשורת אלקטרונית, על משדר הרדיו "סאלוניקי-אושוויץ" |
| עדנה פאר | תקשורת אלקטרונית, פרס כבוד על מפעל חיים | |
| אבשלום קור | תקשורת אלקטרונית | |
| דני רובינשטיין | עיתונות כתובה | |
| נחמיה שטרסלר | עיתונות כתובה, תחקיר פרשת מניות הבנקים | |
| 1993 | איתי אנגל | תקשורת אלקטרונית, ציון לשבח על סיקור מלחמת בוסניה |
| דב בר-ניר | עיתונות כתובה, פרס כבוד למפעל חיים | |
| דודו דיין | תקשורת אלקטרונית, סדרת הרדיו "עושים מדינה" | |
| יהודית לוץ | תקשורת אלקטרונית, פרס כבוד למפעל חיים | |
| שלמה נקדימון | עיתונות כתובה, על ספרו "תמוז בלהבות" | |
| חנה קים | עיתונות כתובה, ציון לשבח (על "מוסף לחץ" לענייני חברה וכלכלה) | |
| גדעון רמז | תקשורת אלקטרונית | |
| שלמה ניצן, יאיר גרבוז, דני קרמן, תרצה אייזנברג |
עיתונות כתובה, פרס משותף על כתיבה ב"דבר אחר" | |
| 1998 | מיכאל הנדלזלץ | עיתונות כתובה, ציון לשבח |
| משה ז"ק | עיתונות כתובה, מפעל חיים | |
| רפיק חלבי | תקשורת אלקטרונית | |
| יוסף לפיד | תקשורת אלקטרונית, תוכנית הרדיו "השבוע שלי" | |
| כרמלה מנשה | תקשורת אלקטרונית, תחקירים (מחדלים במערכת הביטחון) | |
| משה נגבי | תקשורת אלקטרונית | |
| סבר פלוצקר | עיתונות כתובה | |
| דורון רוזנבלום | עיתונות כתובה | |
| 2000 | מרדכי גילת | עיתונות כתובה |
| נתן זהבי | תקשורת אלקטרונית | |
| דב יודקובסקי | עיתונות כתובה, מפעל חיים | |
| יחיאל לימור ורפי מן | עיתונות כתובה, ציון לשבח (על כתיבת הספר "’עיתונאות - איסוף מידע, כתיבה ועריכה") | |
| עמוס כרמלי | תקשורת אלקטרונית | |
| מיכל ניב | תקשורת אלקטרונית, פרס הוקרה וזיכרון | |
| עינת פישביין | עיתונות כתובה, תחקירים (נושאים חברתיים) | |
| 2002 | מרדכי נאור | עיתונות כתובה, מפעל חיים |
| ענת טלשיר וצדוק יחזקאלי | עיתונות כתובה, על תחקיר נפגעי נחל קישון | |
| רזי ברקאי | תקשורת אלקטרונית, הישגים מקצועיים ברדיו | |
| נקדימון רוגל | תקשורת אלקטרונית, פרס מיוחד על חיבור מסמך נקדי | |
| עודד שחר | תקשורת אלקטרונית, הישגים ככתב וכפרשן | |
| 2004 | אורי אבנרי | עיתונות כתובה, מפעל חיים |
| דניאל בן סימון | עיתונות כתובה | |
| עמנואל הלפרין | תקשורת אלקטרונית, מפעל חיים | |
| חנוך מרמרי | עיתונות כתובה | |
| רוביק רוזנטל | עיתונות כתובה, מפעל חיים | |
| מיקי רוזנטל | תקשורת אלקטרונית, תחקירים | |
| מולי שפירא | תקשורת אלקטרונית, מפעל חיים | |
| 2005 | יעקב אחימאיר | תקשורת אלקטרונית, מפעל חיים |
| בן שני | תקשורת אלקטרונית, תחקיר (שנה לילדי רמדיה) | |
| גדעון עשת | עיתונות כתובה, מפעל חיים | |
| גיא לשם | עיתונות כתובה, תחקירים (עוולות ושחיתויות ציבוריות) | |
| 2006 | עוזי בנזימן | עיתונות כתובה, מפעל חיים |
| רותי סיני | עיתונות כתובה, תחקירים (נושאים חברתיים) | |
| ניסים משעל | תקשורת אלקטרונית, מפעל חיים | |
| איתי לנדסברג | תקשורת אלקטרונית, תחקיר (פצועי מלחמת לבנון השנייה) | |
| 2007[11] | שלומי אלדר | תקשורת אלקטרונית, סיקור הנעשה ברצועת עזה |
| ירון לונדון | תקשורת אלקטרונית, מפעל חיים | |
| אורי קליין | עיתונות כתובה, מפעל חיים (בתחום ביקורת הקולנוע) | |
| רן רזניק | עיתונות כתובה, תחקיר (פרשות שחיתות רפואית) | |
| 2008 | אריה גולן | תקשורת אלקטרונית, מפעל חיים: על המשדר הוותיק "הבוקר הזה" ברשת ב' של קול ישראל |
| ירון דקל | תקשורת אלקטרונית, על הצטיינותו כשליח רשות השידור בארצות הברית | |
| אורי אליצור | עיתונות כתובה, מפעל חיים | |
| 2009 | דוד ויצטום | תקשורת אלקטרונית, "על ייצוג השידור הציבורי במיטבו, על קשת הסיקור הרחבה של אירועים בעולם ועל סגנון השידור שלו המשלב עומק, ידע ושיח תרבותי" |
| עמרי אסנהיים | תקשורת אלקטרונית, על תחקיר הניסוי הסודי של חיסון האנתרקס בחיילי צה"ל ששודר במסגרת התוכנית "עובדה" | |
| צבי בראל | תקשורת כתובה, מפעל חיים | |
| יוסי מלמן | תקשורת כתובה, על כתיבה מעמיקה בתחום הביון והאטום | |
| 2011 | יגאל סרנה | תקשורת כתובה, "על כתיבתו האיכותית, המצטיינת בעבודת שטח לאורך שנים, ברב-גוניות וברמת רגישות גבוהה" |
| ורדי כהנא | תקשורת כתובה, "אחדים מתצלומיה הפכו לאבני דרך של הצילום העיתונאי בישראל" | |
| חיים ריבלין | תקשורת אלקטרונית, "תחקיריו הרגישים והמעמיקים עוסקים בקבוצות שקופות בחברה הישראלית, קבוצות המקופחות ומנוצלות בשוק העבודה; תחקיריו גרמו בכמה מקרים לשינוי במציאות החברתית הקשה במדינת ישראל" | |
| רביב דרוקר | תקשורת אלקטרונית, "על מכלול עבודותיו, שבהן ערך בעומק ובאומץ תחקירים שחשפו פגמים מדאיגים ושחיתויות בפוליטיקה הישראלית על כל גווניה" | |
| 2013 | גל גבאי | תקשורת אלקטרונית, " על תחקיריה, שחשפו עוולות חברתיות הנוגעות לאוכלוסיות מוחלשות" |
| ברוך קרא | תקשורת אלקטרונית, "על פעילותו רבת השנים בעריכת תחקירים אמיצים ומחוללי שינוי בנושאי שלטון החוק" | |
| גיא רולניק | תקשורת כתובה, "על הקמת "דה-מרקר" ועל הפיכת העיתונות הכלכלית לגורם משמעותי בשיח הכלכלי חברתי" | |
| שאול אמסטרדמסקי | תקשורת כתובה, "על כך שהעלה לסדר היום את שאלת הפנסיה במדינה באמצעות תחקיריו המעמיקים והמקיפים" | |
| 2015 | עמוס הראל | תקשורת כתובה |
| גידי וייץ | תקשורת כתובה | |
| אילנה דיין | תקשורת אלקטרונית, "על שורה של תחקירים יסודיים ופורצי דרך בתוכנית עובדה, על תרומתה החלוצית בתחום התחקיר הטלוויזיוני, יצירת שפה תחקירית חדשה והיותה מופת לדור שלם של עיתונאים חוקרים" | |
| קרן נויבך | תקשורת אלקטרונית, "על עבודה עיתונאית ברדיו, בפרט בתוכניתה סדר יום, שעוסקת בנושאים כלכליים וחברתיים מנקודת מבט ביקורתית. בעבודתה העיתונאית מעוררת נויבך דיון ציבורי מעמיק בנושאים אלה" | |
| 2017 | יואל מרקוס | תקשורת כתובה, מפעל חיים: "מגדולי הפובליציסטים בעיתונות העברית לדורותיה, שהצליח במהלך עשרות שנות עבודה, בעיקר בעיתון הארץ, לבסס רקורד של כתיבה דעתנית, משפיעה, עצמאית ואמיצה, תוך שהוא כובש לעצמו גישה חסרת תקדים למקבלי ההחלטות, אבל מצליח בו בזמן לשמור על מרחק עיתונאי ראוי" |
| רונן ברגמן | תקשורת כתובה "על שורה של חשיפות עיתונאיות חשובות ואמיצות החל מהנעשה במכון הפתולוגי ועד לראיון הבלעדי עם תת-אלוף (מיל') יצחק יעקב ז"ל דרך שערוריית החיסונים המסוכנים נגד אבעבועות שחורות, חשיפת קלטות הקשר של מלחמת יום הכיפורים והשיחות האחרונות עם ראש המוסד לשעבר מאיר דגן" | |
| נדב איל | תקשורת אלקטרונית "על הישגים בולטים בתחום כתבות העומק בתקשורת האלקטרונית. על סדרת כתבות בולטות בשנתיים האחרונות בנושאים הקשורים בהשפעות הגלובליזציה, וביניהן סדרת הכתבות אודות גל הפליטים באירופה במסגרתן גם ליווה משפחות סוריות לאורך מסען. במסגרת כתבות אלה חידש איל את אופן סיקור חדשות החוץ בכך שיצא מהאולפן לשטח" | |
| איתי אנגל | תקשורת אלקטרונית "על הצטיינות בעבודה עיתונאית והטבעת חותם על התקשורת האלקטרונית, על ההנגשה לצופה הישראלי של אזורי לחימה וסכסוכים בוערים ומרוחקים תוך מידה לא מבוטלת של סיכון אישי. בכשלושים שנות עבודה היטיב איתי אנגל להבליט את הפן האנושי של מלחמות, קורבנות וסבל" | |
| 2019 | רינו צרור | תקשורת אלקטרונית "על סיקור עקבי ומעמיק של נושאים אשר לא זכו קודם לזרקור תקשורתי" |
| יעל דן | תקשורת אלקטרונית "על היותה נושאת דגל בחשיפת כשלים ומחדלים במערכות הציבוריות ובהעלאת המודעות לטראומות כתוצאה מפגיעה מינית" | |
| רוני לינדר | תקשורת כתובה "על סיקור מקצועי, חדשותי, תחקירי ופרשני, של תחום הבריאות בתוך הקשריו הכלכליים והפוליטיים. לינדר הכניסה לעיתונות את תחום כלכלת-הבריאות והרחיבה את התחום, שסוקר עד אז בעיקר מהזווית הרפואית, אל הזווית המערכתית של מדיניות הבריאות והשפעתה על האזרח" | |
| יוסי ורטר | תקשורת כתובה "על סיקור מקצועי רב שנים של התחום הפוליטי והפרלמנטרי ועל פרסום סיפורים בלעדיים וחשיפות מאחורי-הקלעים של הסצנה הפוליטית שבה הנסתר עולה בחשיבותו על הגלוי. ורטר נכנס לתחום בראשית שנות התשעים (בעיתון חדשות) ומאז 1996 הוא משמש כפרשן הפוליטי הבכיר של עיתון הארץ. למרות שנותיו הרבות בכיסוי המערכת הפוליטית, שמר על גישה ביקורתית כלפי נושאי הסיקור שלו, אופוזיציה וקואליציה כאחת, כשהוא מקפיד לתמוך את ביקורתו בעובדות" | |
| 2021[12] | אוהד חמו | תקשורת אלקטרונית: "חמו הוא כתב שטחים ופרשן של חדשות 12 שמסקר את הזירה הפלסטינית במקצועיות ובאומץ. בכתבותיו הוא מנגיש לצופים את המציאות המורכבת ואת חיי היומיום של העם הפלסטיני. חרף העובדה שעבודתו העיתונאית כרוכה בסיכונים, הוא נוכח לעיתים קרובות במקומות ובמצבים שמעטים העיתונאים הישראליים המגיעים אליהם. דיווחיו מביאים לצופים אירועים ותהליכים המתרחשים בשטחים, לצד פרשנות מעמיקה אך שווה לכל נפש." |
| יפעת גליק | תקשורת אלקטרונית: "יפעת גליק עוסקת עשרים שנה במלחמה עיתונאית עיקשת לחשיפת עבירות, כשלים ומחדלים במערכות ציבוריות. בין השאר, היא מעלה באופן שיטתי לסדר היום הציבורי פגיעות חמורות באיכות הסביבה על ידי קרטלים ותאגידי ענק, נושאים שכלי תקשורת מסחריים ממעטים לעסוק בהם. תחקיריה תרמו לחיזוק המודעות הציבורית למנגנונים המסואבים שמאחורי מערכות אלו. כעיתונאית חוקרת בתאגיד השידור היא מהווה דוגמה לתקשורת נושכת, משפיעה וחסרת מורא." | |
| גדעון לוי | תקשורת כתובה: "העיתונאי גדעון לוי מאתגר בקביעות את הקונצנזוס הישראלי בעבודת שטח אמיצה המביאה את עדויותיהם וסיפוריהם של מי שאינם זוכים לחשיפה מספקת בשיח התקשורתי המקומי – קולותיהם של פלסטינים ביהודה, שומרון ובעבר רצועת עזה. כפובליציסט, לוי מציג עמדות מקוריות ועצמאיות שאינן נכנעות למוסכמות או לסביבה חברתית מסוימת ובכך מעשיר את השיח הציבורי ללא מורא." | |
| קרינה שטוטלנד | תקשורת כתובה: "קרינה הרחיבה את תחומי עיסוקו של השבועון לאישה לדיון בחסמים המקשים על נשים בהשתלבות ובהתקדמות בחברה הישראלית ובביתן. בכך היא תורמת תרומה מהותית להתפתחות העיתון שהוגדר בעבר כייעודי לנשים, אל שיח מעצים ודיון במכשולים הניצבים בעיקר בפני נשים. שילוב תכנים אלה בשבועון הפונה לנשים מכל שכבות האוכלוסייה הוא אמירה צלולה ופורצת דרך בסוגה המגזינית בעברית." | |
| 2023[13]. | מירב ארלוזורוב | פרשנית כלכלית בכירה בעיתון "TheMarker", מרבה לעסוק בכתיבתה בבעיות הקשורות במציאות היומיומית של אזרחי ישראל. ארלוזורוב מטפלת בנושאים הללו באופן מתמשך ובלתי מתפשר וכל זה בכדי לשפר את איכות החיים בישראל. |
| גיא פלג | כתב המשפט של חדשות 12 אשר חשף פרשיות משפטיות שטלטלו את המדינה. פלג שמסקר את מערכת המשפט כבר מעל עשור עושה זאת באומץ ולא נרתע מלהתעמת עם אישי ציבור ופרקליטים בידיעות שהוא מפרסם ובשידורים חיים באולפן. | |
| שני חזיזה | שני חזיזה, יוצרת ובמאית דוקו השפיעה רבות על החברה הישראלית. בעבודה דוקומנטרית שעשתה, לאחר תחקיר מעמיק, הצליחה חזיזה לפתור פרשת רצח בת 30 שנה. סרט נוסף שיצרה שעסק בקהילה הסגורה של אליעזר ברלנד, גרם לפתיחת התיק במשטרה מחדש, עצירת חשודים ואף הגשת כתב אישום. | |
| שוקי טאוסיג, אורן פרסיקו, ואיתמר ב"ז, חברי מערכת "העין השביעית" | הפרס ניתן להם עבור סיקור עקבי של הזירה התקשורתית וחשיפת השחיתות בענף העיתונות. אתר "העין השביעית" נבחר בשל היותו אתר מקוון המהווה מקום לדיון מעמיק, ביקורתי ובלתי תלוי בתקשורת הישראלית. אחד ההישגים הגדולים של "העין השביעית" הוא התיעוד והמעקב המתמשך אחר התפשטות הפרסום הסמוי בעיתונות הישראלית. זוהי הפעם הראשונה שהפרס מוענק לגוף עיתונות עצמאי [14] |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חנוך מרמרי, קח אותי, סוקולוב, באתר העין השביעית, 22 בנובמבר 2009
מאיר תורג'מן, "העיתונאי שלא נותן להשתיקו": הזוכים בפרס סוקולוב, באתר "ידיעות אחרונות", 11 בדצמבר 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מרב יודילוביץ', פרסי סוקולוב לעיתונות יוענקו מדי שנה, באתר ynet, 26 בספטמבר 2005
- ^ עדכון תקנון 2011 (הקישור אינו פעיל, 15 באפריל 2020)
- ^ פרס סוקולוב הוענק, דבר, 14 בספטמבר 1956
- ^ פרס סוקולוב הוענק, דבר, 29 באוגוסט 1958; המשך
- ^ פרס סוקולוב הוענק, דבר, 25 בפברואר 1960
- ^ רפאל בשן, חיים גורי, הרצל ברגר, חתני פרס סוקולוב לעיתונאות, מעריב, 3 באוגוסט 1962
- ^ פרס סוקולוב לק. שבתאי, דבר, 12 בפברואר 1965
- ^ ד"ר ה. רוזנבלום ורות בונדי קיבלו פרס סוקולוב, דבר, 31 ביולי 1967
- ^ חולק פרס סוקולוב, דבר, 1 במרץ 1978
- ^ נחום ברנע, "זאב" ומיכאל אסף - חתני פרס סוקולוב לעתונות, דבר, 9 באפריל 1981
- ^ עידן יוסף, הוענק פרס סוקולוב לעיתונות, באתר News1 מחלקה ראשונה, 18 בדצמבר 2007
- ^ עדו בן פורת, זוכי פרס סוקולוב 2021: גדעון לוי, אוהד חמו, קרינה שטוטלנד ויפעת גליק, באתר ערוץ 7, 14 ביוני 2021
- ^ נבו טרבלסי, אלו הזוכים בפרס סוקולוב לעיתונות לשנת 2023, באתר ישראל היום, 29 במאי 2023
- ^ טרבלסי, נבו (2023-05-29). "אלו הזוכים בפרס סוקולוב לעיתונות לשנת 2023". Globes. נבדק ב-2023-11-30.
