פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| הגוף המעניק |
עיריית תל אביב-יפו |
| תקופת הפרס |
1936–הווה (כ־88 שנים) |
| נקרא על שם |
הנרייטה סאלד |
| האתר הרשמי | |
  | |
פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית ע"ש הנרייטה סולד הוא פרס של עיריית תל אביב-יפו הניתן למחקר ברפואה ובהיגיינה ציבורית. מטרת הפרס לעודד ולהמריץ את העוסקים בשני תחומים אלה במדינת ישראל. הפרס ניתן החל משנת 1948, לפי החלטת מועצת העיר תל אביב-יפו[1]. לצד פרס סולד מחולק מדי כמה שנים פרס איינהורן לחקר הלשון והספרות הרפואית העברית, ע"ש ד"ר משה איינהורן.
זוכי הפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | הזוכים | נימוק |
|---|---|---|
| 1947 | פרופ' רוברטו בקי (פרס כבוד) | על מחקרו "הנוהג בנישואין ובילודה בקרב השכבות השונות של היישוב והשפעתו על עתידו"[3] |
| 1950 | ד"ר שרה בבלי ד"ר גרשון צידרוביץ |
על בעיות התזונה על רמת החיים של הישוב[4] |
| 1950 | ד"ר אברהם ויינברג | מחקר פסיכו סוציולוגי של העולם[4] |
| 1950 | פרופ' אריה סדובסקי | מחקרו על מחלות נשים[4] |
| 1951 | פרופ' אריה ליאו אוליצקי | בדיקות בקטריולוגיות של בורות המים בירושלים[5] |
| 1951 | פרופ' א' מאיר (פרס כבוד) | על זכויותיו בשדה רפואת ילדים ובחינוך רפואי בכלל[5] |
| 1952 | ד"ר אפרים רפאפורט | על עיבוד שיטות בקטרולוגיות חשובות[6] |
| 1952 | ד"ר מרדכי ברכיהו (פרס כבוד) | החלוץ והיוצר של שירותי הבריאות בארץ[6] |
| 1953 | פרופ' ברנרד צונדק | "הקים במחקריו מערכת שלמה של הפיזיולוגיה של אברי האישה וגילה עם תלמידו אשהיים את שיטת הגילוי המהיר של ההריון... גם גילה שיטה לריפוי העקרות על ידי הורמונים"[7] |
| 1954 | ד"ר משה שרמן | "זכויותיו הרבות בהתפתחות הרפואה בארץ"[8] |
| 1954 | פרופ' ברוריה פלדמן-מיוזס | חקר קרציות הבקר[8] |
| 1955 | פרופ' משולם לבונטין (פרס כבוד) | הוקרה על פעילותו בהקמת מגן דוד אדום[9] |
| 1955 | ד"ר יחיאל קרל גוגנהיים | ספרו תורת התזונה[9] |
| 1956 | ד"ר אריה דוסטרובסקי (פרס כבוד) | על זכויותיו כמארגן המלחמה במחלות מידבקות של העור והשערות, כמחנך דור רופאים ופעולותיו להקמת בית הספר לרפואה בירושלים[10] |
| 1956 | פרופ' גדעון מר וד"ר משה נאמן | עבודתם המשותפת לגילוי חמרים כימיים חדשים להשמדת חרקים מזיקים[10] |
| 1957 | פרופ' הרמן צונדק | פועלו הרב במדע הרפואי[11] |
| 1958 | ד"ר חיים שיבא, ד"ר אריה שיינברג | "נטייה הימוליתית בעדות המזרח הקשורה בליקוי תורשתי של אריתרוציטים"[12] |
| 1958 | פרופ' תאודור גרושקה (פרס כבוד) | פיתוח ההגיינה הציבורית והרפואה המונעת בישראל[12] |
| 1959 | פרופ' אריך נסאו (פרס כבוד) | הרפואה הקלינית הציבורית למען בריאות הילד[13] |
| 1959 | המכון הרפואי ע"ש רוגוף בבית החולים בילינסון, בהנהלת פרופ' אנדרה דה-פריס (חתני הפרס: פרופ' מקס לבקוביץ, ד"ר שאול כוכבא, ד"ר שמעון גיטר)[14] | מחקר על ארסי נחשים מקומיים[13] |
| 1960 | פרופ' מיכאל פינקלשטיין | גילוי הורמון שנוצר ביותרת הכליה[15] |
| 1960 | פרופ' יוסף אשרמן (פרס כבוד) | "עבודתו המדעית, החינוכית והרפואית"[15] |
| 1960-1961 | פרופ' נתן גולדבלום | תרומתו למלחמה בשיתוק ילדים וחקר קדחת הנילוס המערבי[16] |
| 1960-1961 | ד"ר שמעון ברמן (פרס כבוד) | ביסוס רפואת הילדים בישראל[16] |
| 1962-1963 | פרופ' אריה פייגנבאום | מחלוצי הרפואה הציבורית, על מלחמתו במחלות מידבקות של העין[17] |
| 1962-1963 | ד"ר אריה אלוטין | חינך והדריך אלפי מדריכי קורסים של מגישי עזרה ראשונה[17] |
| 1964-1965 | ד"ר יוסף גפני, פרופ' הרי הלר וד"ר עזרה זהר | עבודתם המדעית המשותפת בעיקר בחקר קדחת ים תיכונית משפחתית[18] |
| 1964-1965 | פרופ' יוליוס קליברג | על זכויותיו כרופא וכאיש מדע שחינך דור של רופאים |
| 1968 | פרופ' דוד ארליק[19] | יוזם שיטות חדשות בניתוחי כלי הדם ובאורולוגיה |
| 1968 | פרופ' שמעון רוזנבאום | זכויותיו כרופא ילדים דגול, כמדען פדיאטרי וכעורך ראשי של הרפואה[20] |
| 1971 | פרופ' אלכסנדר לאופר | פתולוג וחוקר בעל מוניטין[21] |
| 1971 | פרופ' אמיל אדלר | חלוץ הרפואה הפיסקלית והשיקומית בישראל[21] |
| 1973 | ד"ר עמנואל חיגר קלמן יעקב מן |
על פעולותיהם בתחום הרפואה הציבורית[22] |
| 1975 | פרופ' אהרן בראנד-אורבן | עבודתו בשטח בריאות הציבור |
| 1975 | פרופ' יעקב רותם | הישגיו ברפואת ילדים[23] |
| 1979 | ד"ר ישראל סום | |
| 1979 | יוסף חלד | |
| 1979 | פרופ' נחום בוגר | |
| 1983 | ד"ר אורי אבירם, ד"ר דן שניט | |
| 1987 | פרופ' בן ציון ורבין | |
| 1987 | ד"ר אהרון בלוך | |
| 1995 | ד"ר עוזי ברוק | |
| 1995 | פרופ' יהודית שובל | |
| 1995 | פרופ' ישראל הימן (פרס כבוד מיוחד) | |
| 2005 | פרופ` צבי שפירר |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לחלוקת פרס סולד של עירית תל אביב, העולם, 29 בינואר 1948
- ^ רשימת הזוכים באתר עיריית תל אביב-יפו
- ^ פרס סולד הוענק לפרופ. ר. באקי, המשקיף, 11 בפברואר 1948
- ^ 1 2 3 חולק פרס סולד, דבר, 16 בפברואר 1951
- ^ 1 2 הפרופ' אוליצקי ומאיר , הצופה, 27 בפברואר 1952
- ^ 1 2 חולק פרס הנרייטה סולד לרפואה והגיינה ציבורית, הצופה, 24 באפריל 1953
"פרס סאלד" הוענק לד"ר א. רפפורט ולד"ר מ. ברכיהו, דבר, 24 באפריל 1953 - ^ מ. דבורז'צקי, רופאים שזכו בפרסים, דבר, 13 באפריל 1954
- ^ 1 2 פרם ה. סולד של עירית ת"א הוענק לד"ר מ. שרמן ולד"ר בפ.לדמן־מיוזס, חרות, 18 במרץ 1955
- ^ 1 2 חולק פרס סולד, הַבֹּקֶר, 23 במרץ 1956
- ^ 1 2 חולק פרס סולד, הארץ, 10 במאי 1957
- ^ פרס הנרייטה סולד לפרופ' ה. צונדק, הארץ, 21 במרץ 1958
- ^ 1 2 פרס סולד לד"ר שיבא וד"ר שיינברג, למרחב, 3 במאי 1959
- ^ 1 2 הוענק פרס סולד, הצופה, 1 באפריל 1960
- ^ דוד תדהר (עורך), "שמעון גיטר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4782
- ^ 1 2 פרופ' פינקלשטיין ופרופ' אשרמן חתני "פרס סאלד" של עירית ת"א, דבר, 19 במרץ 1961
- ^ 1 2 הוענק פרס הנרייטה סולד, על המשמר, 22 ביוני 1962
- ^ 1 2 הוענק פרס סולד לרפואה, על המשמר, 17 ביולי 1964
- ^ פרם סולד ופרם איינהורן של עירית תל אביב יחולקו במשותף, הצופה, 2 ביוני 1966
חולקו פרסי סולד לרופאים מצטיינים, על המשמר, 1 ביולי 1966 - ^ הוענק פרס הנרייטה סולד לרפואה, למרחב, 21 באפריל 1969
- ^ פרסי סולד ואינהורן של ע. ת"א יחולקו ביום א' הבא, דבר, 13 באפריל 1969
- ^ 1 2 הוענק פרס סולד לרפואה, למרחב, 29 במרץ 1971
- ^ חולקו פרסי תל־אביב, דבר, 22 במאי 1973
- ^ יחיד וחברה, מעריב, 10 בפברואר 1976