פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים
תיאור פרס ישראלי בתחום המדעים המדויקים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הגוף המעניק עיריית תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפרס 1944–הווה (כ־80 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם חיים ויצמן עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים ע"ש ד"ר חיים ויצמן הוא פרס המחולק מטעם עיריית תל אביב-יפו לחוקרים ישראלים במדעים מדויקים ונועד לעודד ולהמריץ אותם בחוקרם נושאים אלו. הפרס נוסד בשנת 1944 במלאת 70 שנה לחיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית העולמית, ומחולק אחת לשנתיים במעמד ראש עיריית תל אביב-יפו. גובה הפרס האחרון עמד על סך של 18,000 ש"ח.

זוכי הפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת הזכייה שם הזוכה פרטים
1949 פרופ' שאול אדלר פרס כבוד על מחקריו בפריטולוגיה ובכימותרפיה של מחלות טרופיות
פרופ' פרנץ אולנדורף על מחקרו הראייה כבעיה טכנית
ד"ר ברונו רוזנפלד על מחקרו ההפיכה הבלתי חוזרת של החומצה ההידרואסקורבית
1950 ד"ר קורט מנדל על מחקר בחיוניות ענפים של אילנות הדר
פרופ' אהרן קציר ופרופ' אפרים קציר על חקר הפוליאלקטרוליטים ופולי-חומצות אמיניות מסיסים במים
1951 ד"ר לאה ביחובסקי
פרופ' יוסף גיליס פרופ' ישראל דוסטרובסקי ופרופ' צ' ר' ליועלן
פרופ' פריץ פייגל פרס כבוד על זכויותיו המרובות במחקר הכימיה האנליטית
1952 ד"ר הוגו בויקו
ד"ר סידני גולדסטיין פרס כבוד על פיתוחיו במתמטיקה שימושית
פרופ' אריה דבורצקי
ד"ר יהודה הירשברג על תגליותיו בתחום הפוטוכרומיזם
1953[1] פרופ' דוד גינצבורג סינתזות בשדה החומרים הטבעיים, במיוחד סינתזת מורפין
ד"ר אברהם קומרוב-קמרון וד"ר נ' הורנשטיין על מחקר מידות הארסיות של נגיף הכלבת
פרופ' יואל רקח פרס כבוד על מחקריו בתורת החבורות ובתחום הספקטרוסקופיה האטומית והגרעינית
1954[2] פרופ' מיכאל זהרי על ספרו גיאובוטניקה
פרופ' אנדור פודור פרס חיים
פרופ' דוד שפירא סינתזה של ספינגוזין
1955[3] ד"ר יוסף צבי יפה מחקר בספקטרוסקופיה באור אינפרא אדום
פרופ' מרכוס ריינר פרס כבוד
ד"ר צבי תבור מחקר על ניצול אנרגיית השמש
1956[4] שמואל אגמון מחקרים באנליזה מתמטית
פרופ' ארנסט דוד ברגמן על עבודותיו בשדה הכימיה האורגנית ועל קידום המדע העיוני והשמושי בישראל
ד"ר אפרים פריי עבודות מחקר עיוניות שהביאו לבניית מכשירים חדשים למדידת זרם חשמלי
1957 פרופ' חיים לייב פקריס
1958[5] פרופ' יצחק ברנבלום פרס כבוד על מחקריו בביולוגיה ניסיונית ובפרט על מחלות ממאירות
פרופ' שניאור ליפסון בעיות מכניקה סטטיסטית של פולימרים
19591960[6] ד"ר יורם אבידור מנגנון החדירה של חומרים שונים לתאים חיים
ד"ר מיכאל רבין על עבודותיו בלוגיקה מתמטית, לרבות תורת ההכרעה ובתאוריית המחשבים
פרופ' גבריאל שטיין מכלול עבודותיו בשטח כימיית הקרינה
19611962 ד"ר פסח חברוני
פרופ' גרהארד שמידט
פרופ' יגאל תלמי
19641965 ד"ר רודולף משה בלוך
פרופ' יובל נאמן על עבודתו בתחום המיון של החלקיקים האלמנטריים
1968 פרופ' פרנציס קרשי
פרופ' נתן רוזן
פרופ' שמואל שטריקמן
1971 פרופ' היינריך מנדלסון על עבודתו החלוצית במחקר המודרני של בעלי החוליות בישראל
פרופ' אלכסנדרה פוליקוב-מיבר
1973 פרופ' חיים הררי
פרופ' יהושע יורטנר
1978 פרופ' נחמה קוסובר ופרופ' אדוארד קוסובר
פרופ' נתן שרון
1979 פרופ' רפאל לוין
1984 פרופ' יקיר אהרונוב על מחקריו ביסודות תורת הקוונטים והמשמעות הפיזיקלית-פילוסופית שלה ועל גילוי תוצא אהרונוב-בוהם
פרופ' סולי ג' כהן
פרופ' שמואל שאלתיאל
1987 פרופ' יוסף אמרי
פרופ' אברהם הרשקו
פרופ' עדי שמיר על חידושים במתמטיקה שימושית ובמדעי המחשב לשם הצפנה ופענוחם של צפנים
1993 פרופ' אמנון אהרוני
פרופ' דן שכטמן
פרופ' צבי ליפקין
פרופ' יצחק שטיינברג
1998 פרופ' גדעון אלכסנדר
פרופ' זאב לוז
פרופ' יוסף קלפטר
פרופ' משה שפירא
2005 פרופ' חגי נצר על תרומתו לאסטרופיזיקה, ובמיוחד לחקר גרעינים פעילים של גלקסיות ומדידת מסות של חורים שחורים ענקיים
פרופ' איתמר פרוקצ'ה על תרומתו לתורת המערכות הלא-ליניאריות בתחום הפיזיקה הכימית
2007 פרופ' אורי צ'שנובסקי
פרופ' דן תופיק
2009 פרופ' שלמה הבלין על תרומתו להבנת דינאמיקה במערכות לא מסודרות וברשתות מורכבות, ועל פיתוח מודלים לתופעת כיול בטבע.
פרופ' צבי מזא"ה
2010
2011 פרופ' יעקב בקנשטיין על מפעל חייו בהבנת התרמודינמיקה של חורים שחורים וכבידה קוונטית
פרופ' יונינה אלדר על עבודתה פורצת הדרך בדגימה יעילה בתורת האינפורמציה
2013 פרופ' אשל בן יעקב על חדשנותו ביישום שיטות פיזיקליות למערכות של קהילות

ביולוגיות, כגון חיידקים, רשתות עצביות וגידולים. ועל עבודתו המתאפיינת בחשיבה מחוץ לקופסה ובפריצה לתחום מחקר חדש.

פרופ' שמעון ינקלביץ על תרומתו לתורת הכיול וסופר-סימטריות ועל עבודתו

בעשור האחרון על הדואליות של תורות הכיול ותורות הגרביטציה.

2015 פרופ' ירון זילברברג על הישגיו פורצי הדרך בחקר האינטראקציה של אור וחומר ואופטיקה קוונטית.
פרופ' אילן מרק על הישגיו יוצאי הדופן בפיתוח שיטות חדשניות לסינתזה של תרכובות אורגניות
2017 פרופ' טובה מילוא
פרופ' גלעד הרן
2019 פרופ' דניאלה גולדפרב
פרופ' אלי זלדוב
2021 פרופ' נירית דודוביץ’ על פיתוח שיטות ניסיוניות ומסגרות תאורטיות חדשניות לחקר תופעות קוונטיות המתרחשות בסקאלות של זמן קצר מאד.
פרופ' מיכאל אלעד על עבודתו בתחום מודל הייצוגים הדלילים לעיבוד אותות.
2023[7] פרופ' אסיה רולס על עבודתה פורצת הדרך בהדגמת יחסי הגומלין בין המוח ומערכת החיסון.
פרופ' אבישי גל-ים על עבודתו בתחום חקר הסופרנובות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]