פרס היצירה בתחום הציונות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרס היצירה בתחום הציונות
נטע אריאל (משמאל) מקבלת את הפרס בשם בית הספר לקולנוע מעלה מידי השחקן חיים טופול ושרת התרבות הספורט לימור לבנת ב-2013
נטע אריאל (משמאל) מקבלת את הפרס בשם בית הספר לקולנוע מעלה מידי השחקן חיים טופול ושרת התרבות הספורט לימור לבנת ב-2013
תיאור עבור תרומה לקדום הציונות וערכיה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הגוף המעניק משרד התרבות והספורט עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפרס 2012–2015 (כ־3 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרס היצירה בתחום הציונות מיסודה של שרת התרבות והספורט לימור לבנת, הוא פרס שהוענק מדי שנה החל משנת 2012 ועד 2015. לאמנים, במספר תחומי יצירה, אשר תרמו, כל אחד בתחומו, לקידום הציונות, ערכי הציונות, ההיסטוריה של התנועה הציונית וחזרת העם היהודי למולדתו ההיסטורית. על הענקת הפרס הכריזה לבנת, בתגובה לקריאה לחרם אמנים על היכל התרבות באריאל, באוקטובר 2011[1].

ועד הנאמנים של הפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הוועד בעת כינון הפרס בשנת 2012 היו:

שניים מהחברים, פרופ' רות בן ישראל וד"ר ורד אביב פרשו מוועד הנאמנים ב-2013.

הזוכים ב-2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזוכים בפרס בשנת 2012[2]:

סכום הפרס הכולל בשנה זו עמד על 300,000 ש"ח.

הזוכים ב-2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזוכים בפרס בשנת 2013:[3]

בשנה זו לא חולק הפרס למחול וסכום הפרס הוקטן מ-300,000 ש"ח ב-2012, ל-250,000 ש"ח.

הזוכים ב-2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזוכים בפרס בשנת 2014:[5]

בשנה זו חולק שוב הפרס, גם בתחומי המחול והקולנוע וכמו כן, הפרס הוגדל חזרה ל-300,000 ש"ח.

הזוכים ב-2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזוכים בפרס בשנת 2015:[7]

ועדת הפרס החליטה גם על הענקתו למשורר חיים גורי, על ספרו "אף שרציתי עוד קצת עוד", אך גורי סירב לקבל את הפרס, וביקש שהפרס יוענק ליוצר או יוצרת בתחילת דרכם[8].

ביקורת על הפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה מאות אמנים הביעו בדצמבר 2011 את מורת רוחם מהפרס, בטענה כי הוא משמש ככלי למטרות פוליטיות. כמה מהאמנים חתמו על עצומה שנכתב בה בין השאר: "פרס זה הינו פרס המעודד אמנות מגויסת למטרות פוליטיות. אנו דורשים לבטל את קיומו של הפרס ומבקשים לנתב את הכספים שיועדו לו אל הקופה הדלה שתומכת ביצירה אמנותית חופשית במדינת ישראל"[9].

בין החותמים על העצומה: חתני פרס ישראל דוד טרטקובר ואוהד נהרין, מיקי קרצמן, יוסי מר-חיים ויהודה אטלס[9].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניר חסון, פרס היצירה הציונית: ועד הנאמנים של לבנת יוכל להתערב בהחלטות השופטים, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2011
  2. ^ דפנה ארד, הוכרזו זוכי פרס היצירה הציונית; מאיר שלו: מעדיף נימוק אמנותי, באתר הארץ, 30 באפריל 2012
  3. ^ מיה סלע, א”ב יהושע ודן כנר בין זוכי פרס שרת התרבות והספורט ליצירה בתחום הציונות, באתר הארץ, 28 באפריל 2013
    אתר הבמה מדווח על זוכי הפרס בשנת 2013
    דיווח על זוכי הפרס בשנת 2013 אתר ערב רב
  4. ^ כתב העת "משיב הרוח" זכה בפרס שרת התרבות ליצירה ציונית, באתר nrg‏, 29 באפריל 2013
  5. ^ הארץ, הוכרזו הזוכים בפרסי הציונות לשנת 2014, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2014
  6. ^ חגי חיטרון, פרס היצירה הציונית למלחינים בטי אוליברו ואורי לשמן, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2014
  7. ^ יאיר אשכנזי, הכוריאוגרף תמיר גינץ והמלחין יוסף ברדנשווילי בין זוכי פרס היצירה הציונית, באתר הארץ, 3 בינואר 2016
  8. ^ מרב יודילוביץ', המשורר חיים גורי דחה את קבלת פרס הציונות, באתר ynet, 4 בינואר 2016
    גילי איזיקוביץ, חיים גורי סירב לפרס היצירה הציונית, באתר הארץ, 4 בינואר 2016
  9. ^ 1 2 אלעד סמורזיק, מאות אמנים נגד פרס "היצירה הציונית" של לבנת, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2011