פרסביטריאניזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרסביטריאניזם
הצלב הפרסביטריאני
הצלב הפרסביטריאני
שורשים, סיווג והנהגה
דת נצרות
זרם קלוויניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
מקור השם פרסביטר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פְּרֶסְבִּיטֶרְיאניזםאנגלית: Presbyterianism) הוא מונח המתייחס למספר זרמים בנצרות הפרוטסטנטית הדבקים במסורת הקלוויניזם, ומאורגנים במבנה דומה. התאולוגיה הפרסביטריאנית מדגישה באופן מסורתי את ריבונות האל, את כתבי הקודש כמסמך מנחה, ואת ההכרח שבחסד האל באמצעות האמונה בישו.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "פְּרֶסְבִּיטֶרְיָאנִיזְם" מקורו בתואר הכבוד היווני "פְּרֶסְבִּיטֶרוֹס" (presbýteros, πρεσβύτερος), שמשמעותו "זקן", "בכיר", או "מנהיג", המופיע בברית החדשה ומתייחס להנהגה מקומית[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגישה הפרסביטריאנית בנצרות תוארה לראשונה בפרוטרוט על ידי הרפורמיסט בן המאה ה-16 מרטין ברוסר משטרסבורג, אשר האמין כי הכנסייה הנוצרית הקדומה יישמה את עקרונות ההנהגה הפרסביטריאנית. יישום מודרני של עקרונות הפרסביטריאניזם נמצא בכנסיית ז'נבה תחת הנהגתו של ז'אן קלווין בשנת 1541.

מקור הכנסייה הפרסביטריאנית הוא בעיקר בסקוטלנד לפני חוקי האיחוד של 1707. רוב הפרסביטריאנים באנגליה יכולים למצוא את שורשי משפחתם בסקוטלנד. אף שהפרסביטריאנים דבקים בתאולוגיה של קלווין וממשיכי דרכו, ניתן למצוא מגוון של השקפות דתיות בפרסביטריאניזם בן ימינו.

שורשי ארגון ההנהגה הפרסביטריאנית המודרנית ברפורמציה הסקוטית במאה ה-16. קהילות מקומיות מונהגות על ידי אספות המורכבות מנציגי הקהילה, גישה מועצתית הנמצאת אף ברמות אחרות של קבלת החלטות - הפרסביטר (בית הדין של זקני העדה), הסינוד, והאספה הכללית. באופן תאורטי לא קיימים בישופים בפרסביטריאניזם, אולם, בחלק מן הקהילות במזרח אירופה, ובקהילות אקומניות, פועלים בישופים. משרת זקן העדה אף היא מאפיין ייחודי לפרסביטריאניזם: אלה אנשים מתוך הקהילה, חסרי הסמכה דתית פורמלית, המשתתפים בניהול הדתי של קהילתם ובתהליך קבלת ההחלטות בכל הרמות.

במאה ה-20 רבות מן הכנסיות הפרסביטריאניות השתתפו באופן חשוב בתנועה האקומנית, שמטרתה להביא להבנה ולשיתוף פעולה בין הזרמים הדתיים והדתות השונות בעולם, כולל במועצה העולמית של הכנסיות. קהילות פרסביטריאניות רבות מצאו דרכים לשיתוף פעולה עם זרמים רפורמיסטיים אחרים בנצרות. חלק מן הכנסיות הפרסביטריאניות אף אוחדו עם כנסיות מזרמים אחרים, בהן כנסיות לותרניות ואנגליקניות.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסביטריאנים מבדילים עצמם מעדות אחרות על ידי דוקטרינה, ארגון מוסדי (או "סדר הכנסייה") ופולחן; לעיתים קרובות משתמשים ב"ספר הסדר" כדי להסדיר פרקטיקה ומנהגים משותפים. מקורות הכנסיות הפרסביטריאניות הם בקלוויניזם. ענפים רבים של פרסביטריאניזם הם שרידים לפיצולים קודמים מקבוצות גדולות יותר. חלק מהפיצולים נבעו ממחלוקת דוקטרינלית, ואילו חלקם נגרמו על ידי מחלוקת בנוגע למידה שיש לדרוש מאלה שהוסמכו לכהונת הכנסייה להסכים עם וידוי האמונה של ווסטמינסטר (אנ'), המשמש היסטורית כמסמך וידוי חשוב - שני רק לתנ"ך, ומכוון את הייחודיות בתקינה ובתרגום של התנ"ך בכנסיות פרסביטריאניות.

פרסביטריאנים שמים חשיבות רבה על חינוך ולמידה לכל החיים, אך תוך ידיעה ששום פעולה אנושית אינה יכולה להשפיע על הישועה.

לימוד מתמשך של כתבי הקודש, כתבים תאולוגיים והבנה ופרשנות של תורת הכנסייה מגולמים בכמה אמירות אמונה וקטכיזמות שאומצו רשמית על ידי ענפי הכנסייה השונים, המכונים לעיתים קרובות "סטנדרטים כפופים".

בשנת 2006, אישרה הכנסייה הפרסביטריאנית בארצות הברית (PCUSA), השייכת לצד הליברלי של הכנסיות הפרסביטראניות, קבלת הומוסקסואלים ולסביות לשורותיה[2].

הכנסייה הפרסביטריאנית בארצות הברית היא הגדולה מבין העדות העולם ומונה שני מיליון חברים[3]. ביוני 2014, הצביעה אספת החברים של הכנסייה הפרסביטראנית בארצות הברית (PCUSA) בעד משיכת השקעות מהחברות קטרפילר, מוטורולה ו-HP בשל מעורבותן בכיבוש הישראלי[4].

הכנסיות הפרסביטראניות השמרניות בארצות הברית מאוגדות בארגון NAPARC (הוועדה הפרסביטראנית והרפורמית בצפון אמריקה).

דוקטרינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסביטריאניזם הוא מבחינה היסטורית מסורת של "וידוי" (Confessionalism) (אנ'). כנסיות הווידוי מבטאות את אמונתן בצורה של "וידויי אמונה", שיש לו מעמד סמכותי. עם זאת, זו הן מבוססת על נקודה עדינה יותר: בכנסיות הווידוי, תאולוגיה איננה עניין אינדיבידואלי בלבד. בעוד שאנשים מעודדים להבין את כתבי הקודש ועשויים לערער על ההבנה המוסדית הנוכחית, התאולוגיה מבוצעת על ידי הקהילה כולה. ההבנה הקהילתית הזו של תאולוגיה באה לידי ביטוי בווידויים.

עם זאת, יש קשת רחבה של גישות לווידוי. אופן המנוי, או המידה שבה התקנים הרשמיים קובעים את תורת הכנסייה בפועל, מתגלה כעניין מעשי. כלומר, ההחלטות שניתנו בהסמכה ובבתי המשפט של הכנסייה קובעות במידה רבה את כוונתה של הכנסייה, המייצגת את השלם, על ידי עמידה בתקן הדוקטרינלי.

כמה מסורות פרסביטריאניות מאמצות רק את וידוי האמונה של ווסטמינסטר כסטנדרט הדוקטרינלי עליו זקוקים מורי הכנסייה להשתמש, בניגוד לקטכיזמות הגדולות והקצרות יותר, המאושרות לשימוש בהוראה. עדות פרביטריאניות רבות, במיוחד באמריקה הצפונית, אימצו את כל התקנים של ווסטמינסטר כסטנדרט הדוקטרינה שלהן הכפוף לתנ"ך. מסמכים אלה הם קלוויניסטיים בהתמצאותם הדוקטרינרית. הכנסייה הפרסביטריאנית בקנדה שומרת על וידוי האמונה של ווסטמינסטר בצורתו המקורית, אך טוענת שיש להבין את התקופה ההיסטורית בה נכתב כאשר הוא נקרא.

וידוי האמונה של ווסטמינסטר הוא "התקן העיקרי של כנסיית סקוטלנד" אך "תוך התחשבות ראויה בחופש הדעה בנקודות שאינן נכנסות לגופם של האמונה". ניסוח זה מייצג שנים רבות של מאבק על המידה שבה הווידוי משקף את דבר האלוהים ואת מאבק המצפון של אלה שהאמינו שהוא לא עשה זאת במלואו (למשל ויליאם רוברטסון סמית'). לכנסיות פרסביטריאניות, כמו הכנסייה החופשית של סקוטלנד, אין "סעיף מצפון" כזה. הכנסייה הפרסביטריאנית בארצות הברית אימצה את ספר הווידויים, המשקף הכללת וידויים רפורמים אחרים בנוסף לתקני ווסטמינסטר. מסמכים אחרים אלה כוללים הצהרות אמונה קדומות (אמנת נינה, אמונת השליחים), וידויים רפורמים מהמאה ה-16 (הווידוי הסקוטי, הקתכיזם של היידלברג, הווידוי ההלוויטי השני).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרסביטריאניזם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בתרגום לעברית: ”וַיִּבְחֲרוּ לָהֶם זְקֵנִים בְּכָל־קְהִלָּה וּקְהִלָּה וַיִּתְפַּלֲלוּ וַיָּצוּמוּ וַיַּפְקִידוּם בְּיַד הָאָדוֹן אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ בוֹ” מעשי השליחים, פרק י"ד, פסוק 23, וכן ”בַּעֲבוּר זֹאת הִנַּחְתִּיךָ בִקְרֵיטִי בַּעֲבוּר אֲשֶׁר תַּשְׁלִים אֶת־הֶחָסֵר וּתְמַנֶּה זְקֵנִים בְּכָל־עִיר וָעִיר כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ...” האיגרת אל טיטוס, פרק א', פסוק 5.
  2. ^ הכנסייה הפרסביטריאנית מקבלת לשורותיה הומוסקסואלים, באתר וואלה!‏, 21 ביוני 2006
  3. ^ סם בחור, הכנסייה הפרסביטריאנית בארה"ב תצביע על משיכת השקעות מישראל, באתר "שיחה מקומית", 16 ביוני 2014
  4. ^ אינה מיכאלי, הכנסייה הפרסביטריאנית מושכת השקעות מהכיבוש, באתר "שיחה מקומית", 22 ביוני 2014
    חמי שלו, הכנסייה הפרסביטריאנית תחרים חברות המעורבות בפעילות ישראל בשטחים, באתר הארץ, 21 ביוני 2014