פרנק בלגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
20 פרנקים משנת 1871
5 פרנקים משנת 1869

הפרנק הבלגי היה ההילך החוקי ששימש את בלגיה מ-1832 עד 2002, עת יצא משימוש עם המעבר של בלגיה ורוב המדינות האחרות של האיחוד האירופי לאירו.

הבנק המרכזי האירופי קבע את שער ההמרה הקבוע שלו: 40.3399 פרנק לאירו אחד.

בשנת 1944 הצטרפה בלגיה למערכת המוניטרית הבינלאומית החדשה, שלגביה נקבעו הכללים בוועידת ברטון וודס, בהקמת קרן המטבע הבינלאומית. הפרנק הבלגי התבסס על תקן חילופי זהב, ושילב מערכת גלובלית של שערי חליפין קבועים באמצעות זוגיות עם זהב ודולר אמריקאי. לאחר הפיחות של 1982, שלווה במדיניות רפורמה, הפך הפרנק הבלגי בהדרגה לאחד המטבעות החזקים באיחוד האירופי. ב 1990 הוחלט להצמיד את הפרנק הבלגי למארק הגרמני. בשנה שלאחר מכן קבעה אמנת מאסטריכט את התנאים להצטרפות לאיחוד המוניטרי.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנק בלגי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.