פרנסיס האצ'סון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנסיס האצ'סון
Francis Hutcheson
לידה 8 באוגוסט 1694
דרומאליג, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 באוגוסט 1746 (בגיל 52)
דבלין, ממלכת אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה St. Mary's Church, Dublin עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית פרסביטריאניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת גלאזגו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת גלאזגו עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט אדם סמית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם הנאורות הסקוטית, תועלתנות
תחומי עניין תאולוגיה, אתיקה, אסתטיקה
עיסוק פילוסוף, סופר, תאולוג, כלכלן, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ ג'ון לוק, שאפטסבורי
השפיע על ג'רמי בנת'אם, דייוויד יום, אדם סמית'
מדינה ממלכת בריטניה הגדולה, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Francis Hutcheson עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנסיס האצ'סוןאנגלית: Francis Hutcheson‏; 8 באוגוסט 1694 - 8 באוגוסט 1746) היה פילוסוף יליד אירלנד ממוצא סקוטי, ואחד האבות המייסדים של הנאורות הסקוטית. הוא היה פילוסוף של המוסר, שדגל בגישה התועלתנית הנובעת לדעתו לא מאגואיזם אלא מ"החוש המוסרי הטבעי" של האדם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האצ'סון נולד בכפר דרומאליג באירלנד ובצעירותו למד פילוסופיה, קלאסיקה וספרות כללית באוניברסיטת גלאזגו בסקוטלנד. בהמשך סיים תואר בתאולוגיה והוסמך לכומר ומטיף נוצרי-פרסביטריאני. באותן שנים הוא לימד בגלאזגו פילוסופיה של המוסר, והשפיע מאוד על תלמידו אדם סמית'. האצ'סון גם תמך בפילוסוף דייוויד יום בראשית דרכו.

בהמשך, עבר האצ'סון ללמד בדבלין, וכתב בין השנים 1725-1728 ארבע מסות חשובות, שהיוו תמצית של הגותו. בכתביו, הביע האצ'סון התנגדות לתפיסות אגואיסטיות ומטריאליסטיות של טבע האדם שהובעו בכתביהם של תומאס הובס, ברנרד מנדוויל והוגים נוספים, וטען כי "החוש המוסרי" הטבעי והמצפון משחקים תפקיד חשוב בהתנהגות האדם. לדבריו, מצפייה פשוטה בבני אדם ניתן לראות כי מעשיהם מכוונים פעמים רבות לעשיית המעשה הטוב בעיניהם מבחינה מוסרית וסלידה מעוול, גם כאשר לכך אין כל תגמול חומרי. בשל כך יש לדעתו לטפח חוש זה, הקשור גם לרגש האמפתיה, וזאת על מנת להביא לחברה מוסרית יותר. הוא היה מראשוני ההוגים שהדגישו את חשיבות האסתטיקה, המתבטאת בדבריו בשאיפה ליופי, פרופורציה והרמוניה.

פרופ' אלעזר וינריב בספרו "רציונליזם ואמפיריציזם"[1] מציג את האצ'סון כפילוסוף אשר העמיד את עולם המוסר והאסתטיקה על הרגש תוך שלילת התבונה כגורם בתחומים אלה.

האצ'סון גם היה אמפיריציסט אדוק ופיתח חשד לגבי טענות מטאפיזיות שלא התבססו על צפייה או על ניסיון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנסיס האצ'סון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "רציונליזם ואמפיריציזם", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1991, עמ' 15
ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופים ובנושא אירלנד. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.