פרננדו קאוטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרננדו קאוטו
Fernando Couto
פרננדו קאוטו, 2011
פרננדו קאוטו, 2011
מידע אישי
לידה 2 באוגוסט 1969 (בן 54)
אספיניו שבפורטוגל
שם מלא פרננדו מנואל סילבה קאוטו
גובה 1.84 מטר
עמדה בלם
מועדוני נוער
19861988 פורטו
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1988
1988 - 1989
1989 - 1990
1990 - 1994
1994 - 1996
1996 - 1998
1998 - 2005
2005 - 2008
סה"כ
פורטו
פמליקאו
אקדמיקה דה קוימברה
פורטו
פארמה
ברצלונה
לאציו
פארמה
1 (0)
0 (0)
28 (3)
106 (10)
39 (4)
44 (0)
145 (9)
63 (1)
426 (27)
נבחרת לאומית כשחקן
19902004 פורטוגל 110 (8)
קבוצות כמאמן
20122014 ספורטינג בראגה (עוזר מאמן)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

פרננדו מנואל סילבה קאוטופורטוגזית: Fernando Manuel Silva Couto; נולד ב-2 באוגוסט 1969) הוא כדורגלן עבר פורטוגזי ששיחק בעמדת הבלם.

קאוטו שיחק במהלך הקריירה בליגות הבכירות בפורטוגל, איטליה וספרד, וזכה בדאבל בכל אחת מהליגות. הוא צבר למעלה ממאה הופעות במדי נבחרת פורטוגל, ייצג אותה בטורניר מונדיאל 2002 ובשלוש אליפויות אירופה, ואף שימש כקפטן כארבע שנים.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאוטו החל את קריירת המשחק שלו בקבוצת הנוער של פורטו, אליה הצטרף בגיל 17. ב-2 ביוני 1988, בשלהי העונה בליגת העל הפורטוגזית, ערך קאוטו את הופעת הבכורה שלו, והופעתו היחידה בליגה באותה עונה, בניצחונה של פורטו 0–1 על קבוצת אקדמיקה דה קוימברה. קאוטו ופורטו זכו בדאבל באותה עונה, ובסיומה שוחרר קאוטו מהקבוצה. הוא עבר לשחק בליגת המשנה למשך שתי עונות, הראשונה במדי פמליקאו והשנייה במדי אקדמיקה. לקראת עונת 1990/1991 חזר קאוטו לפורטו והפך לבורג מרכזי במרכז ההגנה של המועדון. קאוטו שיחק במדי פורטו למשך ארבע עונות רצופות, בהן זכתה הקבוצה בשישה תארים, בהם שתי אליפויות פורטוגל ושני גביעים.

לקראת עונת 1994/1995, חתם קאוטו בפארמה, אותה אימן אז האיטלקי נביו סקלה. הוא שיחק במדיה למשך שתי עונות, וכבר בעונתו הראשונה בקבוצה זכתה פארמה בגביע אופ"א, כשהיא מנצחת בגמר את יובנטוס בתוצאה 1–2 בסיכום שני המשחקים. על אף שספג כרטיס צהוב כבר בדקה הראשונה של משחק הגומלין, קאוטו שיחק את מלוא 90 הדקות בשני מפגשי הגמר, בסיומו זכתה פארמה בתואר. בסרייה א' סיימה פארמה שלישית. עונה אחר כך פארמה לא הצליחה לשחזר את הצלחתה, וסיימה במקום השישי בליגה.

קאוטו הצטרף לברצלונה לקראת עונת 1996/1997. הוא הוחתם על ידי מאמן פורטו לשעבר בובי רובסון, ויחד איתו שיחקו בקבוצה שני כדורגלנים פורטוגזים נוספים, ויטור באיה ולואיש פיגו. בעונתו הראשונה בקבוצה זכו קאוטו וברצלונה בגביע אירופה למחזיקות גביע לאחר שניצחו את פריז סן-ז'רמן במשחק הגמר, בו שיחק קאוטו לאורך אורכו, וכן זכו בגביע המלך הספרדי, לאחר שניצחו בגמר את ריאל בטיס בתום הארכה. גם בגמר הגביע קאוטו שיחק לכל אורך המשחק. כשהוחלף רובסון בלואי ואן חאל בשנת 1997 כמות הדקות של קאוטו פחתה באופן משמעותי. הוא נכלל בסגל אך לא שותף בניצחונה של ברצלונה על בורוסיה דורטמונד במשחק הסופר קאפ האירופי בו זכתה ברצלונה. הוא לא שותף גם בגמר הגביע הספרדי בו ניצחה ברצלונה את מיורקה בפנדלים, ורשם 18 הופעות ליגה בדרך לזכייה באליפות ספרד.

בתום העונה חזר קאוטו לאיטליה כשחתם, יחד עם חברו לברצלונה איוואן דה לה פנייה, במדי לאציו של המאמן השוודי סוון-יוראן אריקסון. בעונת הבכורה שלו זכה קאוטו בפעם השנייה בקריירה בגביע אירופה למחזיקות, כשנכנס כמחליף בדקה האחרונה של משחק הגמר, בו ניצחה לאציו את מיורקה. בליגה סיימה לאציו במקום השני בטבלה. עונה אחר כך הייתה המוצלחת ביותר של קאוטו ולאציו. הקבוצה פתחה את העונה עם ניצחון על מנצ'סטר יונייטד בסופר קאפ האירופי, בו קאוטו לא שותף, ובהמשך העונה השלימה זכייה בדאבל המקומי.

בינואר 2001, לאחר משחק ליגה מול פיורנטינה, נערכה לקאוטו בדיקת סמים שגרתית. ב-5 באפריל התפרסמו תוצאות הבדיקה, ובדמו של קאוטו נמצא הסטרואיד האנאבולי ננדרולון. קאוטו הכחיש כי נטל חומר אסור[1], אך ב-21 באפריל פרסם הוועד האולימפי האיטלקי כי קאוטו נכשל גם בבדיקת הסמים השנייה שנערכה לו[2]. הוא הורחק לתשעה חודשים מכל פעילות ספורטיבית, מתוכם ריצה ארבעה חודשי הרחקה, בסיומם שב לשחק במדי לאציו. בעונת 2003/2004 זכה קאוטו בתואר האחרון שלו בקריירה, כשלאציו זכתה בקופה איטליה. קאוטו פתח ושיחק 70 דקות במשחק הגמר הראשון, בו גברה לאציו 0–2 על יובנטוס, ולא שותף במשחק הגומלין שהסתיים בשוויון 2-2 ובזכייה של לאציו בתואר.

בשנת 2005, בגיל 36, חזר קאוטו לפארמה, לאחר ששוחרר מלאציו שלא עמדה בתנאיו להארכת חוזה. לאחר שהיה שחקן הרכב קבוע בשתי העונות הראשונות לאחר הצטרפותו, בעונת 2007/2008 הוא שיחק 17 משחקי ליגה בלבד, ובסיום העונה נשרה פארמה לסרייה ב'. קאוטו, שחוזהו בקבוצה הסתיים, החליט לפרוש ממשחק בסיום העונה, כשהוא בן 39.

קאוטו חזר לעולם הכדורגל ביוני 2010, שנתיים לאחר פרישתו, כשמונה למנהל המקצועי של ספורטינג בראגה הפורטוגזית. בעונת 2012/2013 מונה לעוזר המאמן של הקבוצה, תפקיד בו החזיק עד לשנת 2014.

נבחרת פורטוגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאוטו החל דרכו בנבחרות הצעירות של פורטוגל. בשנת 1989 רשם ארבע הופעות במדי הנבחרת הצעירה שזכתה בגביע העולם עד גיל 20. שנה אחר כך, ב-19 בדצמבר 1990, רשם קאוטו את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת פורטוגל, בניצחון 0–1 על ארצות הברית במשחק ידידות.

הטורניר המשמעותי הראשון של קאוטו בפורטוגל היה יורו 1996. במשחק השני של שלב הבתים כבש קאוטו את השער היחיד בניצחונה של נבחרתו על טורקיה. פורטוגל עלתה לשלב רבע הגמר לאחר שסיימה ראשונה בבית, אך שם הודחה על ידי צ'כיה. קאוטו לא החמיץ ולו דקה אחת בארבעת משחקיה של נבחרתו בטורניר.

לאחר שכשלה להעפיל למונדיאל 1998, השתתפה פורטוגל ביורו 2000. במשחק השלישי של שלב הבתים, בהיעדרו של הקפטן הקבוע ויטור באיה, שימש קאוטו כקפטן הנבחרת בניצחונה 0–3 על גרמניה. פורטוגל הגיעה עד לחצי הגמר, שם הודחה על ידי צרפת. גם בטורניר זה לא החמיץ קאוטו ולא דקה אחת מחמשת משחקיה של נבחרתו.

קאוטו שימש כקפטן הנבחרת בטורניר מונדיאל 2002. פורטוגל הודחה בשלב הבתים, וקאוטו שיחק את מלוא שלושת המשחקים של נבחרתו. הוא הגיע גם לטורניר יורו 2004 הביתי כקפטן הנבחרת, ואף פתח במשחק הראשון בו הפסידה פורטוגל ליוון, אך מאז ירד לספסל. סרט הקפטן עבר ללואיש פיגו, וקאוטו הספיק להיכנס כמחליף בדקות הסיום של שני משחקים נוספים במהלך הטורניר, כולל חצי הגמר מול הולנד שהיה משחקו האחרון במדי הנבחרת, מאחר שהוא לא שותף בהפסדה של פורטוגל ליוון בגמר הטורניר.

בתום הטורניר פרש קאוטו מכדורגל בינלאומי. הוא ממוקם שלישי בטבלת ההופעות במדי פורטוגל בכל הזמנים, עם 110 הופעות, בהן כבש שמונה שערים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאוטו, יליד אספיניו, גדל בבית עם שלוש אחיות וארבעה אחים. הוא נישא ללואיסה ולזוג שלוש בנות, פרנצ'יסקה, לאונור ואינס.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטו
פארמה
ברצלונה
לאציו
נבחרת פורטוגל

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה ליגה בליגה בגביע באירופה סך הכל
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
1987/1988 פורטו פורטוגלפורטוגלליגת העל הפורטוגזית 1 0 1 0
1988/1989 פמליקאו פורטוגלפורטוגלהליגה הפורטוגזית השנייה 0 0 0 0
1989/1990 אקדמיקה דה קוימברה פורטוגלפורטוגלהליגה הפורטוגזית השנייה 28 3 28 3
1990/1991 פורטו פורטוגלפורטוגלליגת העל הפורטוגזית 25 3 4 0 29 3
1991/1992 32 2 4 0 36 2
1992/1993 26 4 7 2 33 6
1993/1994 23 1 9 0 32 1
1994/1995 פארמה איטליהאיטליהסרייה א' 27 4 2 0 8 1 37 5
1995/1996 12 0 2 0 14 0
1996/1997 ברצלונה ספרדספרדלה ליגה 26 0 5 1 4 1 35 2
1997/1998 18 0 2 0 5 0 25 0
1998/1999 לאציו איטליהאיטליהסרייה א' 22 2 5 0 8 0 35 2
1999/2000 14 0 5 0 7 0 26 0
2000/2001 18 0 4 0 8 0 30 2
2001/2002 29 1 2 0 4 0 35 1
2002/2003 15 0 4 0 12 1 31 1
2003/2004 23 3 4 1 4 0 31 4
2004/2005 24 3 3 0 27 3
2005/2006 פארמה איטליהאיטליהסרייה א' 23 0 1 0 24 0
2006/2007 23 1 1 0 2 0 26 1
2007/2008 17 0 1 0 18 0
מדינה פורטוגל 135 13 24 2 159 15
ספרד 44 0 7 1 9 1 60 2
איטליה 247 14 29 1 58 2 334 17
סך הכל 426 27 36 2 91 5 553 34

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת פורטוגל
שנה הופעות שערים
1990 1 0
1991 5 0
1992 6 0
1993 8 1
1994 2 1
1995 7 0
1996 12 3
1997 6 0
1998 5 1
1999 7 0
2000 14 0
2001 6 0
2002 11 0
2003 12 1
2004 8 1
סה"כ 110 8

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרננדו קאוטו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת פורטוגליורו 1996

1 באיה • 2 סקרטריו • 3 סנטוס • 4 דה קרוז • 5 קאוטו • 6 טברס • 7 פניירה • 8 פינטו • 9 סה פינטו • 10 קושטה • 11 קדטה • 12 קסטרו • 13 טיישיירה • 14 ברבוסה • 15 פסיינסיה • 16 קריסטובאו • 17 פורפיריו • 18 פולהא • 19 סוזה • 20 פיגו • 21 מדיירה • 22 קוריה • מאמן: אוליביירה

פורטוגלפורטוגל
נבחרת פורטוגליורו 2000

1 באיה • 2 קוסטה • 3 ג'ורג' • 4 וידיגל • 5 קאוטו • 6 סוזה • 7 פיגו • 8 פינטו • 9 סה פינטו • 10 קושטה • 11 קונסייסאו • 12 אספינהא • 13 טיישיירה • 14 שאבייר • 15 קושטיניה • 16 בטו • 17 בנטו • 18 פאולטה • 19 קאפוצ'ו • 20 סקרטריו • 21 גומש • 22 קים • מאמן: קואלהו

פורטוגלפורטוגל
נבחרת פורטוגלמונדיאל 2002

1 באיה • 2 קוסטה • 3 שאבייר • 4 קניירה • 5 קאוטו • 6 סוזה • 7 פיגו • 8 פינטו • 9 פאולטה • 10 רוי קושטה • 11 קונסייסאו • 12 ויאנה • 13 אנדרדה • 14 ברבוסה • 15 נלסון • 16 ריקרדו • 17 בנטו • 18 פרשו • 19 קפוצ'ו • 20 פטיט • 21 גומש • 22 בטו • 23 רוי ג'ורג' • מאמן: אוליביירה

פורטוגלפורטוגל
נבחרת פורטוגליורו 2004 (מקום שני)

1 ריקרדו • 2 פריירה • 3 ג'ורג' • 4 אנדרדה • 5 קאוטו • 6 קושטיניה • 7 פיגו • 8 פטיט • 9 פאולטה • 10 קושטה • 11 סברוסה • 12 קים • 13 מונטיירו • 14 ולנטה • 15 בטו • 16 קרבאליו • 17 רונאלדו • 18 מאניש • 19 טיאגו • 20 דקו • 21 גומש • 22 מוריירה • 23 פושטיגה • מאמן: סקולארי

פורטוגלפורטוגל