פרננדו השביעי, מלך ספרד

פרננדו השביעי, מלך ספרד
Fernando VII

פרננדו השביעי, מלך ספרד
לידה	14 באוקטובר 1784 סן לורנסו דה אל אסקוריאל, ממלכת ספרד
פטירה	29 בספטמבר 1833 (בגיל 48) מדריד, ממלכת ספרד
מדינה	ממלכת ספרד
מקום קבורה	קריפטת מנזר אל אסקוריאל אל אסקוריאל
בת זוג	מריה אנטוניה, נסיכת נאפולי וסיציליה מריה איזבל, נסיכת פורטוגל מריה יוזפה אמליה, נסיכת סקסוניה מריה כריסטינה, נסיכת נאפולי וסיציליה
שושלת בית בורבון
אב קרלוס הרביעי, מלך ספרד אם מריה לואיסה מפארמה צאצאים ראו בהמשך
מלך ספרד 19 במרץ 1808 – 6 במאי 1808 (7 שבועות) → קרלוס הרביעי, מלך ספרד חוסה הראשון, מלך ספרד ←
מלך ספרד 11 בדצמבר 1813 – 29 בספטמבר 1833 (19 שנים) → חוסה הראשון, מלך ספרד איזבלה השנייה, מלכת ספרד ←
פרסים והוקרה
אביר במסדר גיזת הזהב (1784) מסדר הבירית אבירי מסדר הרוח הקדושה צלב גדול של לגיון הכבוד מסדר קלטרווה הצלב הגדול של האבנט של שלושת המסדרים אביר הצלב הגדול של מסדר פרננדו הקדוש וההצטיינות מסדר ינואריוס הקדוש אות המסדר אלכסנדר נבסקי הקדוש Order of Alcántara הצלב הגדול של המסדר המלכותי והצבאי של הרמנגילד הקדוש אביר במסדר סן-מישל Order of Montesa עיטור אנדריי הקדוש צלב הקדוש פרננדו קולר מסדר איזבלה הקתולית הצלב הגדול של מסדר קרלוס השלישי
חתימה

פרננדו השביעי, מלך ספרד (בספרדית: Fernando VII de Borbón, שכונה El Deseado;‏ 14 באוקטובר 1784 - 29 בספטמבר 1833) היה מלך ספרד לתקופה קצרה בשנת 1808, ולאחר מכן בין השנים 1813–1833.

ביוגרפיה

פרננדו השביעי נולד ב-14 באוקטובר 1784 בסן לורנסו דה אל אסקוריאל, לקרלוס הרביעי, מלך ספרד ולמריה לואיסה מפארמה, בתם של פליפה, דוכס פארמה ולואיז אליזבת, נסיכת צרפת. פרננדו חונך בילדותו אצל האצילים סן קרלוס, המרקיז מסאנטה קרוז והכומר אסקואיקיס, שהיו אצילים נאורים, ובשל כך עורר תקוות רבות לשינוי בקרב העם הספרדי.

בשנת 1807 הסכים קרלוס הרביעי, מלך ספרד עם נפוליאון לחלק את פורטוגל ביניהם, אולם משכבשה צרפת את צפון ספרד, נמלט קרלוס הרביעי לדרום על מנת לברוח לאמריקה הלטינית. אולם, בהגיעו לארנחואס אילצה אותו התקוממות עממית להתפטר ב-19 במרץ 1808 לטובת בנו פרננדו השביעי, שהוכתר מיד למלך ספרד. אולם, נפוליאון הזמין את שניהם לבאיון, ושם הודיעה אמו מריה לואיסה מפארמה שפרננדו הוא בנו של מנואל דה גודוי שהיה מאהבה. פרננדו נאלץ להתפטר, ונפוליאון שם אותו תחת משמר בטירת ולנסיי (Valençay), למשך מספר שנים. כתרו הועבר לטובת קרלוס הרביעי, וקרלוס התפטר שוב לטובת ז'וזף בונפרטה.

בין ספטמבר 1810 לספטמבר 1813 התכנס הקורטס של קדיס שבסופו נחקקה החוקה של חודש מרץ 1812, וכן חוקים רבים אחרים שהפכו את המשטר ממשטר אבסולוטי למשטר של מונרכיה פרלמנטרית. אולם, עם חזרתו של פרננדו השביעי לספרד, ביטל פרננדו במאי 1814 את תיקוני הקורטס, ואף הקים מחדש את האינקוויזיציה. בין השנים 1820–1823 הצליחו הכוחות הליברליים בפיקודו של רפאל דל רייגו לכפות על המלך לפעול לפי החוקה ובשלוש שנים אלה התקיימה מלוכה פרלמנטרית בספרד, אולם, ב-1822 פנה פרננדו לברית הקדושה בדרישה לבוא לעזרתו ולהחזיר את כוחו לקדמותו. בהתחלה, סרבה הברית לדרישה זו אך מאוחר יותר, באוקטובר 1822, התכנסה הברית המרובעת לוועידה בנושא בעיר ורונה שבאיטליה והעניקה לצרפת מנדט לפעול בספרד ולהחזיר את המונרכיה האבסולוטית. ב-28 בינואר 1823 הכריז המלך הצרפתי לואי ה-18 על הקמת צבא של "מאה אלף בני לואי הקדוש" שיפלוש לספרד. הצבא הצרפתי אכן פלש וספרד נכבשה תוך מספר חודשים. המונרכיה האבסולוטית הוחזרה ב-1 באוקטובר 1823, תוך נקמה אכזרית בליברלים, שמאות מהם הוצאו להורג בדרכים איומות, ואלפים אחרים נאסרו או הוגלו.

בשנת 1830 נולדה לפרננדו בתו הבכורה איזבלה, וכיוון שלא היו לו בנים, ביקש פרננדו להוריש לה את המלוכה. הקורטס המליץ על ויתור על החוק הסאלי והמלכת בתו של המלך, איזבלה למלכה, אולם, הדבר הביא לפיצול בשורות המלוכנים שחלקם סירב לקבל את הוויתור על עקרון הירושה דרך הזכר וביקש להמשיך את שושלת בית בורבון על ידי אחיו של המלך, האינפנטה קרלוס, רוזן מולינה.

ב-29 בספטמבר 1833 מת פרננדו השביעי, ובתו איזבלה השנייה, מלכת ספרד עלתה לשלטון במקומו, אך הסכסוך עם תומכי האינפנטה קרלוס, רוזן מולינה גרם לפריצת המלחמה הקרליסטית הראשונה.

משפחתו

בשנת 1802 התחתן פרננדו עם מריה אנטוניה, נסיכת נאפולי וסיציליה, בתם של פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות ומריה קרולינה מאוסטריה, אך לא היו לו ממנה ילדים.

בשנת 1816 התחתן פרננדו עם מריה איזבל, נסיכת פורטוגל, בתם של ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל ואחותו קרלוטה ז'ואקינה מספרד, שילדה לו שתי בנות, אך שתיהן מתו בילדותן.

בשנת 1819 התחתן פרננדו עם מריה יוזפה אמליה, נסיכת סקסוניה, בתם של מקסימיליאן, נסיך הכתר של סקסוניה וקרולינה, נסיכת פארמה, אך לא היו לו ממנה ילדים.

בשנת 1829 התחתן פרננדו עם מריה כריסטינה, נסיכת נאפולי וסיציליה, בתם של פרנצ'סקו הראשון, מלך שתי הסיציליות ואחותו מריה איזבלה מספרד, ממנה היו לו 2 בנות:

• איזבלה (1830–1904).
• לואיסה פרננדה (1832–1897).

אילן יוחסין

אוגוסט השלישי, מלך פולין

מריה יוזפה, ארכידוכסית אוסטריה

פליפה החמישי, מלך ספרד

אליזבטה פארנזה

לואי החמישה עשר, מלך צרפת

מריה לשצ'ינסקה, נסיכת פולין

מריה אמליה מסקסוניה

קרלוס השלישי, מלך ספרד

פליפה, דוכס פארמה

לואיז אליזבת, נסיכת צרפת

קרלוס הרביעי, מלך ספרד

מריה לואיסה מפארמה

פרננדו השביעי, מלך ספרד

ראו גם

• הרפורמות הבורבוניות
• מלכי ספרד

קישורים חיצוניים

• פרננדו השביעי, מלך ספרד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• פרננדו השביעי, מלך ספרד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• פרננדו ה-7, (1784-1833), מלך ספרד, דף שער בספרייה הלאומית