פרי מגדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרי מגדים
מידע כללי
מאת הרב יוסף תאומים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ביאור לנושאי כליו של השולחן ערוך על אורח חיים ויורה דעה
הוצאה
הוצאה פפד״א, ברלין
תאריך הוצאה 1782[1]-1783[2]
סדרה
מספר ספרים 2
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט פרי מגדים
היברובוקס אורח חיים יורה דעה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרי מגדים הוא חיבור על השולחן ערוך חלק אורח חיים ויורה דעה, שנכתב על ידי רבי יוסף תאומים שנודע בעיקר בזכות חיבורו זה, והוא אחד החיבורים הידועים והנחשבים שנדפסו על השולחן ערוך. עיקרו של החיבור הוא פירוש על נושאי כליו של השולחן ערוך, מגן אברהם, טורי זהב ושפתי כהן.

חיבור זה אף היווה מקור לפסקי הלכה רבים, והפוסקים האחרונים כדוגמת המשנה ברורה ועוד, הסתמכו עליו רבות בפסיקותיהם.

ייחודיות החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"פרי מגדים", כשאר ספרי המחבר, מוכר בעיקר בשל חדירתו לעומק הסוגיות, מבלי להיכנס לפלפולים מפותלים שלהם התנגד נחרצות. הוא ביקר ”למדנים תורניים האוהבים פלפול של הבל, אבני בהו על קו תהו, ושונאים איש הישר הולך”[3]. על המחבר מסופר כי לפני שחיבר את פירוש ה'פרי מגדים' לחלק יורה דעה שבשולחן ערוך, למד את מסכת חולין במשך עשרים שנה רצופות, ורק אחרי שחזר עליה מאה ואחת פעמים והייתה שגורה על פיו עם מפרשיה, כתב את פירושו.

את ספרו "פרי מגדים" כתב מספר פעמים, ובהן שכתב את כולו מחדש. מסיבה זו פעמים רבות נמצאות בספרו הפניות למה שכתב במקום אחר ואינן בנמצא.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר החיבור מתמקד בביאור חיבוריהם של מפרשי השולחן ערוך. חיבור הפרי מגדים נתחבר לחלק אורח חיים ולחלק יורה דעה. את חלק אורח חיים מקיף הוא מתחילתו ועד סופו, בעוד בחלק יורה דעה מגיע החיבור מסימן א' עד סימן קיב.

'משבצות זהב', 'אשל אברהם' ו'שפתי דעת'[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבורו 'פרי מגדים' מכיל פירושים, הערות וביאורים על חלק אורח חיים של השולחן ערוך ועל חלק יורה דעה.

החלק על אורח חיים כולל שני חלקים: "משבצות זהב" שהוא פירוש לספרו של הט"ז, ו"אשל אברהם" על סדר המגן אברהם.

הפירוש על חלק על יורה דעה כולל שני חלקים: "משבצות זהב" על הט"ז, ו"שפתי דעת" על סדר הש"ך.

בעבר נדפס ה"פרי מגדים" בסוף כל כרך של השולחן ערוך. במהדורות החדשות של שולחן ערוך שנדפסו לאחרונה היו שהחלו להדפיסו סביב ה"שולחן ערוך" עצמו, עקב חשיבותו.

פתיחה כוללת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד החיבור עצמו, הכולל פירוש על נושאי הכלים, נודע חיבור ה"פרי מגדים" ב"פתיחות" (הקדמות) שהוא מקדים לכל נושא הלכתי ב"שולחן ערוך", ובהן הוא מבהיר את עקרונות ויסודות הנושא. פתיחות אלו כוללות חקירות וספיקות שונים בהלכה בנושאים שונים.

כמו כן בפתיחת ספרו כתב המחבר מאמר ארוך ובו הוא מסכם באריכות את כל הדינים הנוגעים למורה הוראה בסדר הוראת ההלכה לשואלים. חיבור זה יחיד מסוגו ובעל חשיבות רבה לכל פוסק.

פירושים על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ה'פרי מגדים' נכתבו ספרי פירושים וקיצורים שונים, בעיקר בשל קושי בהבנת דבריו שנכתבו לעיתים בקיצור רב, ובראשי תיבות שאינם נפוצים, וכן מחמת סגנון ההתנסחות הייחודי, המקשה על הבנת הדברים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב יוסף תאומים, פרי מגדים, סוף הלכות פסח
  2. ^ הרב יוסף תאומים, פרי מגדים, סוף הלכות ראש חודש
  3. ^ איגרתו המובאת בתחילת הפרי מגדים לאורח חיים