פרידריך רוזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרידריך רוזן
Friedrich Rosen
לידה 30 באוגוסט 1856
לייפציג, ממלכת סקסוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בנובמבר 1935 (בגיל 79)
בייג'ינג, הרפובליקה הסינית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
בן או בת זוג Nina Rosen עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרידריך רוזןגרמנית: Friedrich Rosen;‏ 30 באוגוסט 185627 בנובמבר 1935) היה מזרחן, דיפלומט ופוליטיקאי גרמני, שכיהן כשר החוץ של רפובליקת ויימאר בשנת 1921.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזן נולד בלייפציג לגאורג רוזן שהיה מזרחן, ולבתו של איגנץ מושלס, מומר יהודי שהתגורר באנגליה. הוא גדל בירושלים בה אביו כיהן כקונסול גרמניה[1], ולמד ארבע שפות: גרמנית, אנגלית, ערבית וטורקית. הוא למד שפות מזרחיות ומודרניות מזרחנות באוניברסיטת הומבולדט של ברלין, אוניברסיטת לייפציג, אוניברסיטת גטינגן וסורבון. לאחר שסיים את לימודיו, עבד כמורה פרטי לילדיו של פרדריק המילטון-טמפל-בלקווד, בלונדון. משנת 1887 היה מרצה לאורדו ופרסית באוניברסיטת הומבולדט של ברלין. בשנת 1890 מונה לנציג הגרמני בביירות. בתפקידו זה ליווה את גרטרוד בל בביקורה בארץ ישראל בשנת 1897. בעקבות מסע וילהלם השני לארץ ישראל מצא רוזן חן בעיני הקיסר והוא קודם במשרד החוץ הגרמני. לימים כתב רוזן בזיכרונותיו, כי לא הוא אשר הדריך את הקיסר בביקור בארץ ישראל וכי הקיסר בלבל בינו ובין אדם אחר[2]. בשנת 1899 מונה לקונסול גרמניה בירושלים.

בשנת 1904, עבד במחלקת המזרח התיכון של משרד החוץ הגרמני. הוא נפגש עם הדירקטור אויהאגען, גרמני שהציג בפניו תוכנית ליישוב המוני יהודים בארץ ישראל. הוא הביע עניין בתוכנית והעניק לו 12,000 מרק לקידום הרעיון[3]. בשנים 1904–1905 הוא עמד בראש המשלחת המסחרית הגרמנית למנליק השני, קיסר אתיופיה ולאחר מכן היה נציג גרמניה בטנג'יר. בשנים 1910–1912 היה שגריר גרמניה בבוקרשט[3], בשנים 1912–1916 היה שגריר גרמניה בליסבון, ומצא עצמו מוחה שוב ושוב נגד צעדים של פורטוגל שנתפסו על ידי גרמניה כמפירים את הנייטרליות של פורטוגל במלחמת העולם הראשונה. במרץ 1916, בעקבות הכרזת המלחמה של גרמניה על פורטוגל, שב רוזן לגרמניה[4] ונשלח לכהן כשגריר גרמניה בהולנד[5]. בתחילת 1920 בקשו בגרמניה למנותו לשגריר גרמניה במדריד, אולם ממשלת ספרד סירבה לקבלו[6]. במאי 1921 מונה לשר החוץ של גרמניה, תפקיד בו החזיק עד התפטרות בממשלה באוקטובר 1921[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרידריך רוזן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האנטישמיות בגרמניה, דואר היום, 1 ביולי 1921
  2. ^ טעות ושכרה, דבר, 25 בדצמבר 1935
  3. ^ 1 2 יוסף ליאן, מסביב לקונגרס, הצפירה, 15 באוגוסט 1911
  4. ^ המלחמה החדשה, הצפירה, 12 במרץ 1916
  5. ^ מת ד"ר רוזן, דואר היום, 2 בדצמבר 1935
  6. ^ ספרד וגרמניה, דואר היום, 2 בפברואר 1920
  7. ^ פרידריך רוזן מת, דבר, 13 בדצמבר 1935