פרידריך פון אינגנול
 | |
| פרידריך פון אינגנול | |
| לידה |
30 ביוני 1857 נויוויד, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
19 בדצמבר 1933 (בגיל 76) ברלין, גרמניה הנאצית  |
| מדינה |
גרמניה  |
| השתייכות |
 הצי הגרמני הקיסרי |
| תקופת הפעילות | 1874–1915 (כ־41 שנים) |
| דרגה | אדמירל |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד צי הים הפתוח | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
צלב הברזל, דרגה שנייה וראשונה  | |
  | |
גוסטב היינריך ארנסט פרידריך פון אינגנול (בגרמנית: Gustav Heinrich Ernst Friedrich von Ingenohl; 30 ביוני 1857 – 19 בדצמבר 1933) היה אדמירל בצי הקיסרי הגרמני, שנודע בעיקר כמפקד צי הים הפתוח, עיקרו של הצי הגרמני, בתחילת מלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אינגנול נולד ב-30 ביוני 1857 בנויוויד, והצטרף לחיל הים הקיסרי כצוער ב-12 באפריל 1874. ב-19 בנובמבר 1878 הוסמך כקצין ימי. לאחר שמילא כמה תפקידים הוא מונה ב-1 במאי 1888 למפקד ספינת הטורפדו S 34. מאוקטובר 1888 עד אפריל 1889 הוא למד באקדמיה הימית, ולאחר מכן מילא תפקידי פיקוד ומטה שונים בצי. לאחר מכן פיקד על סירת התותחים אילטיס במהלך מסעה לשנגחאי, ובמהלך המסע הביתה מהונג קונג הוא הועלה ב-13 באפריל 1896 לדרגת קורבטנקפיטן. לאחר ששירת בפיקוד העליון של הצי וכקצין ראשון באוניית השריון ורת הוא מונה ב-25 בספטמבר 1897 לראש מחלקה במחלקה לשאלות צבאיות הנוגעות לבניית ספינות ואימוני נשק עד 30 בספטמבר 1901. לאחר מכן הוא הועבר בחזרה למזרח אסיה ושימש כמפקד האוניות הקיסרית אוגוסטה והרטה. במהלך שירותו שם הועלה אינגנול לדרגת קפיטן צור זי ב-15 במרץ 1902. הוא חזר לגרמניה בינואר 1904, והתמנה לראש מחלקה במטה האדמירליות. ב-4 באוקטובר 1904 הוא הפך למפקד היאכטה הקיסרית הוהנצולרן וב-30 בספטמבר 1908 הוא הועלה לדרגת קונטרה-אדמירל ומונה לסגן מפקד שייטת הסיירות ה-1 וה-2. ב-18 במאי 1909 מונה למפקד שייטת מזרח אסיה וב-27 בינואר 1910 הועלה לדרגת ויצה-אדמירל. ב-6 ביוני 1910 הוא התחיל את המסע הביתה דרך צינגטאו, וב-25 בספטמבר 1910 מונה למפקד השייטת ה-2. ב-30 בינואר 1913 הוא מונה למפקד צי הים הפתוח, וב-15 בנובמבר 1913 הוא הועלה לדרגת אדמירל.
מלחמת העולם הראשונה ואחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם תחילת המלחמה שאף אינגנול להגיע במהירות לקרב מכריע מול הצי המלכותי הבריטי, אך הפיקוד העליון הגרמני התנגד לכך. בשל כך החל הצי הגרמני בפיקודו לשאוף ליזום קרבות קטנים, שבהם יגיב הצי הבריטי בפזיזות, יסבול אבדות, וכך ישחק יתרונו המספרי. מטרה זו לא הושגה; ב-29 באוגוסט 1914 התחולל הקרב הראשון במלחמה מול הצי הבריטי, קרב מפרץ הלגולנד. בקרב איבדו הגרמנים שלוש סיירות קלות ומשחתת, לעומת אבדות קלות בהרבה לבריטים.
גם בקרבות הבאים לא הצליח אינגנול להביא לשחיקה הבריטית לה ייחל; בפשיטה על סקרבורו, הרטליפול וויטבי ב-16 בדצמבר 1914 הצליחה שייטת סיירות המערכה של צי הים הפתוח בפיקודו של תת אדמירל פרנץ פון היפר להפגיז ערי חוף באנגליה ולחמוק מסיירות המערכה הבריטיות של תת-אדמירל דייוויד ביטי וחמש אוניות מערכה שנלוו אליהן. ואולם, הגרמנים החמיצו הזדמנות בלתי חוזרת: צי הים הפתוח, בפיקודו של אינגנול, היה סמוך לזירה והיה בעל עדיפות מספרית מכריעה, שיכולה הייתה להביא להשמדת האוניות הבריטיות. השמדת השייטות הללו יכולה הייתה להביא את הגרמנים לשוויון מול הבריטים, אך אינגנול לא ניצל את ההזדמנות: הוא פעל תחת הגבלות כבדות שהוטלו עליו על ידי הפיקוד הגרמני והקיסר עצמו, וחשש להתקדם לכיון השייטת הבריטית. אדמירל אלפרד פון טירפיץ, מפקד הצי הקיסרי הגרמני, העיר שגורלה של גרמניה היה נתון בידיו של אינגנול.
ב-24 בינואר 1915 יצא היפר שוב לתקיפת כוחות בריטיים קלים בים הצפוני. מידע מודיעיני מוקדם שהיה לבריטים איפשר לביטי לארוב לו. בקרב שהתפתח, קרב שרטון דוגר, הוטבעה הסיירת המשוריינת "בליכר", ושאר אוניותיו של היפר חמקו רק בשל טעויות בריטיות. בעקבות כישלון זה ויתר אינגנול על תפקידו, וב-2 בפברואר הוחלף בידי אדמירל הוגו פון פול.
אינגנול נפטר בברלין ב-19 בדצמבר 1933.
