פרידריך אולבריכט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרידריך אולבריכט
Friedrich Olbricht
פרידריך אולבריכט, 1940
פרידריך אולבריכט, 1940
לידה 4 באוקטובר 1888
לייסניג, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
הוצאה להורג 21 ביולי 1944 (בגיל 55)
ברלין, גרמניה הנאצית גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית
מקום קבורה חצר הכנסייה הישנה סנט מתאוס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
תקופת הפעילות 19111945 (כ־34 שנים)
דרגה גנרל (ורמאכט) גנרל חיל הרגלים
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-24
פעולות ומבצעים
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גנרל פרידריך אולבריכטגרמנית: Friedrich Olbricht;‏ 4 באוקטובר 188821 ביולי 1944) היה איש צבא גרמני, מחשובי פעילי ההתנגדות הגרמנית לנאציזם, ומראשי קשר העשרים ביולי שנועד להתנקש באדולף היטלר ולהפיל את המשטר הנאצי.

חייו עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולבריכט נולד בשנת 1888 בלייסניג, שבסקסוניה, בנו של הפרופסור למתמטיקה ריכארד אולבריכט.

לאחר שהשלים בחינות בתר-תיכוניות, בשנת 1907, הצטרף לרגימנט הרגלים ה-106 בלייפציג כלויטננט (סג"ם). הוא לחם כקצין במלחמת העולם הראשונה ובמהלכה הגיע לדרגת האופטמן (סרן). לאחר סיום המלחמה נותר בשירות קבע ברייכסווהר, צבאה של גרמניה שקוצץ על פי הסכם ורסאי לכדי 100,000 חיילים.

אולבריכט נישא לאווה קופל, ולזוג נולדו בן ובת.

בשנת 1926 קיבל את תפקיד "האחראי על צבאות זרים" במשרד ההגנה. בשנת 1933 התמנה לראש מטה דיוויזיה באזור דרזדן.

כבר מראשית הקריירה שלו גילה אולבריכט חשדנות ואי אמון כלפי המפלגה הנאצית כשם שגילו ידידיו הקרובים הנס אוסטר סגן ראש האבווהר (המודיעין הצבאי הגרמני), ארווין פון ויצלבן, גיאורג תומאס וקרל פרידריך גרדלר, ראש עיריית לייפציג. קשרים אלו קרבו אותו לקשר כנגד משטרו של היטלר, והוא הפך לאחד מראשיו.

במהלך ליל הסכינים הארוכות בשנת 1934 עת היה הוורמאכט מעורב בשיתוף פעולה שבשתיקה בחיסולם הפיסי של ראשי ה-SA, הציל אולבריכט מספר אנשים, כאשר הציב אותם לשירות צבאי תחת חסותו, וזאת לאחר שנאסרו כבר ויש להניח שלולא פעולה זו היו נורים.

בשנת 1935 מונה אולבריכט לראש המטה של קבוצת הארמייה הרביעית שמקום מושבה היה בדרזדן. בשנת 1938 מונה למפקד הדיוויזיה ה-24. באותה שנה היה בין הדורשים את הרהביליטציה של הגנרל ורנר פון פריטש שהודח מן הצבא עקב האשמה כי היה מעורב ברומן עם זונה ממין זכר. מאבק זה כשל.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1939 השתתף בפלישה לפולין כחלק מהקורפוס ה-10 שפעל במסגרת הארמייה השמינית, ואף עוטר בצלב הברזל. בפברואר 1940 מונה לגנרל חיל הרגלים, וקיבל מספר תפקידי מטה.

קשר העשרים ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המלחמה מונה אולבריכט לתפקיד של סגן ראש "צבא המולדת". ארגון חיילי מילואים, בראשותו של הגנרל פרידריך פרום שהיה אמור לבצע תפקידים במקרים של התקוממות מבית. במסגרת זו הגה את "מבצע ולקיריה", שנועדה להזרים חיילים לבירה ברלין אם תהיה התקוממות של עובדי הכפייה שהובאו אז לגרמניה במליוניהם, התקוממות ממנה חששה הצמרת הנאצית. למעשה הייתה התוכנית תוכנית ההתקוממות כנגד היטלר, ונועדה להזרים כוחות אל ברלין לשם תפיסת השלטון. אולבריכט מינה לתפקיד ראש המטה של צבא המולדת את הקולונל קלאוס שנק פון שטאופנברג, שהיה ראש הקשר כנגד אדולף היטלר.

ב-20 ביולי 1944 הטמין שטאופנברג, ביחד עם שלישו ורנר פון האפטן את הפצצה במפקדתו של היטלר בראסטנבורג שבפרוסיה המזרחית. שטאופנברג והאפטן צפו בהתפוצצות והיו בטוחים שהיטלר מת. אז החלו במסע ארוך במטוס אל ברלין, שם חיכה להם אולבריכט. מסיבה שעדיין איננה ברורה לא החל אולבריכט בפעולות מעשיות לקידום הקשר, ולא הורה על התחלת "מבצע ולקיריה" עד שובם של שטאופנברג והאפטן מראסטנבורג. כך אבדו שלוש שעות יקרות.

מיד עם שובו של שטאופנברג, הורה אולבריכט לקצין בשם אלברכט מרץ פון קירנהיים להוציא לפועל את פקודת "ולקיריה". אז התערב ראש "צבא המולדת" הגנרל פרידריך פרום, וניסה למנוע את הוצאת הפקודה לפועל. אולבריכט הודיע לו שהוא במעצר, והמשיך בניסיונות לתפיסת השלטון.

על אף כל הניסיונות והמאמצים, נכשלו הקושרים בדברים בסיסיים כגון השתלטות על תחנות הרדיו (על מנת למנוע את שידור ההודעות כי היטלר עדיין חי), ולבסוף הצליחו נאמני היטלר להתגבר. פרום עצמו השתחרר מן המעצר, על סמך "מילה ג'נטלמנית" שנתן לשומריו, ויצא מיד אל בניין משרד ההגנה בבנדלרשטראסה, שם ישבה מפקדת הקושרים. כשהוא מלווה בחיילים, אסר פרום את הגנרל לודוויג בק אשר נועד להיות מפקד הצבא הגרמני אם יצליח הקשר, וכן את אולבריכט, מרץ, שטאופנברג והאפטן. לבק ניתנה הזדמנות להתאבד, אך משהוא נכשל בכך הוא נורה על ידי אחד החיילים.

פרום, אשר היה להוט להיראות כמי שמדכא את הקשר, ולהסתיר את העובדה כי הקושרים פעלו ממפקדת "צבא המולדת" שתחת פיקודו, הכריז כי כינס בית דין צבאי, אשר דן את הארבעה: אולבריכט, שטאופנברג, מרץ והאפטן למוות. ניתנה להם הזדמנות לכתוב למשפחותיהם, ולאחר מכן הוצאו אל קיר ליד משרד ההגנה הגרמני, ונורו שם למוות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרידריך אולבריכט בוויקישיתוף