פרולקטין
 | |
| שיוך |
biogenic peptide, Somatotropin/prolactin  |
|---|---|
| מזהים | |
| FMA |
83358 |
| קוד MeSH |
D12.644.548.691.525.525 |
| מזהה MeSH |
D011388 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0033371 |
  | |
פרולקטין (PRL - PROLACTIN) הוא סוג של הורמון פפטידי סומטי, המכונה גם הורמון לקטוגני (lactogenic hormone), מופרש על ידי האונה הקדמית של בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) (Adenohypophysis), ותפקידו קשור בעיקר בתהליכי הרבייה. אצל גברים הוא מסייע בייצור תאי זרע ואצל נשים הוא מסייע בייצור חלב בבלוטות החלב שבשד האם לאחר הלידה.
לאחר הלידה, מעודדת פעולת היניקה של התינוק ייצור מוגבר של פרולקטין באם. רמות גבוהות של פרולקטין גורמות לדיכוי מחזור הביוץ, כתוצאה מעיכוב של ייצור הורמון מגרה זקיק (FSH) והורמון משחרר גונדוטרופינים (GnRH). עלייה ברמת הפרולקטין יכולה להעיד גם על פרולקטינומה, גידול של תאים מפרישי פרולקטין.
פרט לייצור חלב לפרולקטין תפקידים נוספים בבני אדם ובחולייתנים אחרים (אצל דגים למשל פעולת ההורמון קשורה כנראה לוויסות מים ומלחים). פרולקטין פועל גם כציטוקין וכמווסת של מערכת החיסון. לפרולקטין תפקיד חשוב בבקרת מחזור התא כמעודד צמיחה והתמיינות ומונע אפופטוזה. כמעודד גדילה הנקשר לקולטני ציטוקינים הוא משפיע משמעותי על יצירת תאי דם (hematopoiesis), אנגיוגנזה וקרישת דם. פרולקטין פועל במנגנון אוטוקריני (על התא המפריש עצמו), במנגנון פאראקריני וכהורמון באמצעות קשירה לרצפטור ספציפי ולרצפטורים ציטוקינים. פרולקטין (יחד עם אוקסיטוצין) אחראי לחוויית האורגזמה והוא מנטרל את השפעת הדופאמין האחראי לעוררות המינית וזו הסיבה ל"זמן ההפוגה" שבו הגבר אינו מעורר מינית לאחר פעילות מינית. פרט להיפופיזה מיוצר ההורמון גם בשליה, בתאי דם לבנים ובבלוטת הערמונית.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "פרולקטינומה", באתר ויקירפואה
- משה זילבר, סינדרום חלבי, באתר הארץ, 29 ביולי 2007
- פרולקטין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פרולקטין, דף שער בספרייה הלאומית
