פרהניט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרהניט
ליבת קלציט במרכזו של גוש פרהניט חתוך. קוטר הגוש 9 ס"מ.
ליבת קלציט במרכזו של גוש פרהניט חתוך. קוטר הגוש 9 ס"מ.
ליבת קלציט במרכזו של גוש פרהניט חתוך. קוטר הגוש 9 ס"מ.
תכונות המינרל
הרכב כימי

Ca2Al2Si3O10(OH)2

מערך קריסטלוגרפי אורתורומבי
צורת הגביש הגבישים אינם נפוצים - לווחיים עד פריזמתיים באורך שעד 4.5 ס"מ, מקבצים גרגריים, קורנים, דמויי מניפה, דמויי כליה, כדוריים, זקיפיים או חסרי צורה.
צבע בדרך כלל ירוק חיוור עד צהוב-ירוק, חסר-צבע, אפור עד צהוב, או לבן
ברק זגוגי, פנינתי
שקיפות שקוף עד שקוף למחצה
פצילות טובה בכיוון אחד ({001})
שבירה בלתי שווה
קשיות 6.5-6 בסולם מוס
משקל סגולי 2.95-2.8
שרטוט חסר צבע עד לבן
מידע נוסף קיימת תופעת גבישים תאומים; פלואורסצנטי בקרינת על סגול בגלים קצרים או ארוכים.
מינרלים נלווים דטוליט, קלציט, אפופיליט, סטילביט, לאומונטיט היולנדיט, זאוליטים, פקטוליט, אפידוט, נחושת.

פְּרֶהנִיט הוא מינרל פילוסיליקטי - (סיליקט במבנה בצורת לוחיות) נפוץ המכיל סידן, אלומיניום, והידרוקסיל.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב כימי וקריסטלוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסחת המבנה הכימי של הפרהניט היא Ca2Al2Si3O10(OH)2. קטיון ברזל (Fe+3) מחליף במקרים מועטים את האלומיניום במבנה.

הפרהניט מתגבש במערכת האורתורומבית, חבורת סימטריות נקודתית " אורתורומבית פירמידלית" , וחבורת סימטריות מרחבית P2cm. הפרמטרים של תא היחידה הם: Å‏a=4.646‏, b=5.491Å‏ ו-c=18.52Å.[1]

תכונות פיזיקליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינרל מופיע במקבצים גרגריים, קורנים, דמויי מניפה, דמויי כליה, כדוריים, דמויי אשכול ענבים, זקיפיים או חסרי צורה. הגבישים אינם נפוצים – וצורתם לווחיים עד פריזמתיים באורך שעד 4.5 ס"מ, שהם בעלי חתך ריבועי, כדוגמת הגבישים ממכרה ג'פרי (Jeffrey mine) באזבסטוס (Asbestos) בפרובינציית קוויבק שבקנדה. המינרל הוא אפימורף (גביש הגדל על פניו של גביש אחר) של המינרל לאומונטיט. בדרך כלל הלאומונטיט מתמוסס כשהוא מותיר מאחוריו קליפה ריקה של פרהניט. פרהניט מצוי לעיתים קרובות בלוויית זאוליטים, ולעיתים מתייחסים אליו כאל זאוליט, אלא שבעוד שהזאוליטים הם מינרלים טקטוסיליקטיים הפרהניט הוא מינרל פילוסיליקטי. כמו הזאוליטים הפרהניט מאבד מים בחימום, אך שלא כמו הזאוליטים הוא אינו מסוגל לספוג אותם בחזרה. לפרהניט יש פצילות מושלמת בכיוון אחד ({001}). הקשיות של המינרל גבוהה יחסית לשאר המינרלים הפילוסילקטיים, 6.5-6 בסולם מוס, ומשקלו הסגולי הממוצע 2.95-2.8 גרם לסמ"ק. קיימת בו תופעת גבישים תאומים.

תכונות אופטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופטית המינרל הוא דו-צירי חיובי. מקדמי השבירה של הפרהניט הם: nα=1.61-1.637‏, nβ=1.615-1.647‏ ו-nγ=1.632-1.67.[2] גבישי הפרהניט הם בדרך כלל שקופים למחצה ולעיתים נדירים שקופים. צבעם בדרך כלל ירוק חיוור עד צהוב-ירוק, חסר-צבע, אפור עד צהוב, או לבן. באפריל 2000 נתגלה פרהניט בגוון כתום נדיר בשדות המנגן של קלהרי שבדרום אפריקה. בשקף מנוסר הפרהניט הוא חסר צבע. הברק של הפרהניט הוא זגוגי או פנינתי על משטחי הפצילות, והנפיצה שלו חלשה. המינרל פלואורסצנטי בקרינת על סגול. בגלים קצרים הוא פולט קרינה כחולה לבנה, ובגלים ארוכים קרינה צהובה.

גילוי ומקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינרל נתגלה לראשונה ב-1788 בסלעי הדיאבז של תצורת קארו (Karoo dolerites) במחוז קרדוק (Cradock) בפרובינציה של הכף המזרחי, שבדרום אפריקה על ידי קולונל הנדריק פון פרהן (Hendrik von Prehn‏; 1785-1733), מפקד חיל המצב ההולנדי במושבת כף התקווה הטובה מ-1768 ועד 1780. המינרל קרוי על שמו, וזה היה גם המקרה הראשון בהיסטוריה שבו מינרל נקרא על שם אדם.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגוון של הפרהניט והשילוב שלו עם מינרלים אחרים כדוגמת אפידוט או הלאומונטיט הפכו אותו למינרל מבוקש בין אספני מינרלים. הקשיות הגבוהה יחסית שלו מאפשרת גם ליצור מהאבן חפצי חן.

מקור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרהניט הוא מינרל משני בחללים ובעורקים בסלעים געשיים מאפיים; וגם, אבל במידה פחותה בגרניט, בגנייס או בסיאניט. הפרהניט הוא תוצר התמרה בדרגה נמוכה.

הפרהניט הוא מינרל נפוץ. בין המקומות בהם ניתן למצוא את המינרל: פטרסון (Paterson) במחוז פאסיק (Passaic) שבניו ג'רזי, מחצבת פיירפקס (Fairfax) ליד סנטרוויל (Centreville) במחוז פיירפקס שבוירג'יניה ומחצבת המפדן (Hampden) ליד וסט ספרינגפילד (West Springfield) במחוז המפדן במסצ'וסטס שבארצות הברית; גבישים נאים ממכרה ג'פרי (Jeffrey mine) באזבסטוס (Asbestos) בפרובינציית קוויבק שבקנדה; ברדאותל (Radauthal), סמוך להרצבורג (Harzburg) בהרי הארץ שבגרמניה; בסמוך לקמפיטלו (Campitello) עמק פאסה (Val di Fassa) שבטרנטינו - אלטו אדיג'ה שבאיטליה; בעמק הנחושת (Copper Valley), הר ברנדברג (Brandberg) בנמיביה; ובמחצבת אמו (Emu quarry), גבעת פרוספקט (Prospect Hill), סמוך לסידני שבניו סאות' ויילס שבאוסטרליה.[3]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Deer, W.A., R.A. Howie, and J. Zussman Rock Forming Minerals 3B: Layered Silicates excluding Micas and Clay Minerals (Second Edition), Geological Society of London, 2009, Pages 257-278 ISBN 978-1862392595

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרויקט rruff
  2. ^ אתר Webmineral
  3. ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.