פרדריק סודי

פרדריק סודי
Frederick Soddy
לידה	2 בספטמבר 1877; איסטבורן, הממלכה המאוחדת
פטירה	22 בספטמבר 1956 (בגיל 79); ברייטון, הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	כימיה
מקום מגורים	בריטניה
מקום לימודים	אוניברסיטת אבריסווית'; מרטון קולג'; איסטבורן קולג' ;
מנחה לדוקטורט	ארנסט רתרפורד
מוסדות	אוניברסיטת מקגיל; אוניברסיטת אוקספורד; אוניברסיטת אברדין ;
פרסים והוקרה	פרס נובל לכימיה (1921); עמית החברה המלכותית ;
בן או בת זוג	ויניפרד ביילביי
תרומות עיקריות
	מחקרים בתחום האיזוטופים.

פרדריק סודי (באנגלית: Frederick Soddy; ‏2 בספטמבר 1877, איסטבורן, אנגליה – 22 בספטמבר 1956, ברייטון, אנגליה) היה כימאי אנגלי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1921, "על עבודתו בכימיה של יסודות רדיואקטיביים ומחקריו בתחום האיזוטופים".

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סודי למד באיסטבורן קולג', והמשיך בלימודיו בקולג' האוניברסיטאי של ויילס באבריסטווית' ובקולג' מרטון, אוניברסיטת אוקספורד. הוא עבד כחוקר באוקספורד מ-1898 עד 1900. סודי נישא לויניפורד ביילבי ב-1908.

ב-1900 היה למדגים בכימיה באוניברסיטת מק'גיל במונטריאול שבקנדה, שם עבד עם ארנסט רתרפורד בתחום הרדיואקטיביות. הוא ורת'רפורד הבינו כי ההתנהגות האנומלית של יסודות רדיואקטיביים נגרמת על ידי דעיכתם ליסודות אחרים. דעיכה זו הפיקה גם קרינת אלפא, בטא, וגמא. כאשר הרדיואקטיביות התגלתה לראשונה, איש לא ידע לבטח מה גרם לה. עבודתם הקפדנית של סודי ורת'רפורד הוכיחה כי התרחשה התמרה אטומית.

סודי פרסם מספר ספרים ומאמרים שסייעו לפופולריזציה של ההבנה החדשה של הרדיואקטיביות. אלה היוו השראה לספרו של ה.ג. ולס מ-1914, "העולם יוצא לחופשי". הספר מתאר מלחמה בעתיד הרחוק, בה פצצות אטום מוטלות ממטוסים. הספר ידוע גם בשם "המלחמה האחרונה", ובו קם מן הכאוס עולם שוחר שלום. בספרו של סודי, "Wealth, Virtual Wealth and Debt", הוא משבח את הספר "העולם יוצא לחופשי". הוא אומר גם כי נראה שתהליכים אטומיים מספקים את אנרגיית הכוכבים.

ב-1903, בשיתוף פעולה עם ויליאם רמזי ביוניברסיטי קולג' לונדון, סודי אימת כי דעיכה של רדיום מפיקה הליום.

בין 1904 ל-1914 עבד סודי כמרצה באוניברסיטת גלאזגו, ושם הראה כי אורניום דועך לרדיום. שם גם הראה כי ליסוד רדיואקטיבי תיתכן יותר ממסה אטומית אחת, אף על פי שתכונותיו הכימיות לא ישתנו; עובדה זו הובילה למושג האיזוטופ. בשלב מאוחר יותר, הראה סודי כי גם ליסודות לא-רדיואקטיביים יכולים להיות מספר איזוטופים. בנוסף הראה כי אטום יורד שני מקומות במספרו האטומי בדעיכת אלפא, ועולה מקום אחר בדעיכת בטא. היה זה שלב מהותי לקראת הבנת היחסים בין משפחות של יסודות רדיואקטיביים.

ב-1914 קיבל מינוי באוניברסיטת אברדין, שם עבד על מחקר הקשור למלחמת העולם הראשונה. ב-1919 עבר לאוניברסיטת אוקספורד, ועד שנת 1936 ארגן מחדש את כל המעבדות ותוכניות הלימוד בכימיה.

ב-1921 קיבל פרס נובל לכימיה על עבודתו בתחום הדעיכה הרדיואקטיבית, ובמיוחד על ניסוח תיאורית האיזוטופים.

סודי התעניין גם בטכנוקרטיה ובתנועת האשראי החברתי, כפי שמראים ספריו "Wealth, Virtual Wealth and Debt" משנת 1926 ו-"Money versus Man" מ-1933.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Radioactivity (1904)
The Interpretation of Radium (1909)
The Chemistry of the Radioactive Elements (1912-1914)
Matter and Energy (1912)
Science and Life (1920)
Wealth, virtual wealth and debt. The solution of the economic paradox (1926)
The Interpretation of the Atom (1932)
Money versus Man (1933)
The Story of Atomic Energy (1949)
Atomic Transmutation (1953)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא פרדריק סודי בוויקישיתוף

פרדריק סודי, באתר פרס נובל (באנגלית)
הספר "The Interpretation of Radium" משנת 1909, זמין באתר אוניברסיטת ג'ורג'יה בפורמט DjVu, או בפורמט PDF
פרדריק סודי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פרדריק סודי (1877-1956), דף שער בספרייה הלאומית

זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925	ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950	סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975	מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000	ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך	נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023)