פרדריק סודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרדריק סודי
Frederick Soddy
לידה 2 בספטמבר 1877
איסטבורן, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בספטמבר 1956 (בגיל 79)
ברייטון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה
מקום מגורים בריטניה
מקום לימודים
  • אוניברסיטת אבריסווית'
  • מרטון קולג'
  • איסטבורן קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט ארנסט רתרפורד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
בן או בת זוג ויניפרד ביילביי עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום האיזוטופים.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרדריק סודיאנגלית: Frederick Soddy; ‏2 בספטמבר 1877, איסטבורן, אנגליה22 בספטמבר 1956, ברייטון, אנגליה) היה כימאי אנגלי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1921, "על עבודתו בכימיה של יסודות רדיואקטיביים ומחקריו בתחום האיזוטופים".

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סודי למד באיסטבורן קולג', והמשיך בלימודיו בקולג' האוניברסיטאי של ויילס באבריסטווית' ובקולג' מרטון, אוניברסיטת אוקספורד. הוא עבד כחוקר באוקספורד מ-1898 עד 1900. סודי נישא לויניפורד ביילבי ב-1908.

ב-1900 היה למדגים בכימיה באוניברסיטת מק'גיל במונטריאול שבקנדה, שם עבד עם ארנסט רתרפורד בתחום הרדיואקטיביות. הוא ורת'רפורד הבינו כי ההתנהגות האנומלית של יסודות רדיואקטיביים נגרמת על ידי דעיכתם ליסודות אחרים. דעיכה זו הפיקה גם קרינת אלפא, בטא, וגמא. כאשר הרדיואקטיביות התגלתה לראשונה, איש לא ידע לבטח מה גרם לה. עבודתם הקפדנית של סודי ורת'רפורד הוכיחה כי התרחשה התמרה אטומית.

סודי פרסם מספר ספרים ומאמרים שסייעו לפופולריזציה של ההבנה החדשה של הרדיואקטיביות. אלה היוו השראה לספרו של ה.ג. ולס מ-1914, "העולם יוצא לחופשי". הספר מתאר מלחמה בעתיד הרחוק, בה פצצות אטום מוטלות ממטוסים. הספר ידוע גם בשם "המלחמה האחרונה", ובו קם מן הכאוס עולם שוחר שלום. בספרו של סודי, "Wealth, Virtual Wealth and Debt", הוא משבח את הספר "העולם יוצא לחופשי". הוא אומר גם כי נראה שתהליכים אטומיים מספקים את אנרגיית הכוכבים.

ב-1903, בשיתוף פעולה עם ויליאם רמזי ביוניברסיטי קולג' לונדון, סודי אימת כי דעיכה של רדיום מפיקה הליום.

בין 1904 ל-1914 עבד סודי כמרצה באוניברסיטת גלאזגו, ושם הראה כי אורניום דועך לרדיום. שם גם הראה כי ליסוד רדיואקטיבי תיתכן יותר ממסה אטומית אחת, אף על פי שתכונותיו הכימיות לא ישתנו; עובדה זו הובילה למושג האיזוטופ. בשלב מאוחר יותר, הראה סודי כי גם ליסודות לא-רדיואקטיביים יכולים להיות מספר איזוטופים. בנוסף הראה כי אטום יורד שני מקומות במספרו האטומי בדעיכת אלפא, ועולה מקום אחר בדעיכת בטא. היה זה שלב מהותי לקראת הבנת היחסים בין משפחות של יסודות רדיואקטיביים.

ב-1914 קיבל מינוי באוניברסיטת אברדין, שם עבד על מחקר הקשור למלחמת העולם הראשונה. ב-1919 עבר לאוניברסיטת אוקספורד, ועד שנת 1936 ארגן מחדש את כל המעבדות ותוכניות הלימוד בכימיה.

ב-1921 קיבל פרס נובל לכימיה על עבודתו בתחום הדעיכה הרדיואקטיבית, ובמיוחד על ניסוח תיאורית האיזוטופים.

סודי התעניין גם בטכנוקרטיה ובתנועת האשראי החברתי, כפי שמראים ספריו "Wealth, Virtual Wealth and Debt" משנת 1926 ו-"Money versus Man" מ-1933.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Radioactivity (1904)
  • The Interpretation of Radium (1909)
  • The Chemistry of the Radioactive Elements (1912-1914)
  • Matter and Energy (1912)
  • Science and Life (1920)
  • Wealth, virtual wealth and debt. The solution of the economic paradox (1926)
  • The Interpretation of the Atom (1932)
  • Money versus Man (1933)
  • The Story of Atomic Energy (1949)
  • Atomic Transmutation (1953)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרדריק סודי בוויקישיתוף