פקודת הנזיקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פקודת הנזיקין
פרטי החוק
תאריך חקיקה 17 באפריל 1968
תאריך חקיקה עברי י"ט בניסן תשכ"ח
גוף מחוקק הכנסת השישית
חוברת פרסום דיני מדינת ישראל 10, עמ' 266
הצעת חוק ממשלתית
משרד ממונה משרד המשפטים
מספר תיקונים 12
נוסח מלא הנוסח המלא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פקודת הנזיקין היא פקודה (דהיינו חיקוק של המחוקק המנדטורי, אשר נקלט במשפט הישראלי כבעל מעמד שווה לחוקי הכנסת) המסדירה את יסודות דיני הנזיקין בישראל, וקובעת את עוולת הרשלנות ואת עוולת הפרת חובה חקוקה כעוולות מסגרת. הפקודה אף קובעת מספר מסוים של עוולות פרטיקולריות. עוולות נזיקיות נוספות מצויות בחוקים אחרים (כדוגמת חוק איסור לשון הרע).

היסטוריה חקיקתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקודת הנזיקים האזרחיים, 1944 פורסמה על ידי ממשלת המנדט ב-28 בדצמבר 1944,[1] כעיבוד של פקודת הנזיקין המנדטורית בקפריסין משנת 1911. זה היה ניסיון לעשות קודיפיקציה ותרגום של המשפט הבריטי. התרגום הכיל לא מעט טעויות שעליהן אנו נשענים עד ימינו. בדומה למרבית החקיקה המנדטוריות, גם פקודה זו הוכנסה לספר החוקים הישראלי סמוך להקמת המדינה, במסגרת פקודת סדרי השלטון והמשפט - דבר החקיקה הראשון של מועצת המדינה הזמנית.

ב-17 באפריל 1968 פורסם נוסח חדש לפקודה, בשם פקודת הנזיקין [נוסח חדש], שנכנס לתוקף ב-1 באוקטובר 1968.[2]. סעיף 1 בנוסח החדש קובע: "בכפוף לפקודת הפרשנות תתפרש פקודה זו לפי עיקרי הפרשנות המשפטית המקובלים באנגליה, וביטויים המשמשים בה – חזקה היא – ככל שהדבר מתיישב עם ההקשר ובאין הוראה אחרת מפורשת – שמשמעותם כמשמעות הנודעת למקביליהם במשפט האנגלי ויתפרשו על דרך זו", ולכן כולל נוסח חדש זה בסופו מילון מונחים עברי-אנגלי.

מאז פרסום הנוסח החדש ועד לסוף שנת 2021 תוקנה פקודת הנזיקין 12 פעמים.

מבנה הפקודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקודת הנזיקין כוללת מבחינה מבנית/ מהותית שלושה חלקים:

  • חלק ראשון: החלק של העוולות, בדומה לחלק של העבירות בחוק העונשין. מסעיף 23 עד 63. העוולות שונות זו מזו, אך באופן בסיסי, כדי להטיל אחריות בנזיקין לתשלום פיצויים יש למלא אחר שלוש דרישות:
    • דרישה ראשונה – התנהגות עוולתית (אשם). אם עושים השאלה מהדין הפלילי, בחלק גדול מהמקרים לא נדרשת אחריות מוחלטת. על אדם לשלם אם התנהגותו נכנסת למסגרת של אחת העוולות.
    • דרישה שנייה – קשר סיבתי. נדרש שההתנהגות העוולתית היא זו שגרמה לנזק. יש צורך בקשר סיבתי עובדתי ובקשר סיבתי משפטי.
    • דרישה שלישית – נזק לתובע. אם לא סבל נזק (ממוני או פיזי) אין עילת תביעה.
  • חלק שני: חלק כללי. קובע עקרונות כלליים מתי מטילים אחריות בנזיקין, עקרונות אלו חלים על כל העוולות. בדיני נזיקין החלק הכללי של הפקודה אינו ממצה. יש הרבה מאוד עקרונות שלא מופיעים בפקודה אך זוכים להתייחסות בפסיקה. סעיף 1 עד 22.
  • החלק השלישי: עקרונות כלליים שנוגעים לסעדים. כיצד מחשבים פיצויים? מתי ניתן צו מניעה? איך נותנים תרופה, מתי ואיך? סעיף 64 ואילך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פקודת נזיקים אזרחיים, תוספת מס' 1 לעיתון הרשמי 1380 מ-28 בדצמבר 1944
  2. ^ פקודת הנזיקין [נוסח חדש], דיני מדינת ישראל 10