פסטיבל הזמר והפזמון
פסטיבל הזמר והפזמון היה תחרות שירים ששודרה בקול ישראל. הפסטיבל הראשון נערך ב-1960 והאחרון ב-1980.
את התחרות יזם ישראל דליות. הוא פנה להנהלת קול ישראל באמצעות יצחק שמעוני, ושניהם הוזמנו למחלקת הטקסים שהייתה חלק ממשרד ראש הממשלה בראשותו של טדי קולק. עם השנים נוצרה מסורת של קיום הפסטיבל במוצאי יום העצמאות, ובפועל הוא נעל את אירועי היום.
במקור, נשלחו השירים המועמדים לקחת חלק בפסטיבל למארגני התחרות בעילום שם. בשלב מוקדם נבחרו השירים על ידי ועדה שכללה מוזיקאים מקצועיים, אשר קבעה קריטריונים לבחירת שיר לשלב הסופי. אחד מהם היה "עד כמה השיר מקדם את הזמר העברי המקורי ועד כמה הוא משקף את הישגי החברה הישראלית ותרבות העם היהודי לדורותיו" (מתוך תקנון הפסטיבל).
בתחילה שודר הפסטיבל בשידור חי ב"קול ישראל" עם אחוז האזנה כמעט מרבי. לאחר פתיחת שידורי הטלוויזיה הישראלית ב-1969 הוחל בשידורי הפסטיבל גם בטלוויזיה. גם אז היה אחוז הצפייה גבוה, מה שהוסיף יוקרה לפסטיבל ודחף עוד יותר יוצרים להיכנס למעגל התחרות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנות ה-60[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסטיבל הראשון נערך ב-1960 בהיכל התרבות בתל אביב, במוצאי יום העצמאות. את הרעיון לקיום הפסטיבל העלה איש קול ישראל ישראל דליות, אשר ביסס רעיונו על פסטיבלי זמר דומים בארצות שונות באירופה. הפסטיבל אורגן על ידי קול ישראל והוועדה לחגיגות יום העצמאות, אשר מונתה על ידי מנהל ההסברה של משרד ראש הממשלה. למיון ולסינון של השירים המתחרים מונתה ועדת שופטים בראשו של שר הבריאות ישראל ברזילי, חבר קיבוץ נגבה אשר פעל גם כמנצח מקהלות. בין חברי הוועדה היו המלחין פאול בן-חיים, המשורר יהודה עמיחי והמעבד המוזיקלי יצחק גרציאני. מתוך מאות שירים, בחרה הוועדה תשעה שישתתפו בפסטיבל.
הפסטיבל הועבר בשידור חי בקול ישראל, ולווה בתזמורת קול ישראל בניצוחו של גארי ברתיני. את הפסטיבל הנחה יצחק שמעוני, אשר המשיך להנחותו מדי שנה עד 1971. כפי שהוסבר בתוכנית הפסטיבל, על מנת לתת לכל השירים סיכויים שווים, בוצע כל שיר פעמיים- על ידי זמר ועל ידי זמרת. במקום הראשון זכה השיר "ערב בא" שכתב עודד אבישר והלחין אריה לבנון, אשר בוצע על ידי שמעון בר ועליזה קאשי. לשלושת הזוכים במקומות הראשונים ניתנו פרסים בשווי 1,500 לירות, 1,000 לירות ו-500 לירות בהתאמה, שסכומיהם חולקו בין הכותבים. את הפרסים העניק שר החינוך אבא אבן.
מתכונת פסטיבל הזמר הראשון נמשכה גם בפסטיבל השני ב-1961, אשר גם בו שימש ישראל ברזילי כראש ועדת השופטים. במקום הראשון באותה שנה זכה השיר "שאני עימך" שביצעו אסתר עופרים וגדעון זינגר.
ב-1962 לא נערך הפסטיבל, וב-1963 נערך במקומו המופע "אנו נהיה ראשונים", אשר סימן 80 שנה לעלייה הראשונה. במופע זה הופיעה לראשונה חבורת רננים, אשר הקים גיל אלדמע.
ערך מורחב – פסטיבל הזמר והפזמון 1964
לאחר שנתיים של הפסקה, חידש הפסטיבל את פעילותו ב-1964. ועדת המיון כללה את המוזיקאים משה וילנסקי, פרנק פלג, יחזקאל בראון וגיל אלדמע. למקום הראשון הגיע השיר "ילדתי אמרי" אשר ביצעו ביחד בני אמדורסקי ונחמה הנדל, ולאחריהם מקהלת רינת. למקום השני הגיעה נעמי לוי, שהייתה אז רק בת 14, עם השיר "דברים של לא כלום" שכתבו חיים קינן ושמעון כהן. באותה שנה הוחרם הפסטיבל על ידי איגוד המלחינים של ישראל, שביקש מחבריו להימנע מהשתתפות בתחרות, וזאת בעקבות רמתו הירודה של הפסטיבל. לאחר האירוע התפרסם בעיתונים מכתב מאת עמנואל עמירן, אשר שימש כמפקח המחוזי על הוראת המוזיקה במשרד החינוך. במכתב זה תקף עמירן את רמת השירים ואת העריכה המוזיקלית של פסטיבל הזמר. חרף טענותיו של עמירן, בוצעו בפסטיבל באותה שנה כמה שירים הנחשבים לפנינים בזמר העברי, דוגמת "במשעול רדום" של שמעון בר, "ליבבתיני" של מוני אמריליו בביצוע שושנה דמארי, "הרחק בלילה" של אריק איינשטיין ו"אותך" של שלישיית גשר הירקון.
ב-1965 עבר הפסטיבל מספר חידושים. שמו שונה ל"פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי", מיקומו הועבר לבנייני האומה בירושלים, והוא לווה בתזמורת הסימפונית של רשות השידור, בניצוחו של משה וילנסקי. בין חברי ועדת המיון היו פאול בן-חיים, חיים אלכסנדר, יחזקאל בראון, נעמי פולני, אליהו גמליאל ואהרן מגד. במקום הראשון זכה השיר "איילת החן" שביצעו אריק איינשטיין ויפה ירקוני למילותיו של עודד בצר ולחן של נתן שחר. במקומות השני והשלישי זכו השירים "הגביע" ו"ליל קרב", אשר בוצעו שניהם על ידי שלישיית גשר הירקון ונחמה הנדל. חידוש נוסף באותה שנה היה לאחר ההפסקה, כאשר במקום הופעת זמר אורח כמקובל, נערכה שירה בציבור בהנחייתו של אפי נצר. לשירה בציבור הצטרפה נחמה הנדל, והיא אף הונצחה על גבי תקליט.
המתכונת החדשה נשארה גם בשנת 1966, בה זכה במקום הראשון השיר "ליל סתיו" של חיים צור וחיה כהן שביצעו אריק איינשטיין ויפה ירקוני. שירים בולטים נוספים באותה שנה היו "לא פעם, בקיץ" של רחל בהלחנת שולמית ליפשיץ בביצוע עדנה גורן ואריק איינשטיין, "ריח תפוח ואודם שני" שביצעו הפרברים ושלישיית גשר הירקון, "בואי ילדה" של גשר הירקון ועדנה גורן, "מגדים" של עליזה עזיקרי וחדווה ודוד.
בשנת 1967, בנוסף לשירים אשר התחרו בתחרות, הזמין ראש עיריית ירושלים טדי קולק חמישה שירים מחמישה מלחינים שונים, אשר בוצעו בהפסקה בזמן ספירת הקולות. השירים הוזמנו מדובי זלצר, שרה לוי-תנאי, סשה ארגוב, מרדכי זעירא, ונעמי שמר, כאשר המפורסם ביותר מביניהם היה "ירושלים של זהב" שכתבה והלחינה שמר. את השיר ביצעה הזמרת הצעירה שולי נתן, אותה שמעה שמר בתחרות כישרונות צעירים ברשת א'.
ב-1968 לא התקיים הפסטיבל, ובמקומו נערך המופע "פזמון חוזר, מצעד שירי עשרים השנה", לציון 20 שנה למדינת ישראל.
הפסטיבל חידש את פעילותו ב-1969, ולראשונה שודר בשידור חי בטלוויזיה. מבין השירים שנשלחו לתחרות לא נמצאו שירים הולמים, ובמקום זאת הוחלט להזמין 12 שירים מבכירי המלחינים בישראל. לראשונה אף פוזרו חמש נקודות הצבעה ברחבי הארץ, בנוסף להצבעות הנוכחים באולם. באותה שנה זכה יהורם גאון בשני המקומות הראשונים, עם השירים "בלדה לחובש" במקום הראשון ו"עץ האלון" של מוני אמריליו ויורם טהרלב במקום השני. בעקבות נושאו של השיר "בלדה לחובש" הושמעו טענות לגבי הכללתו בפסטיבל, לא כל שכן בימי מלחמת ההתשה. בשנים לאחר מכן נמנעו תחנות הרדיו מהשמעת השיר. גאון אף יועד לבצע את השיר שזכה במקום השלישי ב-1969, "בדרך חזרה", אך ויתר עליו לטובת אבי טולדנו- וטולדנו עלה על הבמה לבוש מדים. בפסטיבל זה בלטו גם השירים "בהר הגלבוע" בביצוע צמד הפרברים, "על כפיו יביא" של יורם טהרלב ויאיר רוזנבלום בביצוע רבקה זהר, אשר זכה בתואר שיר השנה במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל, "פראג" של שלום חנוך בביצוע אריק איינשטיין (שזו הייתה הופעתו האחרונה במסגרת פסטיבל הזמר), אשר הגיע למקום השביעי אך זכה להצלחה לאחר הפסטיבל, "שיר בארבעה בתים" בביצוע אילנית ו"שיר ערש 1969" בביצוע אלכסנדרה. באותו פסטיבל בוצע השיר "אנחנו שנינו מאותו הכפר" לראשונה, על ידי להקת פיקוד המרכז.
שנות ה-70[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפסטיבל הזמר והפזמון 1970 הורחבה ועדת המיון לעשרה חברים, ביניהם יחזקאל בראון, אריה לבנון, נעם שריף, אלברט פיאמנטה, יעקב שבתאי, שאול ביבר, דני ליטאי ושלמה ניצן. גם באותה שנה השתתפו חיילים, ביניהם שלמה ארצי, סולן להקת חיל הים, אשר זכה במקום הראשון עם השיר "פתאום עכשיו פתאום היום" ("אהבתיה") של יעקב הולנדר ותרצה אתר. במקום השני נבחר השיר "רבי עקיבא" של מוני אמריליו ודליה רביקוביץ בביצוע סולנית להקת חיל הים לשעבר רבקה זהר, ובמקום השלישי "אהבתה של תרזה דימון" של לאה גולדברג ונורית הירש בביצוע אילנית. אחת ההופעות הזכורות ביותר מאותה שנה היא של שלישיית הגשש החיוור, עם שירם "מים לדוד המלך" שכתב עקיבא נוף. השלישייה הייתה לבושה בבגדי חיילים רומאים, וכאשר הרימו ידיהם בפזמון השיר, נראו תחתוניהם. ההופעה התקבלה בהתלהבות על ידי הקהל, ובתום השיר הזכיר המנחה יצחק שמעוני כי "ההצבעה היא על השיר ולא על ההופעה". מדי שנה נהוג היה להוציא תקליט של שירי הפסטיבל, אך בשנה זו, עקב בעיות של אמנים שונים מחברות תקליטים שונות, יצאו שני תקליטים - אחד של הד ארצי ואחר של CBS ישראל. כך למשל, את השיר "פתאום עכשיו פתאום היום" ביצע בתקליט של CBS ישראל מוטי פליישר, בעוד את השיר "כוכבים בדלי" של אורה סופר ועקיבא נוף שביצעה בפסטיבל צילה דגן מבצעת בתקליט של הד ארצי עדנה גורן.
ב-1971 נערך הפסטיבל במתכונת דומה. בין חברי ועדת המיון היו יחזקאל בראון, אריה לבנון, רפי בן משה, יאיר רוזנבלום ויפה ירקוני. במקום הראשון זכה השיר "רק הירח" של שמרית אור ודני עמיהוד בביצוע אילנית, ובמקום השני "ומתוק האור בעיניים" של מוני אמריליו ורחל שפירא בביצוע ששי קשת. בהפסקה נערכה הופעה של שתי להקות צבאיות ושל יהורם גאון. שירים נוספים שבלטו היו "נגן לי ירדן" של יעקב שבת ומוני אמריליו בביצוע רבקה זהר, "אליק השחף שלי" של ליאורה ברש ודן זכאי בביצוע אושיק לוי, "כשאהיה זקן" של יורם טהרלב ועלי עדשי בביצוע שולה חן ובני אמדורסקי, "ציפורים בראש" של שמרית אור ומתי כספי בביצוע לא אכפת להם.
ב-1972 שונתה מתכונת הפסטיבל, ובמקום לפתוח את התחרות לקהל הרחב, הוזמנו השירים המתחרים אצל מחברים. בחירת המחברים נעשתה באופן שרירותי על ידי עורכי ומפיקי הפסטיבל. באותה שנה צורפה לתזמורת רשות השידור תזמורת צה"ל. למקום הראשון הגיע השיר "טוב לי לשיר" של הטוב הרע והנערה, ולמקום השני "חייך וחיי" של בעז שרעבי. שירים נוספים שבלטו היו "אחרי שנסעת" של מתי כספי שכתב אותו עם שלמה גרוניך, "שיר על ארץ סיני" של מוני אמריליו ורחל שפירא בביצוע שלמה ארצי, "בלדה על נערי שגדל" של סשה ארגוב ותרצה אתר בביצוע אילנה רובינא, "קרן שמש קרן זוהר" של יורם טהרלב ומשה וילנסקי בביצוע עדנה לב ו"חלקת אלוהים הקטנה" של שמרית אור ודוד קריבושי בביצוע יגאל בשן. בחלק האמנותי של הפסטיבל הופיעה שלישיית הגשש החיוור, עם השיר "יש לי חג". את הפסטיבל הנחו רבקה מיכאלי ויוסי בנאי עם פרישתו של יצחק שמעוני לאחר שנים רבות.
- ערך מורחב – פסטיבל הזמר והפזמון 1973
בשנת 1973 חגגה מדינת ישראל 25 שנה להקמתה, ומחברי השירים התבקשו להגיש שירים בעלי ביטוי לחגיגות חצי היובל. כך הופיעו באותה שנה השירים "את ואני נולדנו בתש"ח" של מוטי גלעדי ויגאל בשן בביצועה של עדנה לב שזכה במקום הראשון. את הפסטיבל הינחתה לראשונה לבדה רבקה מיכאלי, אשר המשיכה בתפקיד זה בכל הפסטיבלים בשנים שלאחר מכן. שירים רבים מן הפסטיבל באותה שנה הפכו ללהיטים, ביניהם "שיר בבוקר בבוקר" ("פתאום קם אדם") בלחן של גידי קורן ושלמה ארצי למילים של אמיר גלבע, בביצוע שלמה ארצי, "ליל חניה" של יאיר רוזנבלום ונתן אלתרמן בביצוע חנן יובל, ירדנה ארזי ואפרים שמיר "יעלה ויבוא" של גידי גוב, "שיר כלולות" של נסים אלוני ועודד לרר בביצוע יזהר כהן, "שיר לערב חג" של יעקב הולנדר ותרצה אתר בביצוע מירי אלוני, "תנו לנו יד ונלך" של יעקב הולנדר וצביקה זליקוביץ' בביצועה של עירית דותן, "אצלך כמו תמיד" של יאיר קלינגר בביצוע סילבן ויאיר ו"מי האיש" של אבי קורן ובביצועו של דני גרנות שהלחין את השיר. את השיר "נצח ישראל לא ישקר" של יאיר רוזנבלום ודן אלמגור אמורה הייתה לבצע רותי נבון, אך בעקבות תאונת דרכים נבצר היה ממנה להופיע על בימת הפסטיבל, ואת השיר ביצעו שתי השלישיות המלוות, שוקולד מנטה מסטיק ואף אוזן גרון.
לאחר ההפסקה באותה שנה, הושמעו חמישה שירים אשר נבחרו על ידי הציבור כמייצגי חמש תקופות בתולדות המדינה, כל אחת בת חמש שנים: "באב אל-ואד", "הוא לא ידע את שמה", "דבר אלי בפרחים", "כל הכבוד" ו"גבעת התחמושת". מאחר שלא ניתן היה להביא את כל חברי להקת פיקוד מרכז אשר ביצעו במקור את "גבעת התחמושת", בוצע במקום השיר מה אברך, אשר נבחר במקום השני כמייצג תקופה זו. השיר "ירושלים של זהב" נבחר כ"שיר כל הזמנים".
ב-1974 נשמרה המתכונת מן השנה הקודמת, ובמקום הראשון באותה שנה זכה שלמה ארצי, עם שירו "הבלדה על ברוך ג'מילי". ברוך ג'מילי ישב בקהל, ובעת חלוקת הפרסים קם ונופף בגאווה. בעקבות השיר היו שביקרו את ארצי על עידוד ונדליזם. שירים בולטים נוספים באותה שנה היו "אם ייפול הכוכב שלי" של יאיר רוזנבלום בביצוע אילנית, "שיר היונה" שהלחין מתי כספי וכתבה שמרית אור בביצוע נתנאלה, "נח" של מתי כספי ושוקולד מנטה מסטיק לטקסט של יורם טהרלב, "יהיה פעם טוב" של יגאל בשן בביצועו ו"לא אוותר" של אבי קורן ורוני וייס בביצוע מיכל טל. בחלק האמנותי הופיעו שלישיית הגשש החיוור, עם השיר "אף אחד לא קם".
במקום פסטיבל הזמר ב-1975, נערך המופע "אנחנו שרים לך", אשר סיכם את סדרת הטלוויזיה "שרתי לך ארצי". פסטיבל זמר חלופי נערך באותה שנה, פסטיבל הזמר 1975, בו זכה ניסים סרוסי עם השיר "שיר פרטי", אך התחרות לא שודרה בטלוויזיה. בין השירים הנוספים של הפסטיבל ניתן למנות את "שירים הם חברים" בביצוע שוקולד מנטה מסטיק, ו"לך עם החופש" בביצוע האחים והאחיות.
ב-1976 נערכה במקום הפסטיבל חגיגת הזמר 1976 בהנחיית מיקי קם, במסגרת לא תחרותית. כל משתתף באותה שנה שר שיר אחד מוכר שלו, בנוסף לשיר אחד חדש. מהשירים החדשים באותה שנה היו להיטים כ"הללויה" ("אדם חוזר וקציר יומו ...") של הגבעטרון (אותה ביצעו יחד עם דורית ראובני ודודו זכאי בפסטיבל ניחוחי החציר פחות משנה לפני כן), "שיר של יום חולין" של יאיר רוזנבלום ורחל שפירא בביצוע אילנית, "החגיגה נגמרת" של הכל עובר חביבי, "ערב קיץ ויונים" של מוני אמריליו ותרצה אתר בביצוע רוחמה רז, שוב של שמוליק קראוס וג'וזי כץ, "שלג בלבנון" של שלמה ארצי ו"השיר על אימבר" של יגאל בשן. כמו כן באותו פסטיבל ביצע מתי כספי לראשונה את שירו "ברית עולם".
המתכונת התחרותית חודשה ב-1977, כאשר באותה שנה הועבר הפסטיבל מיום העצמאות לשושן פורים. במקום הראשון זכה השיר "רקפת" של מוני אמריליו ותלמה אליגון בביצוע רוחמה רז. גם בשנה זו הניב הפסטיבל להיטים רבים, ביניהם "סליחות" של לאה גולדברג ועודד לרר בביצוע יהודית רביץ, שאמנם הגיע למקום השביעי בלבד בפסטיבל, אך זכה בתואר שיר השנה במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג'. שירים בולטים נוספים היו "בתוך" של יאיר רוזנבלום ויעל טבת בביצוע צוות הווי חיל האוויר עם הסולנית דפנה ארמוני, "אותך" של הזמרת הצעירה אילנה אביטל ו"פתאום נפל עלי אביב" של גידי קורן בביצוע האחים והאחיות.
תקופת האירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפסטיבל הזמר והפזמון 1978 שונתה מתכונת הפרס, ומעתה השיר הזוכה בפסטיבל, ייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון. החלטה זו הביאה לשינוי קיצוני באופי השירים המתחרים, אשר הפכו לשירי פופ קלילים וקליטים יותר. במקום הראשון זכו יזהר כהן ולהקת אלף-בית עם השיר "אבניבי", והמשיכו גם לזכייה באירוויזיון. למקום השני הגיעה חדווה עמרני אשר לוותה בלהקת "פלפל לבן" עם השיר "בלב אחד". שני השירים קיבלו 66 נקודות, אך "אבניבי" זכה בתחרות מאחר שקיבל יותר הצבעות למקום הראשון. גם פסטיבל זה היה משופע בלהיטים, וכלל את "נסיך החלומות" של גלי עטרי, "למה לא" של שרי, "תן לי כוח" של אריאל זילבר, ו"מישהו" של יהודית רביץ.
הפרס של ייצוג ישראל באירוויזיון ניתן גם לזוכים בפסטיבל הזמר והפזמון 1979, גלי עטרי ולהקת חלב ודבש עם השיר "הללויה". גם שיר זה המשיך לזכייה באירוויזיון, אשר נערך בירושלים. שירים בולטים נוספים בפסטיבל זה היו "אין לי איש מלבדי" של צביקה פיק, "שנינו יחדיו" של חדווה עמרני, "נולדתי לשלום" של סקסטה, "תודה רבה" של ריקי גל, "רקדי את הקצב" של חיים צדוק ו"לעולם בעקבות השמש" של שרי.
פסטיבל הזמר והפזמון 1980 הייתה תחרות הזמר האחרונה. באותה שנה הוחלף הפרס של ייצוג ישראל באירוויזיון, מכיוון שישראל ביטלה את השתתפותה בתחרות באותה שנה מאחר שזו נפלה על יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. במקום הראשון זכתה להקת האחים והאחיות עם השיר "פזמון חוזר". מפסטיבל זה זכורים השירים "אתמול היית שונה" של שימי תבורי, "על אהבות שלנו" של עפרה חזה, "אני עושה לי מנגינות" של סקסטה, "זה לא זה" של נורית גלרון, "בלילה" של יצחק קלפטר ויעל לוי, "הלילות היפים שלנו" של אריק רודיך ועדנה לב, "כמו לפני שנים" של אריק סיני, ו"אני מאמין" של שלושה בשירה אחת.
בעקבות שינוי פרס הזכייה בפסטיבל הזמר לייצוג ישראל באירוויזיון, ובעקבות שינוי אופי השירים המשתתפים כתוצאה מכך, הוחלט לאחר הפסטיבל של 1980 לבטל את התחרות, ולהחליפה בתחרות הקדם אירוויזיון.
רשימת השירים הזוכים בשלושת המקומות הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אישים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבולט מבין מארגני הפסטיבל לאורך עשרים שנותיו היה המפיק חנוך חסון, שהיה גם המנהל המוזיקלי של הפסטיבל. הוא הפיק וערך את כל פסטיבלי הזמר, למעט שניים. שני המנחים הבולטים של הפסטיבל אשר הפכו למזוהים ביותר עמו היו יצחק שמעוני, אשר הנחה אותו משנתו הראשונה עד 1972, ורבקה מיכאלי, אשר הנחתה את כל יתר הפסטיבלים עד 1980. מנצחי התזמורת הקבועים בפסטיבל היו גארי ברתיני, משה וילנסקי ויצחק גרציאני.
גיל אלדמע הצטרף לצוות הפסטיבל בשנת 1963, והיה אחראי לעבודת צוות השופטים שבחרו את 12 השירים שהשתתפו בפסטיבל. הפיק וערך את פסטיבל הזמר והפזמון בשנת 1967. המשתתפים הבולטים מכולם היו צמד "הפרברים", ששר 14 שירים בפסטיבלים השונים. המלחין מוני אמריליו והפזמונאי יורם טהרלב הם היוצרים שתרמו לפסטיבלים השונים שירים רבים יותר מעמיתיהם בהפרש ניכר. בין הכותבים והמלחינים הנוספים אשר תרמו שירים רבים לפסטיבל נמנים יעקב הולנדר שזכה שלש פעמים במקום הראשון, שמרית אור, יאיר רוזנבלום, אהוד מנור ואחרים. הזמרים נחמה הנדל ושמעון בר הרבו גם הם להשתתף באירוע. זמר נוסף שהשתתף בביצוע שירים רבים במסגרת הפסטיבל היה בני אמדורסקי, אך תמיד עשה זאת כחלק מהרכב (הדודאים, גשר הירקון, הטוב הרע והנערה) או דואט (לדוגמה עם נחמה הנדל או שולה חן). מוזיקאים אשר הרבו לעבד את השירים המשתתפים היו אריה לבנון, ד"ר חנן וינטרניץ, שמעון כהן, יצחק גרציאני, אלכס וייס, אלדד שרים וקובי אשרת.
הצלחת הפסטיבל והשפעתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אף על פי ששירים רבים מפסטיבלי הזמר נשכחו במרוצת השנים, רבים אחרים זכו להצלחה גדולה ולגרסאות כיסוי רבות, ומושרים עד היום. במצעדי הפזמונים השנתיים מ-1960 עד 1980 התברגו כמעט תמיד שירי הפסטיבל במקומות הגבוהים, לרבות "ערב בא", "איילת החן", "על כפיו יביא", "פתאום עכשיו פתאום היום", "סליחות" ו"הללויה", אשר זכו בתואר "שיר השנה" בקול ישראל וברשת ג'. כמו כן שימש פסטיבל הזמר והפזמון כבסיס לפסטיבלי זמר רבים אחרים בישראל, כדוגמת פסטיבל הזמר המזרחי, פסטיבל הזמר החסידי, פסטיבל שירי הילדים והפסטיגל.
בנוסף, היווה הפסטיבל עבור זמרים ויוצרים רבים "קרש קפיצה" לקריירה מצליחה, ביניהם שלמה ארצי, אשר פתח קריירת סולו ארוכת שנים עם זכייה בפסטיבל 1970. ארצי הוסיף להופיע במספר פסטיבלים בשנים הבאות, ואף זכה פעם נוספת ב-1974. דוגמה למלחין שהפסטיבל קידם את הקריירה שלו בצורה משמעותית הוא יעקב הולנדר. שירו הראשון בפסטיבל הזמר היה ב-1964, "ילדתי אמרי" בביצועם של בני אמדורסקי ונחמה הנדל, שזכה במקום ראשון. שירים נוספים פרי עטו שזכו במקום ראשון בפסטיבלים הם "פתאום עכשיו פתאום היום" בביצוע שלמה ארצי ו"מי יודע כמה" בביצוע מייק בורשטיין.
ניסיונות לחידוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1987 נעשה ניסיון להחזיר את פסטיבל הזמר במסגרת אירועי חגיגות הזמר העברי בערד, בהנחייתה של נעמי שמר ובניצוחו של דוד קריבושי אך בשל שביתה ברשות השידור הפסטיבל נדחה במספר שבועות והונחה על ידי דניאל פאר. הניסיון אמנם נכשל, אך השיר אשר זכה באותה שנה, "יונה עם עלה של זית" בביצוע להקת פיקוד דרום והסולנית חיה סמיר, הפך ללהיט. שיר נוסף שהצליח מאותו פסטיבל הוא "ספינת הזכרונות" ("את עדיין זוכרת את שבילי הסתיו") בביצוע נתנאלה שגם כתבה והלחינה את השיר. גם בשנים 2000 ו-2001 נעשה ניסיון להחזיר את הפסטיבל במסגרת אירועי יום העצמאות, אך גם ניסיונות אלו נכשלו. הזוכים בפסטיבל של שנת 2000 היו אקי אבני וחיה סמיר עם השיר "תפילת האור" ובפסטיבל של שנת 2001 זכתה קרן שני עם השיר "ריקוד החיים".
בשנת 2004 נעשה ניסיון על ידי "שידורי קשת" לחדש פעם נוספת את מסורת הפסטיבל, הפעם תחת השם "פסטיבל השירים של ישראל". פסטיבל זה נערך פעמיים עד כה, בדצמבר 2004 עת זכה שי גבסו עם השיר "מישהו גדול", ובמאי 2006, בו זכתה להקת מלכה באיה עם השיר "אם את בעניין". בפסטיבל של 2006 התחרו מספר שירים שזכו להצלחה כאשר יצאו כסינגלים מאוחר יותר, כ"עיניים זרות" של רונה קינן, "So Far" של הבנות נחמה ו"עזרה בדרך" של נעם רותם.
בשנת 2013 רשות השידור החליטה לנסות לחדש את הפסטיבל פעם נוספת ואכן, התחרות התקיימה ב-31 בינואר 2013 עם הופעת אורח של אסתר עופרים וזכה בה פאר טסי עם השיר "תחזרי" בהיכל התיאטרון קריית מוצקין.
ב-16 באוגוסט 2016 נערך שוב ערב מחווה לתחרות בהיכל התיאטרון קריית מוצקין, בשם "ימי פסטיבל הזמר והפזמון", בו הציגו קטעים רבים מהפסטיבלים לאורך השנים. עשרה שירים הושמעו במופע על ידי זמרים ששרו את אותם שירים בפסטיבלים או בביצועים חדשים. במופע שרו הזמרים: רבקה זהר, גל לב, להקת סקסטה, חובי סטאר, נסרין קדרי, אדר גולד, מיי פיינגולד, פאר טסי, לירן דנינו, חדווה עמרני ואילנית. בנוסף, הופיע שלמה בראבא בקטע קומי בדמותו של יאצק מ"זהו זה" ואת המופע הנחו מיקי קם וליאון רוזנברג. הפקות תוצרת הארץ ואולפני הרצליה הפיקו את ערב המופע והוא שודר בערוץ הראשון, ולאחר מכן בכאן 11.
בשנת 2019 יזם המנהל האומנותי אלי ניסמן את חידוש פסטיבל הזמר תחת שם חדש "פסטיבל השיר הבא". בתחרות השתתפו 13 שירים. הזוכים היו דפנה ארמוני וגבי ברלין בשירם של נורית בת-שחר צפריר ושמואל אלבז, "שפחה את ומלכה".
בשנת 2020 נערך "פסטיבל השיר הבא" ביוזמתו של המנהל האומנותי אלי ניסמן. בתחרות השתתפו 12 שירים. בין האומנים היו ליאורה, משה הלל, חנה גור, אסף לוי. בין היוצרים היו יוסי גיספן, מוני אמריליו, חמוטל בן זאב, עמוס ברזל, דורון דוידסקו, יוני רועה, עופר לב ואחרים. במקום הראשון זכתה הזמרת ליאורה עם השיר "הארץ שרה ובוכה" שכתבו נורית בת-שחר צפריר ויוני רועה.
בשנת 2021 נערך שוב "פסטיבל השיר הבא". בתחרות השתתפו 13 שירים. בין האומנים היו שלווה ברטי, עירית דותן, אסף לוי, רוני גינוסר. בין היוצרים היו יורם טהרלב, חמוטל בן זאב, שייקה פייקוב ואחרים. במקום הראשון זכה השיר "חיבוק של אמא" בביצוע שלווה ברטי.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שפרה פירסט, "פסטיבלי המוזיקה הפופולרית כראי של תמורות בחברה הישראלית", עבודת גמר לתואר מוסמך, אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ט 1999. (העבודה באתר זמרשת)
- נתן שחר, שיר שיר עלה-נא, הוצאת מודן, 2007, עמ' 156–160.
- יובל ניב, "פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור: פופ בשירות המדינה", עבודת גמר לתואר מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, 2015. (העבודה באתר הספרייה הלאומית)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פסטיבל הזמר והפזמון, ב"אתר הפסטיבלים"
- מידע על פסטיבל הזמר והפזמון בקטלוג הספרייה הלאומית
- חגי חיטרון, חוזרים לערב בא, באתר הארץ, 14 במאי 2008
בן שלו, ביאליק היה מתהפך בקברו: ההיסטוריה האבסורדית של פסטיבלי הזמר והפזמון, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2015- "על כפיו יביא" – יובל ניב מביא את השירים והסיפורים הגדולים מפסטיבלי הזמר של רשות השידור, מגיש: ערן ליטוין, רשת ג', 8 פרקים, 10.03-19 במאי 2016, באתר רשות השידור
- תמר זיגמן, ישראל דליות, אבי פסטיבל הזמר והפזמון, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, נובמבר 2018
- פסטיבל השיר הבא 2019, ביוטיוב
- פסטיבל הזמר והפזמון: איך הפכו חיילי צה"ל לכוכבי הפופ שלנו, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 28 בינואר 2020
- דודי פטימר, במלאת 60 שנה לפסטיבל הזמר, חוזרים משתתפיו אל הרגעים הגדולים, באתר מעריב אונליין, 30 במאי 2020
| פסטיבל הזמר והפזמון | |
|---|---|
|