פנתאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפנתאון ברומא

פַּנתֵּאוֹןיוונית: Πάνθεο, כל האלים) הוא כלל האלים, או מקדש המתייחס לכלל האלוהויות, של אומה, דת או מיתולוגיה פוליתאיסטית. במשמעותו כמבנה, הפנתאון המפורסם בעולם הוא הפנתאון ברומא שנבנה בשנת 27 לפני הספירה והוקדש לשנים-עשר האלים האולימפיים.

במשמעות המודרנית, פנתאון הוא אוסף הדברים הראשונים במעלה מסוגם. לכן, כשדבר מה כה יוצא דופן בתחומו בפרספקטיבה היסטורית, אומרים כי הוא "נכנס לפנתאון".

משמעויות נוספות של המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים נוספו למילה "פנתאון" משמעויות שלא מעולם המיתולוגיה.

בפירושה הבסיסי, המילה "פנתאון" מתייחסת למצבה גדולה שמציינת את מקום קבורתם של גדולי האומה (המאוזוליאום). דוגמה מובהקת היא הפנתאון של פריז, שנבנה במקור ככנסייה, והוסב בהמשך לתפקידו החילוני – מקדש כבוד לצרפת הגדולה. פנתאון נוסף קיים בקראקס, בירת ונצואלה. כמו כן, לאחר מותו של יוסיף סטלין תוכנן להקים פנתאון במוסקבה ולקבור בו את לנין ואת חברי המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, אולם התוכנית לא התממשה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]