פנחס אילון

פנחס אילון
לידה	אפריל 1909; אופוצ'נו, רפובליקת פולין
פטירה	אוקטובר 1987 (בגיל 78)
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1930
מפלגה	העבודה
	1953–1987; (כ־34 שנים)
	→ חיים קוגל חיים שרון ←
	1966–1985; (כ־19 שנים)
	1966–1985; (כ־19 שנים)

פנחס אילון (אפריל 1909 – אוקטובר 1987) היה איש ציבור ישראלי. כיהן כראש העירייה השני של חולון וכיו"ר מרכז השלטון המקומי בישראל.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנחס אילון (צוקר) נולד בעיר אופוצ'נו שבפולין ב־1909. סבתו הייתה נינה של הגאון מווילנה. אילון למד בישיבה ואף למד קורסים באוניברסיטה בפולין. ב־1930 נשא לאישה את בת עירו מרים (מניה) לבית לנדסברג. כחודש לאחר נישואיהם עלו יחד לארץ ישראל והתיישבו בהרצליה, שם עבדו כפועלים חקלאיים בפרדסים.

חמש שנים לאחר מכן הצטרף אילון לעובדי המרכז החקלאי כחבר מערכת הירחון החקלאי "השדה". בשנת 1937 היו מרים ופנחס אילון בין הראשונים שהתיישבו בקריית עבודה (לימים חלק מחולון). בד בבד עם עבודתו במרכז החקלאי החל להיות פעיל בקרב תושבי חולון ועמד בראש ועדת החינוך המקומית.

למרים ופנחס נולדו שני ילדים: חגי, נולד ב־1931 ונפטר בשנת 1983 בעת ששירת כציר בשגרירות ישראל בהולנד; ודרורה (לימים הרלינג), אשת חינוך, נולדה בשנת 1937. לזוג אילון היו ארבעה נכדים. נכדם הבכור הוא הכימאי פרופ' גלעד הרן.

עם פטירתו של ראש העירייה הראשון, ד"ר חיים קוגל, התמנה אילון לתפקיד ראש העירייה. פנחס אילון התמסר לשיפור חיי התושבים בעיר והאיץ את הבנייה, את הטיפוח האסתטי של חזות העיר ואת קליטת העולים.

בראשית שנות החמישים, בתחילת כהונתו כראש עיר, קלטה חולון אלפי עולים אלה התגוררו במעברה שהייתה מהגדולות בישראל. אילון החל לקדם בניית שיכוני עולים ברחבי העיר, כדי לחסל את המעברות.

בעת כהונתו של אילון נבנו בעיר מוסדות חינוך ותרבות רבים: גני ילדים, בתי ספר יסודיים, תיכונים עיוניים, מקיפים וטכנולוגיים, מועדוני נוער ותרבות ועוד. חרף מאבקים וקשיים רבים הקים אילון בשיתוף עם אברהם מרגלית את המכון האוניברסיטאי לטכנולוגיה בחולון בשנת 1969.

אילון הקים את אזור התעשייה השני בגודלו בארץ והצליח להביא אליו מפעלים גדולים וחשובים כאמקור ותדיראן. התעשייה הביאה לתנופת פיתוח רבה בעיר.

אילון כונה "האבא של חולון", והוא כיהן כראש העירייה במשך 34 שנים, משנת 1953 ועד 1987.

אילון היה מיוזמי הקמתו של המרכז לשלטון מקומי בישראל ובמשך כ־19 שנה (1985-1966) היה יו"ר המרכז. הוא היה אחד המומחים בקנה מידה בינלאומי לנושא השלטון המקומי ויחסיו עם השלטון המרכזי. הוא ראה בתלותו של השלטון המקומי בשלטון המרכזי בישראל גורם מרכזי במשברים שפקדו את הרשויות המקומיות לעיתים קרובות. בהבינו את חשיבותו ומעמדו של המרכז לשלטון מקומי, הפך אותו אילון לכוח מאורגן המייצג את הרשויות כלפי השלטון המרכזי. הוא לחם למען הפניית משאבים מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי לצורך מתן שירותים לאזרח בשטח המוניציפלי.

אילון היה חבר מרכז מפלגת העבודה, חבר מזכירות המחלקה המוניציפלית של המערך וחבר ועדת החינוך שליד משרד החינוך והתרבות.

בשנת 1980 קיבל אילון פרס הוקרה מטעם משרד הפנים "על מעשיו ופעליו הרבים שתרמו תרומה משמעותית לשלטון המקומי, למִנהל המקומי ולחיי הדמוקרטיה". אילון קיבל גם את אות הכבוד מטעם נשיא גרמניה המערבית מידי שגרירה בישראל.

רעייתו, מרים אילון, אשת סודו ויד ימינו, ייסדה בשנת 1960 את המשכן לאמנות בחולון, ועמדה בראשו במשך שנים רבות. בשנת 1994 קיבלה את התואר יקירת העיר חולון.

פנחס אילון פרש מתפקידו כראש עיריית חולון ביוני 1987. באוקטובר אותה שנה הלך לעולמו.

הביוגרפיה שכתב עליו אריה קרישק, אזרח העיר (1989), מתארת את מאבקו לביסוסה ושגשוגה של חולון והובלתו את מרכז השלטון המקומי, לצד שורת טרגדיות אישיות. לאחר מותו שונה שמו של תיכון חדש בחולון לתיכון העירוני ע"ש פנחס אילון. על שמו נקראים גם שכונה בעיר, קריית אילון, הידועה גם בכינוי ח'-300, ואחד הרחובות המרכזיים בה.