פמפלט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חלוקת פמפלטים ברחוב

פָּמְפְלֶטאנגלית: Pamphlet) או קונְטְרֵס הוא חוברת דקה (בהיקף שבין דף יחיד ועד עשרות בודדות של דפים) שתכליתה לספק מידע לציבור, ואיננה כתב עת הרואה אור באופן סדיר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעמים רבות מוזכר המושג בהקשר של מסע פרסום או תעמולה ובעבר (לפני התפתחות כלי התקשורת והאינטרנט) שימש כלי מרכזי בפולמוסים, כאשר כל אחד מהצדדים הפיץ בפמפלטים את עמדתו ותקף את העמדה הנגדית על מנת לשכנע את הציבור. עקב עלות הפקה נמוכה, הצורך בהוצאה לאור בזריזות וחוסר הכפיפות לעקרונות של אתיקה עיתונאית לא נעשית בדרך כלל עריכה של הטקסט ובפמפלטים ננקטת לשון חריפה, צעקנית, ציורית ובלתי מעודנת. רמת התוכן הנמוכה יחסית ואיכות ההפקה הירודה הקנו למושג פמפלט הקשר של כינוי גנאי[1][2]. עם זאת מופצים פמפלטים מוקפדים על ידי גורמים רשמיים לשם הסברה, לשם ביטחון הציבור ובריאותו כגון מאת פיקוד העורף, משרד הבריאות וכדומה או לצורכי תיירות.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתולדות היהדות פורסמו קונטרסים בענייני הלכה, מנהגים ומוסר ובנושאים שנויים במחלוקת, שעלות הוצאתם זולה מהוצאת ספר וקרובה יותר לאירועים אקטואליים. חלק מהקונטרסים פורסמו בעילום שם, על מנת לחמוק מן הצנזורה. בהמשך קיבלה המילה "קונטרס" משמעות של מילה נרדפת ל"חוברת".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פמפלט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את "חוק ישראל היום", 12 בנובמבר 2014: "...עלה יוזם החוק איתן כבל ואמר כי "ישראל היום הוא לא עיתון אלא פמפלט שכל מהותו פולחן אישיותו של נתניהו."
  2. ^ ראש הלשכה נ’ יו"ר המחוז, 24 בנובמבר 2004: "...ביטאון המחוז איננו אלא פמפלט בחירות שהכינו יו"ר המחוז וחברי סיעתו"