פלוא בן ראובן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פלוא הוא דמות מקראית, בנו השני של ראובן ונכדו השני של יעקב ושל לאה. לפלוא היו שלושה אחים: חנוך, חצרון וכרמי[1][2][3][4][5] למשפחתו של פלוא קראו משפחת הפַּלֻּאִי.[3]

הפרשנים מסבירים שפלוא הוא פלת, אביו של און בן פלת, אחד מבניו של פלוא הוא אליאב אביהם של דתן ואבירם.

השם פלוא, וכך גם השמות פליה ופלאיה, נגזרים מהשורש פ-ל-ה, שפירושו לשפוט או להבדיל. לשם פלוא יש את אותה המשמעות כמו יהושפט ושפטיה.[5]

בפירוש שכל טוב מאת ר' מנחם בן שלמה על ספר בראשית, פרק מ"ו פסוק ט' מוזכר כי מקור השם הוא בכך שרוב בניו נתפלו מן העולם, כלומר מתו בלי בנים.[6]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.