פיראוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיראוס
Πειραιάς
מערב העיר וחלק מנמל פיראוס
מערב העיר וחלק מנמל פיראוס
מערב העיר וחלק מנמל פיראוס
מדינה יווןיוון יוון
ראש העיר Yannis Moralis
שטח 10.87 קמ"ר
גובה 2.0 מטרים
אוכלוסייה ‏
 ‑ בעיר 168,151 (2021)
 ‑ במטרופולין 448,000 (2011)
קואורדינטות 37°57′00″N 23°38′00″E / 37.95°N 23.6333333333333°E / 37.95; 23.6333333333333
http://www.pireasnet.gr
מפה

פיראוס (ביוונית: Πειραιάς) היא עיר נמל יוונית בת כ-164,000 תושבים (2011) המהווה חלק ממטרופולין אתונה, וממוקמת כ-11 ק"מ דרומית-מערבית למרכז אתונה. פיראוס היא כיום העיר הרביעית בגודלה ביוון, ונמל פיראוס הוא הנמל המרכזי של יוון ואחד הגדולים באירופה.

בפיראוס שלושה נמלים, שניים צבאיים במזרח (הנמלים זֵאַה Ζέας ומוּנִיכְיַה Μουνυχία) וקנתרה, הגדול יותר, משמש למטרות מסחר ושוכן במערב העיר. בעבר פיראוס שימשה כנמל העיר אתונה, אך במדינה היוונית המודרנית, בה הייתה אתונה לעיר בירה, מצאה גם פיראוס את יעודה כמרכז תעבורה ימי, בנוסף להיותה מרכז מסחר ותעשייה.

בעיר פועל מועדון הספורט אולימפיאקוס, המורכב מ-17 ענפי ספורט, המפורסמות שבהן קבוצת הכדורגל וקבוצת כדורסל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיראוס, שפירוש שמה "מקום על המעבר", הייתה מיושבת עוד במאה ה-26 לפני הספירה. במאה ה-6 לפנה"ס האזור תפס תשומת לב בשל יתרונותיו האסטרטגיים. בשנת 511 לפניה"ס, הגבעה של מוניכיאה בוצרה על ידי העריץ של אתונה, היפיאס. בשנת 480 לפניה"ס, הצי היווני ששכן באתונה הועבר לפיראוס, מאז פיראוס שימשה דרך קבע של ספינות צי ששכנו באתונה.

במהלך העת העתיקה הייתה בעיר נוכחות פיניקית, כפי שמעידות כתובות שנמצאו בה.[1]

בתקופה העות'מאנית פיראוס נודעה בשם Aslan liman (נמל האריות), שם זה ניתן על ידי הטורקים שכבשו את יוון, בשל פסל אריה מפורסם שכינויו הוא "האריה פיראוס" שנגנב בשנת 1687 על ידי פרנצ'סקו מורוסיני ושם אותו בעיר האיטלקית, ונציה, שם הוא עדיין עומד. העתק של הפסל נמצא במוזיאון הארכאולוגי של פיראוס. בתקופה זאת פיראוס הייתה שוממת ברובה פרט למנזר סנט ספירידון ובית המכס. בשנים 1792 ו-1829 היו ניסיונות להביא תושבים לאזור אך אלו נחלו כישלון.

עם הקמתה של יוון המודרנית בשנת 1832 והכרזת אתונה כעיר בירה, הנמל שוב התמלא בתושבים והתעשייה התפתחה. פיראוס, מעיירה קטנה ונטושה הפכה עד מהרה לעיר השנייה בגודלה, אחרי אתונה.

מספר אירועים תרמו להתפתחות של העיר כגון: רכבת אתונה-פיראוס (Isap) בשנת 1869 ויצירת תעלת קורינתוס בשנת 1893 ונבנו מבנים חדשים כגון: מוסדות, כנסיות, חינוך, בניין הבורסה, בית העירייה ובניין הדואר. בסוף המאה ה-19 בפיראוס הייתה אוכלוסייה של 51,020 תושבים.

מלחמת העולם השנייה הביאה לנסיגה בהתקדמות של העיר. לאחר המלחמה העיר חזרה להתפתח.

משנת 2016 חברת הספנות הממשלתית הסינית קוסקו משקיעה בקניית נכסים בעיר ופיתוחם[2].

תחבורה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירות התחבורה הציבורית בפיראוס כולל אוטובוסים, טרוליבוסים, רכבת פרוורית, רכבת אתונה-פיראוס (ISAP) והחשמלית של אתונה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיראוס שוכנת בחלק הצפון-מערבי של המישור המרכזי של חבל ארץ אטיקה, למרגלות הר אגלאו. העיר מדרום וממערב לחופי המפרץ הסרוני. פיראוס למעשה שייכת למטרופולין של אתונה.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר מוזכרת בשיר "הקולות של פיראוס", בביצועו של חיים משה[3].

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימסע מדריך למטייל בוויקימסע: פיראוס
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פיראוס

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ KAI 57-60, CIS I 121: כתובות פיניקיות-יווניות אתונאיות
  2. ^ ויוויאן וולט (תרגם מאנגלית: ישי פלג), ‏"פיראוס בסינית", השילוח, 16, אוקטובר 2019
  3. ^ חיים משה - "הקולות של פיראוס" ("הביתה") Haim Moshe, נבדק ב-2024-03-07
אנית "היפוס" (סוס) פיניקית ערים ומושבות פיניקיות
מפת ערי הפיניקים ומושבותיהם
כנען
ערי החוף אלת • רפיח • עזה • אשקלון • אשדוד • מחוז יבנה • יפו • תל מיכל • ארשף • אליכין • מגדל עבדעשתרת • תל מבורך • קרוקודילון • דאר • עתלית • קרתה • שקמונה • תל אבו הואם • בעל • תל בירה • עכו • כברי • אכזיב • חמון • צור • מחלב • צרפת • צידון • בארות • גבל • בתרון • טריפולי • אורתוסיה (אנ') • ערקת • צמר • מרימה (אנ') • מרת (אנ') • אַרְוָד • אנטי־ארוד • קרן • בלנאה • פלטוס (אנ') • גבעל • לאדכא • אוגרית־רמיתה • מוריאנדה (אנ')
פנים הארץ מרשה • ירושלם • שכם • כבול • מצפה ימים • קדש • תל אנפה • כמד • בעל־בקע
קיליקיה אזתודי • אדון • לארטס (אנ')
אי־כתיים/אלשי כתי • אדיל • תמש • לפש • פף • סלמיס • אמתוס (אנ')
יוון רודן • כפתור • אי־כתר (אנ') • סאמוס • קליסטה־תרה • תאסוס • עבדרת • אתונה • פיראוס • תבאי (אנ') • דמטריאס • קוס • אוליארוס (אנ') • פויניקוס (אנ')
מצרים תחפנחס • מף • איפסמבול
סיציליה צור הכוסים • אגרגנת • הראקליה מינואה • סלינוס (אנ') • מזר (אנ') • ליליבאיום • מטוא (אנ') • דרפנה • ארך (אנ') • ציץ • כפרא (אנ') • חמר (אנ') • ראש מלקרת • הנה
שרדן אולביה • פאולי ג'ריי (מארח?) (אנ') • כרלי • נורה (אנ') • ביתען (אנ') • סלכי (אנ') • אי נצים (אנ') • מונטה סיראי (אנ') • נאפוליס (אנ') • תרוס (אנ') • אלגרו
קורסיקה אלליה (אנ')
מצר מלקרת אנן • גול • אירנם • למפדוזה
צפון אפריקה תובקטיס • לפקי • ויעת, פילן, מעקר • צברתען • מנינקס • מקם חדש (אנ') • קפסה • תעינת (אנ') • ראש פה (אנ') • אכולה (אנ') • שטפשר (אנ') • תפסוס (אנ') • לפקי (תוניסיה) (אנ') • ראש פנת • אדרמת • מכתר (אנ') • תנסמת (צר') • אספיס (אנ') • כרכואן • קרתחדשת • עתקת • ראש אשמן (אנ') • עפון אקרא • תבגג • ווגה (אנ') • אלתברש (אנ') • בבעל (אנ') • תברכען (אנ') • תגרן (אנ') • עפון (אנ') • מלכא (אנ') • מקמא (אנ') • ראש כד (אנ') • כרטן • טפתען (אנ') • אי גלגל (אנ') • סראע (אנ') • תמכי (אנ') • ראש עז (אנ') • ראשיפיסיר (אנ') • אי אמן (אנ') • ראש כובב (אנ') • כש (אנ') • ראשוביקרי (אנ') • ראש גני (אנ') • אי כוסים • תיפאזה • אי חול (אנ') • גנגן (אנ') • קרתן (אנ') • כמא (אנ') • ראשגון (אנ') • ראש אדר • אבן חק (אנ') • חק ש עלשת • תיתגא (אנ') • יוליה קונסטנטינה זיליל (אנ') • לכש (אנ') • וולוביליס (אנ') • תומיאטרי (אנ') • תמדעת (אנ') • סלעת־שעלת (אנ') • אזמה (אנ') • ראשיביס • מוגדור • אגדר
אישפניה אליסובו • נמל חנבעל ונמל מגן • אוסונובה • טבירה (אנ') • אונובה • שפלה • קרת חמן (אנ') • קרת טובה • לבריחה (אנ') • אגדר • קרת (אנ') • מונס קלפה • קרו דל ווילאר (אנ') • מלחת • טוסקנוס (אנ') • צכץ • עבדרת (אישפניה) (אנ') • תותוגי (אנ') • תגלת (אנ') • קרתחדשת (אישפניה) • הרנא (אנ') • אקרה לאוקה • צוריכה (אנ') • טרקו
האיים הבלאריים איבשם (אנ') • מגן
עוד מסלת • אביניון • נים • אי נור • עשתרות (אנ') • תרשיש • אופיר • אימפריית קרתחדשת
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פיראוס&oldid=38203678"