פיצוץ בנייני הדירות ברוסיה (1999)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
פיצוץ בנייני הדירות ברוסיה
חלק ממלחמת צ'צ'ניה השנייה
תאריך 4 עד 16 בספטמבר 1999
מקום בוינאקסק, מוסקבה ווולגודונסק
מטרה בנייני דירות
סוג פיגועי תופת
נשק RDX
הרוגים 307 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 1,700 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיצוץ בתי הדירות הוא סדרת פיגועים בערים רוסיות (בוינאקסק, מוסקבה ובוולגודונסק) בין התאריכים ה-4 וה-16 בספטמבר 1999. כתוצאה מההתקפות 307 בני אדם נהרגו ויותר מ-1,700 איש נפצעו בדרגות שונות.

באופן רשמי, על פי פסק הדין של בתי המשפט ברוסיה, ההתקפות אורגנו ומומנו על ידי איסלמיסטים חמושים של "אמירות הקווקז" בראשות אמיר אל ח'טאב אבו עמר. התקפות אלה נועדו להביא לנפגעים המוניים, והפרת שלום הציבור תוך איום על האוכלוסייה וניסיונות להשפיע על החלטות הרשויות בעקבות התקפות מיליטנטים בדאגסטן באוגוסט 1999. במשך כמה שנים לאחר המתקפות, הרוב המכריע של המארגנים נלכדו או נהרגו במבצע מיוחד של כוחות הביטחון הרוסים בגבול עם גאורגיה[1].

לפי גרסה חלופית של ההיסטוריון היהודי-אמריקאי יורי פלשטינסקי, קצין הפס"ב לשעבר אלכסנדר ליטוויננקו, מיכאיל טרפאשקין, ואנדריי פיאונטקובסקי, ההפצצות אורגנו על ידי הפס"ב כדי להעלות את הפופולריות של ולדימיר פוטין, ואיחוד החברה סביב "גורמי הביטחון" על מנת להצדיק את פרוץ מלחמת צ'צ'ניה השנייה[2].

המתקפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיצוץ בבוינאקסק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיגוע בבוינאקסק היה פיצוץ ליד דירה בעיר בוינאקסק בדאגסטן, שאירע ב-4 בספטמבר 1999 בשעה 21:45 בשעון מקומי.

משאית מדגם Gaz-52, שבה היו 2,700 קילוגרמים של חומר נפץ מאבקת אלומיניום ואמוניום-ניטראט, פוצץ ליד בית מס' חמש ברחוב לבאנבסקי (שישאיידובה), שאכלס משפחות של חיילי חטיבת החי"ר הממונע מס' 136 של משרד ההגנה הרוסי. הפיצוץ הרס את שתי הכניסות לבתי מגורים: 64 בני אדם נהרגו, 23 מהם - ילדים, ו-146 בני אדם נפצעו. נוסף לזה זוהתה משאית שנייה מדגם זיל-130, שנוטרלה על ידי השוטרים בסמוך לבית חולים בעיר, שעתיים לאחר הפיצוץ הראשון. במסמכי המשאית נמצא שמו של עיסא זיינוטדינוב, שהחוקרים סברו שזהו שמו של המחבל שהנהיג את המשאית.

ב-4 בספטמבר 2000 באתר הפיצוץ הוצבה אנדרטה לזכר הקורבנות.

הפיצוץ ברח' גוריאנוב במוסקבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיצוץ בית הדירות שברחוב גוריאנוב במוסקבה, התרחש ב-8 בספטמבר 1999 בשעה 23:59 שעון מוסקבה. הפיצוץ אירע בקומה הראשונה בבניין בן 9 קומות, בניין מס' 19 ברחוב גוריאנוב (באור פצ'אטניקי, בדרום מזרח העיר)[3]. שתי הכניסות לבית מספר 19 נהרסו כליל. הפיצוץ הרס מבנים סמוכים, בהם בניין מספר 17 הסמוך. הפצצה התפוצצה בעוצמה של 350 ק"ג TNT. לדברי גורמים רשמיים, בפיצוץ נהרגו 100 איש ו-690 נפצעו. שנתיים לאחר מכן, בהתאם להנחיית עיריית מוסקבה, נבנו במקום הבניינים שנהרסו ארבעה בתי דירות בני 12 קומות כל אחד.

הפיצוץ בוולגודונסק[עריכת קוד מקור | עריכה]

משאית תופת התפוצצה ב-16 בספטמבר 1999, מחוץ למתחם דירות בן תשע קומות בעיר וולגודונסק, שבדרום רוסיה, נהרגו 17 בני אדם ופצעו 69[4]. ההפצצה התרחשה בשעה 5:57 בבוקר.[65] גם מבנים מסביב נפגעו. הפיצוץ אירע גם במרחק של 14 ק"מ מתחנת כוח גרעינית. בעקבות הפיצוץ ראש הממשלה פוטין חתם על צו הקורא לרשויות אכיפת החוק ולסוכנויות אחרות, לפתח בתוך שלושה ימים תוכניות להגנה על תעשייה, תחבורה, תקשורת, מרכזי עיבוד מזון ומתחמי גרעין.

"הסוכר ריאזאני"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום 22.9.99, בסביבות השעה 21:00, הבחין תושב בית מס' 14/16 ברחוב נובוסלוב בריאזאן, אלכסיי קרטופלניקוב, בשלושה זרים, שני גברים ואישה, נושאים תיקים ממכונית למרתף. קוד האזור הדיגיטלי על לוחית הרישוי של המכונית היה מכוסה בנייר, והמספר 62 (קוד של אזור ריאזאן) נכתב עליו ביד. קרטופלניקוב התקשר למשטרה. המשטרה הגיעה כעבור 40 דקות וירדה למרתף ומצאה שלוש שקיות של 60 ק"ג כל אחת. השקית העליונה נפתחה ועל פי דיווחים בתקשורת היא הכילה חומר הדומה לסוכר. המשטרה דיווחה על הגילוי למחלקת המשטרה, ועד מהרה התכנסה הנהגת כל רשויות אכיפת החוק של ריאזאן ואזור ריאזאן בבית. דיירי הבית פונו בדחיפות מהבית, והם נאלצו לשבת בבית קולנוע סמוך עד הבוקר. תוך זמן קצר הגיע לבית צוות משימה מאגף ההנדסה והטכני של המשטרה העירונית. ניתוח מהיר של החומר מהשקיות הראה נוכחות של הקשוגן. בעת בדיקת תכולת השקיות התגלה שעון אלקטרוני העשוי בצורת ביפר ושלוש סוללות המחוברות בחוטים. זמן התגובה של המכשיר נקבע לשעה 05:30 בבוקר. הנפץ היה מארז מחסניות ציד בקוטר 12, מלא באבק שריפה.

מומחי הנפץ לקחו חלק מהחומר שנלקח מהשקיות לאתר הבדיקה שלהם, הממוקם קילומטרים ספורים מריאזן. שם ניסו לפוצץ אותו באמצעות נפץ, גם הוא עשוי ממחסנית ציד, אך לא אירע פיצוץ. הועלו גרסאות מדוע לא היה פיצוץ במהלך ניסיון הפיצוץ. העיתון "קומרסנט" כתב כי "לפי מומחים, הטרוריסטים חישבו באופן שגוי את הפרופורציות בעת ערבוב חומר נפץ עם סוכר". "Russian Journal", תוך ציטוט של חוות דעת של פעילים, כתב כי או שהשקיות לא מכילות הקשוגן, או שכמותן קטנה מאוד.

בשעה 1 בלילה הוצאו התיקים מהמרתף, בבוקר הם הועברו לאחסון בחצר המחלקה הראשית להגנה אזרחית ומצבי חירום. ב-23 בספטמבר נשלחו התיקים לבדיקה למרכז הפורנזי של משרד הפנים ולמעבדה המקבילה של ה-FSB.

מחלקת החקירות של ה-FSB של רוסיה עבור אזור ריאזאן פתחה תיק פלילי לפי סעיף 205 חלק 1 של הקוד הפלילי של הפדרציה הרוסית (ניסיון טרור). ראש ה-FSB של רוסיה, ניקולאי פטרושב, למחרת גילוי השקיות, הצהיר כי מה שקרה היה תרגיל FSB, כלומר, הוא אישר כי השקיות נשתלו על ידי נציגי ה-FSB.

החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיגוע היה חלק מסדרת פיגועים שבוצעו בערים רוסיות, בספטמבר 1999. לדברי החוקרים, סדרה זו של מעשי טרור אורגנה ומומנה על ידי אחד ממנהיגי "אמירות הקווקז" אמיר אל ח'טאב אבו עמר.

בפיצוץ היו מעורבים:

  • עיסא זיינוטדינוב (נידון למאסר עולם במרץ 2001)
  • עלי סולטאן סאליחוב (נידון למאסר עולם במרץ 2001)
  • מגומד סאליחוב (נעצר באזרבייג'ן בנובמבר 2004 בעת שניסה לעבור את גבול המדינה, הוא הוסגר לרוסיה, וחבר מושבעים שהתכנס ב-24 בינואר 2006 זיכה אותו מכל אשמה בטרור, הוא הורשע בעבירות אחרות, כגון חברות בקבוצות חמושות בלתי חוקיות ומעבר בלתי חוקי של הגבול. סאליחוב הודה כי עסק בהעברת סחורות שיועדו לבוינאקסק לבקשת ח'טאב, אבל הוא טען שלא ידע שזה היה חומר נפץ).
  • זייאבוטדין זייאבוטדינוב (במאי 2002 נעצר בקזחסטן, הוסגר לרוסיה ונידון ל-24 שנות מאסר באפריל 2002)
  • עבדולקאדיר עבדולקאדירוב (נידון ל-9 שנים במרץ 2001)
  • מגומד מגומדוב (נידון ל־9 שנים במרץ 2001)
  • זיינוטדינוב (נידון ל־3 שנים במרץ 2001 ושוחרר מיד עקב חנינה)
  • מאחאש עבדולסאמדוב (נידון ל-3 שנים במרץ 2001 ושוחרר מיד תחת חנינה)

תביעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־19 במרץ 2001 בית המשפט העליון של דאגסטן גזר על עיסא זיינוטדינוב ועלי סולטאן סאליחוב מאסר עולם, מגומד מגומדוב ועבדולקאדיר עבדולקאדירוב - עד 9 שנות מאסר, ועל מאחאש עבדולסאמדוב וזיינוטדינוב - מאסר של 3 שנים.

ב-9 באפריל 2002 הכריז בית המשפט העליון של דאגסטן כי זייאבוטדין זייאבוטדינוב אשם והוא נידון ל-24 שנות מאסר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]