פינת ארון המתים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרף כללי (שלא שייך למטוס מסוים) להמחשת פינת ארון המתים
גרף גובה ומהירות של מטוס לוקהיד U-2, שתוכנן לטוס בגובה רב כך שתמיד היה בפינת ארון המתים. כאשר היה מרוקן ברובו מדלק, גובה הפינה היה 75,000 רגל, והוא טס בגובה 73,000 רגל כדי לחמוק מיירוט מטוסי ברית המועצות.

באווירודינמיקה, פינת ארון המתים היא מצב שבו למטוס יש טווח קטן של מהירויות שבהן הוא יציב. מהירות קטנה מדי גורמת להזדקרות, כלומר האוויר לא נע בצמוד לכנף, כח העילוי קטן והמטוס נופל ומהירות גבוהה מדי מביאה את המטוס למצב של מהירות על-קולית, וגלי ההלם שנוצרים מורידים את עילוי הכנף, והתוצאה היא גם כן שהמטוס נופל. מתייחסים לטווח המהירות כ"פינה", מכיוון שבגרף של גובה טיסה מול מהירות טיסה, קווי הגבול למהירות הגדולה ביותר המותרת והקטנה ביותר נפגשים ויוצרים מעין פינה.

הפינה עצמה היא הגובה המקסימלי בו הכלי יכול לטוס, אך למעשה לא ניתן לטוס בגובה זה, מכיוון שנדרשת מהירות מדויקת ביותר. ככל שמתקרבים לפינה ועולים בגובה הטיסה, טווח המהירות האפשרית קטן, ונדרשת מיומנות גבוהה יותר של הטייס או מערכות אוטומטיות משוכללות יותר כדי לשמור על המהירות בטווח המתאים.

הגרפים, וערכי הפינה המסוכנת, משתנים כתלות במשקל המטוס, צורתו ומצב ההגאים. מהירות הקול אינה ערך קבוע אלא גדלה עם צפיפות האוויר, כלומר קטנה עם הגובה.