פיליפ חביב
 | |||||||
| לידה |
25 בפברואר 1920 ברוקלין, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
25 במאי 1992 (בגיל 72) פוליגני-מונטרכט (אנ'), צרפת | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה |
בית הקברות הלאומי שער הזהב  | ||||||
| השכלה |
| ||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
|
מדליית החירות הנשיאותית | |||||||
  | |||||||
פיליפ חביב (באנגלית: Philip Charles Habib; 25 בפברואר 1920 - 25 במאי 1992) היה דיפלומט אמריקאי ממוצא לבנוני אשר נודע בזכות שליחויותיו הדיפלומטיות בווייטנאם, קוריאה הדרומית, והמזרח התיכון. במאמר שהתפרסם לאחר שנודע על מותו, הוא תואר בניו יורק טיימס כ"דיפלומט המקצועי הבולט ביותר בדורו בארצות הברית"[1].
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חביב נולד בברוקלין וגדל בשכונת בנסונהורסט למשפחה לבנונית, מרונית. הוא עבד כפקיד משלוחים בטרם החל בלימודי תואר ראשון בפקולטה למדעי יערנות באוניברסיטת איידהו, אותם סיים בשנת 1942. עם סיום לימודיו הוא התגייס לצבא ארצות הברית ושירת עד לשנת 1946. הוא השתחרר בדרגת קפטן. לאחר שחרורו סיים בשנת 1952 דוקטורט בכלכלת חקלאות באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. עוד במהלך לימודיו, לאחר שקרא באקראי מודעה באשר לבחינות הכניסה לשירות במחלקת המדינה של ארצות הברית ניגש לבחינה ועמד בה.
בשנת 1949 החל בעבודתו בשרות החוץ של מחלקת המדינה ונשלח, בין השאר, לקנדה, ניו זילנד, קוריאה הדרומית, סומליה, ודרום וייטנאם. בין השנים 1967–1969 שימש כסגן עוזר מזכיר המדינה לענייני מזרח אסיה והאוקיינוס השקט והיה חבר במשלחת האמריקאית לשיחות השלום עם וייטנאם בשנת 1968. בין השנים 1971–1974 שימש כשגריר ארצות הברית בקוריאה הדרומית. בין השנים 1974–1976 שימש כעוזר מזכיר המדינה לענייני מזרח אסיה והאוקיינוס השקט, ובין השנים 1976–1978 כתת-מזכיר המדינה לעניינים מדיניים, אותה עת שימש כמתווך הראשי בשיחות השלום בין ישראל למצרים אשר נחתמו בהסכמי קמפ דייוויד.
בשנת 1978 פרש חביב משירות החוץ לאחר שסבל מהתקף לב שלישי וקיבל משרת הוראה באוניברסיטת מישיגן, אולם שב לפעילות דיפלומטית בשנת 1979, תחילה כיועץ מיוחד, ובשנת 1981, כשליח מיוחד של הנשיא רונלד רייגן בניסיון לפתור את משבר מלחמת האזרחים בלבנון. חביב תיווך בהשגת ההסכם מיום 12 באוגוסט 1982, שאיפשר את נסיגת אנשי הארגון לשחרור פלסטין מביירות, בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה. על מאמציו בלבנון הוענקה לו בשנת 1982 מדליית החירות הנשיאותית.
בתחילת 1986 נשלח חביב לפיליפינים כדי לשכנע את פרדיננד מרקוס לוותר על השלטון. בחודש מרץ 1986 מינה אותו הנשיא רייגן כשליח מיוחד למרכז אמריקה במטרה לקדם אינטרסים אמריקאים במאבק בניקרגואה.
בשנת 1992, בעודו נופש בצרפת, הוא סבל התקף לב נוסף ונפטר. בשנת 2002 התפרסמה ביוגרפיה על חביב המתמקדת במאמצי התיווך שלו בתקופת מלחמת לבנון הראשונה. בשנת 2006 הונצח חביב על בול דואר אמריקאי, בסדרה המנציחה דיפלומטים אמריקאים. בית שגריר ארצות הברית בקוריאה הדרומית, שאת בנייתו יזם, נקרא "בית חביב".
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- John Boykin, Cursed is the Peacemaker: The American Diplomat versus the Israeli General, Beirut 1982. Applegate Press 2002. ISBN 0971943206
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראיון מקיף עם פיליפ חביב שנערך בשנת 1982, סרטון באתר יוטיוב- פיליפ חביב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- פיליפ חביב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Habib Remembered As a Blunt Diplomat Who Defied Cliches. New York Times, June 11, 1992