פילדלפיה אינקוויירר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פילדלפיה אינקוויירר
The Philadelphia Inquirer
סוג עיתון יומי
תדירות יומון עריכת הנתון בוויקינתונים
פורמט ברודשיט עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים William White Harding, Philadelphia Media Network עריכת הנתון בוויקינתונים
עורך ראשי גבריאל אסקובר
מנכ"ל אליזבת ה. יוז
תאריכי הופעה 1 ביוני 1829 – הווה (194 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פנסילבניהפנסילבניה פילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית
ISSN 0885-6613, 2165-1728
http://library.pressdisplay.com/pressdisplay/viewer.aspx?newspaper=the+philadelphia+inquirer&cid=1014, http://www.philly.com, http://infoweb.newsbank.com/?db=NEWSBANK&version=phase2=yes&s_sources=location&s_place=PHIB, https://hdl.loc.gov/loc.sgp/npe.2011267056 האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פילדלפיה אינקוויירראנגלית: The Philadelphia Inquirer) היא חברה לתועלת הציבור, העוסקת בעיקר בנושאי אקטואליה, ומפרסמת באופן קבוע שני עיתונים יומיים (The Philadelphia Inquirer ו-Daily News) ואתר אינטרנט פעיל (Inquirer.com). המהדורה המודפסת של העיתון מפורסמת ומופצת במטרופולין פילדלפיה, שבארצות הברית. העיתון הוקם על ידי ג'ון ר. ווקר וג'ון נורוול ביוני 1829 בשם "פנסילבניה אינקוויירר", ולאחר מכן שונה שמו בהתאם לריכוז האוכלוסייה ותפוצת העיתון בעיר פילדלפיה. כיום, פילדלפיה אינקוויירר הוא העיתון היומי השלישי בגודלו בארצות הברית[1]. העיתון מוחזק בבעלות מכון לנפסט, חברת בת של קרן פילדלפיה, וככזה הוא העיתון הגדול ביותר בארצות הברית הממומן על ידי מוסד ללא כוונת רווח[2]. נכון לשנת 2007 היה הפילדלפיה אינקוויירר העיתון ה-17 הכי גדול בכמות העותקים שהדפיס מדי שבוע בארצות הברית[3]. נכון לשנת 2021 עד כה זכו עיתונאים שונים ב-20 פרסי פוליצר על כתבות ומאמרים שפורסמו בעיתון[4]. בנוסף, פילדלפיה אינקוויירר הוא העיתון המתעד של דלאוור[5].

העיתון הפך לראשונה לעיתון מרכזי במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית כאשר סיקור המלחמה שלו נתפס כאובייקטיבי ואמין, ועל כן זכה לפופולריות משני צידי המלחמה. תפוצת העיתון ירדה לאחר המלחמה, אך עלתה בשנית בסוף המאה ה-19. במקורו, העיתון שייך את דעותיו לתמיכה במפלגה הדמוקרטית, אולם מאוחר יותר הוצהר כי תמיכת העיתון מוענקת למפלגה הוויגית, מעט לפני שעברה למפלגה הרפובליקנית. לבסוף, באמצע המאה ה-20, הסירה הנהלת העיתון את השתייכותו למפלגה כלשהי וקיבעה לו מעמד של עצמאות פוליטית. בסוף שנות ה-60, הפילדלפיה אינקוויירר צנח מעט עקב התחרות עם העיתון המתחרה: הפילדלפיה בולטין. אולם הוא זינק בחזרה בשנות השבעים כאשר בעלים חדשים קנו אותו והביאו ציוד מתקדם ותוותים מנוסים יותר.

המו"ל והמנכ"לית הנוכחית היא אליזבת ה. יוז, והעורך הוא גבריאל אסקובר[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא עיתונים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.