פייר קירי

פייר קירי
Pierre Curie
לידה	15 במאי 1859; פריז, הקיסרות השנייה
פטירה	19 באפריל 1906 (בגיל 46); פריז, הרפובליקה השלישית
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	צרפת
מקום קבורה	הפנתאון של פריז
מקום לימודים	הפקולטה למדעים של פריז; סורבון; חינוך ביתי ;
מנחה לדוקטורט	גבריאל ליפמן
מוסדות	סורבון
תלמידי דוקטורט	פול לנז'בן
פרסים והוקרה	פרס נובל לפיזיקה (1903); מדליית דייווי (1903); מדליית מאטאוצ'י (1904); פרס לה קאז (1901); מדליית אליוט קרסון (1909); מדליית בנג'מין פרנקלין ;
בת זוג	מארי קירי (7 בנובמבר 1867- 4 ביולי 1934)
צאצאים	אירן ז'וליו-קירי, אווה קירי
תרומות עיקריות
	מחקר תופעת הקרינה
חתימה

פייר קירי (בצרפתית: Pierre Curie;‏ 15 במאי 1859 – 19 באפריל 1906) היה פיזיקאי צרפתי, חלוץ במחקר קריסטלוגרפיה, מגנטיות ורדיואקטיביות, וחתן פרס נובל לפיזיקה (יחד עם אשתו מארי קירי ועם אנרי בקרל).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפריז והתחנך בביתו על ידי אביו. כבר בשנות העשרה לחייו הראה יכולת גדולה בתחומי המתמטיקה והגאומטריה. ב-1878, בגיל 19, הוא השלים לימודי פיזיקה בסורבון המקבילים לתואר שני בימינו, והחל לעבוד כמדריך במעבדה. בשנת 1895 קיבל תואר דוקטור למדעים והתחיל ללמד. בשנת 1900 קודם לדרגת פרופסור.

ב-1880 הוכיחו פייר ואחיו המבוגר ממנו ז'אק, שמתח חשמלי נוצר כשמופעל לחץ על גבישים. אחר כך הם פיתחו את התאוריה המתמטית של הסימטריה ובעזרתה הוכיחו את המקרה ההפוך, שגבישים שמופעל עליהם שדה חשמלי מתעוותים. בשנת 1894 הוא ניסח את עקרון קירי.

קודם לדוקטורט הידוע של פייר קירי בתחום המגנטיות, הוא תכנן ושיפר מכשיר למדידת מקדם המגנטיות. פייר קירי גילה את השפעת הטמפרטורה על מגנטיות במה שידוע היום כ"חוק קירי". קבוע החומר בחוק קירי ידוע כ"קבוע קירי". הוא גם גילה שחומרים מגנטיים טבעיים מאבדים את יכולת המגנוט שלהם מעל טמפרטורה מסוימת הידועה כיום כ"נקודת קירי".

פייר קירי עבד עם אשתו מארי קירי על זיקוק וזיהוי היסודות פולוניום ורדיום. הם היו הראשונים שהשתמשו במונח "רדיואקטיביות", והיו חלוצים במחקר בתחום זה. עבודתם, כולל עבודת הדוקטורט המהוללת של מארי קירי, עשתה שימוש במכשור מדויק שתוכנן ונבנה על ידי פייר קירי ואחיו ז'אק.

פייר ואחד מתלמידיו אחראים לתגלית הראשונה של אנרגיה אטומית, בעזרת זיהוי פליטת החום המתמשכת מחלקיקי רדיום. הוא חקר את הקרינה הרדיואקטיבית ובעזרת שימוש בשדות מגנטיים, הראה שחלק מהקרינה טעון במטען חיובי, חלק טעון במטען שלילי, וחלק היה נייטרלי (קרינת אלפא, בטא וגמא בהתאמה).

בשנת 1903 זכה בפרס נובל לפיזיקה יחד עם אשתו מארי קירי ועם אנרי בקרל בזכות תגליותיהם בתחום הרדיואקטיביות.

פייר קירי נדרס למוות על ידי כרכרה ב-19 באפריל 1906, כשחצה את רחוב דופן בזמן סופת גשם החליק על הקרקע ונדרס. בכך כנראה נמנע ממנו מוות מקרינה כפי שאירע לאשתו. פייר ומארי קירי קבורים יחדיו בקריפטה שבפנתאון של פריז.

על שמם היחידה הקודמת למדידת רדיואקטיביות הקירי, וכן קרוי על שמם היסוד קיריום (Curium).

בתם של הזוג, אירן ז'וליו-קירי, הייתה גם היא כימאית ידועה בתחום הרדיואקטיביות, וזכתה בפרס נובל לכימיה (יחד עם בעלה, פרדריק) בשנת 1935.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייר קירי, באתר פרס נובל (באנגלית)
פייר קירי, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
איתי נבו, המדען הזכור בזכות רעייתו, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 15 במאי 2016
פייר קירי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
פייר קירי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
כתבי פייר קירי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1940-1942) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, הייוויש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • הלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023)