פייטון רוס
 | |
| לידה |
5 באוקטובר 1879 בולטימור, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
16 בפברואר 1970 (בגיל 90) ניו יורק, ארצות הברית |
| ענף מדעי |
פתולוגיה |
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
אוניברסיטת רוקפלר |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Marion Eckford deKay |
| צאצאים |
Marni Hodgkin |
  | |
פרנסיס פייטון רוס (באנגלית: Francis Peyton Rous; 5 באוקטובר 1879 – 16 בפברואר 1970) היה מדען חוקר אמריקאי בתחום הרפואה והפיזיולוגיה. רוס זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה ב-1966[2] עבור תגליתו המדעית שבמהלכה גילה כי הזרקת נגיף (Rous sarcoma virus) לעופות גורם להופעת גידולים סרטניים[4].
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פייטון רוס נולד בקרבת העיר בולטימור במרילנד שבארצות הברית בשנת 1879. אמו הייתה ממשפחה צרפתייה שהיגרה לווירג'יניה כ-200 שנה קודם לכן. היא המשיכה לטקסס יחד עם אביה, סבו של רוס, ב-1860. אחרון כיהן כשופט מצליח. אביו של רוס, ממוצא בלטימורי, התחתן עם אימו במהלך ביקורו בטקסס ועבד כיצואן דגנים לאירופה. לרוס היו שלושה אחים, ואביו נפטר כשהיה צעיר[1]. במהלך חייו התחתן עם מריון אקפורד דקי והיה אב לשלוש בנות; מריון, אלן ופיבי[5].
לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוס עשה את שני תאריו ברפואה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס שבבולטימור[3], ולאחר מכן החל לעבוד כמתמחה בבית החולים של האוניברסיטה, עד שהבין שאינו מתאים להיות רופא והחל להתמקד במחקר.
הוא עבד כפתולוג באוניברסיטת מישיגן, שם קיבל משכורת מינימלית, על עבודה שעיקרה טכנית. ראש המחלקה באוניברסיטה הציע לרוס ללמוד גרמנית ובתמורה יממן לו לימודי קיץ בבית חולים בעיר דרזדן שבגרמניה, וישלם לו שכר[1].
לאחר שחזר מגרמניה ב-1907, עבר למוסד הרפואי ברוקפלר, שם ניתן לו אישור לערוך ניסויים. ב־1909 קיבל מעבדה משלו לחקר הסרטן, ומאז עבד כמדען במשרה מלאה. עם השנים הפך לחבר במוסד רוקפלר, שהפך לאוניברסיטת רוקפלר[1].
ב-1966 קיבל פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה, על עבודתו המחקרית בנושא גידולים סרטניים שמופצים באמצעות וירוס[1].
רוס לא הפסיק לחקור במעבדתו עד שנפטר, בשנת 1970[1].
עבודתו המחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1911, לאחר קיבל מעבדה משלו במוסד הרפואי ברוקפלר[6], עבד כמדען במשרה מלאה ובחר להתמקד בחקר הסרטן משום שהנושא היה מאוד פופולרי בתקופה, והרבה תגליות נמצאו בתחום. במהלך עבודתו גילה והוכיח כי גידולים סרטניים בעופות (ובמיוחד סרקומה, שהיא סרטן שמקורו ברקמות החיבור), יכולים להתפשט באמצעות וירוס Rous sarcoma virus[8].
הייתה זו ההדגמה הראשונה של וירוס שמסוגל להעביר סרטן. תגליתו נזנחה לשנים רבות, אך לאחר פענוח מבנה ה-DNA, פיתוח אמצעים חדשניים, ועלייה בהתעניינות בגנטיקה של הסרטן, הייתה לתגלית זו חשיבות בחקר הסרטן[3].
לאחר שניסה לגלות ממצאים דומים בעכברים ונכשל, החליט לעזוב את תחום הסרטן ולחקור תחומים אחרים בפתולוגיה ובפיזיולוגיה[1]. בשנת 1934 שב לעסוק בתחום הסרטן לאחר שקיבל הצעה לחקור גידולים סרטניים בארנבים[7].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פייטון רוס, באתר פרס נובל (באנגלית)
- עובדות על פייטון רוס
- פייטון רוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | 
|
| 1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
| 1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
| 1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
| 2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) | |