פיטר בויל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיטר בויל
Peter Boyle
פיטר בויל ב-1978
פיטר בויל ב-1978
פיטר בויל ב-1978
לידה 18 באוקטובר 1935
נוריסטאוון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בדצמבר 2006 (בגיל 71)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות גרין ריבר עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת מערבון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19652006 (כ־41 שנים)
מקום לימודים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס ג'ודית רייט (2010)
  • פרס אמי להופעת אורח הטובה ביותר של שחקן בסדרת דרמה (1996) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיטר בוילאנגלית: Peter Boyle‏; 18 באוקטובר 193512 בדצמבר 2006) היה שחקן קולנוע וטלוויזיה אמריקאי. זכור בעיקר כפרנק ברון, אביו של ריי, בסדרה "כולם אוהבים את ריימונד".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ותחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בויל נולד בנוריסטאון, פנסילבניה, ומאוחר יותר עבר לפילדלפיה השכנה. הוא למד בבית הספר התיכון West Philadelphia Catholic High School, ובשנת 1957 סיים את לימודיו באוניברסיטת לה סאל בפילדלפיה. הוא שירת בחיל הים האמריקני, אולם הקריירה הצבאית שלו נקטעה בשל התמוטטות עצבים. בויל עסק בהוראת דרמה בבתי ספר קתוליים בפיטסבורג לפני שפנה למשחק בעצמו. לאחר מכן למד משחק בניו יורק והחל לשחק בתור מורי השוטר בגרסה הנודדת של "הזוג המוזר" של ניל סיימון, תפקיד אותו עזב בשיקגו על מנת להצטרף לאנסמבל אלתור בעיר. בויל הופיע בתפקיד קצר בסרט "מדיום קול" בשנת 1969.

קולנוע ותיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בויל כיכב לראשונה בסרט "ג'ו" בשנת 1970. בתקופה זו הוא התיידד עם השחקנית ג'יין פונדה, ואף השתתף עמה בהפגנות רבות נגד מלחמת וייטנאם. תפקידו הבא בקולנוע היה לצדו של רוברט רדפורד בסרט "המועמד" (1972). בשנת 1974 שיחק בויל בתפקיד המפלצת של פרנקנשטיין בסרט "פרנקנשטיין הצעיר" של מל ברוקס.

בויל קיבל את מועמדותו הראשונה לפרסי אמי בשנת 1997, על תפקידו בסרט הטלוויזיה "Tail Gunner Joe". במהלך השנים הוא הופיע בסרטים רבים נוספים, בהם "נהג מונית" של מרטין סקורסזה (1976), "מלקולם אקס" (1992), "ירח דבש בלאס וגאס" (1992) ו"מונסטר בול" (2001).

בתקופה זו השתתף בויל גם בהפקות תיאטרון שונות ובמספר סדרות טלוויזיה, שהמוכרת ביניהן היא, ככל הנראה, כולם אוהבים את ריימונד.

ב-1990 עבר בויל שבץ שהותיר אותו אילם למשך חצי שנה. לאחר התאוששותו, הוא זכה בפרס אמי בשנת 1996 על תפקיד אורח שגילם בפרק "מנוחתו האחרונה של קלייד ברוקמן" של הסדרה "תיקים באפלה". אולם כאמור, הוא התפרסם במיוחד על גילום תפקידו של פרנק ברון הנרגן בקומדיית המצבים "כולם אוהבים את ריימונד", בשנים 1996–2005. על תפקידו זה היה בויל במשך מספר שנים מועמד לפרסי אמי, אולם מעולם לא זכה בפרס. לעומתו, כוכבי הסדרה האחרים - ריי רומנו, פטרישיה היטון, בראד גארט ודוריס רוברטס - זכו כל אחד בפרס אמי אחד לפחות על תפקידיהם בסדרה.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999 לקה בויל בהתקף לב על הסט של "כולם אוהבים את ריימונד", אולם התאושש במהרה ושב לשחק.

ב-12 בדצמבר 2006 נפטר פיטר בויל בבית חולים בניו יורק, לאחר מאבק במיאלומה נפוצה ובמחלת לב. הוא השאיר אחריו אלמנה, לוריין, ושתי בנות, לוסי ואיימי. דרך לוריין וחברתה יוקו אונו התחבר בויל עם ג'ון לנון, ולנון אף שימש שושבין בחתונתו של בויל בשנת 1977.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיטר בויל בוויקישיתוף